שני מחקרים שהוצגו בכנס ECTRIMS* בחודש אוקטובר הראו ממצאים מבטיחים באשר לטיפול ב- Mavenclad (או Cladribine tablets) בחולי טרשת נפוצה עם מחלה מתקדמת או פעילה מאוד.
המחקר הראשון הראה כי החלפת הטיפול מ-Ocrelizumab ל-Mavenclad עשויה להיות יעילה באוכלוסיית חולים עם מחלה מתקדמת יחסית.
המחקר הראה כי לאחר השינוי התרופתי, חלה עלייה הן ברמת ה-IgG והן בספירת ה-CD4.
המחקר כלל סה”כ 49 חולים שביצעו את השינוי התרופתי עם לפחות שנתיים מעקב. בתחילת הטיפול ב-cladribine ה-EDSS הממוצע היה 4.5 (טווח 2.0 – 7.5) ולאחר שנתיים ציון ה-EDSS השתפר ב-29% מהמטופלים, ב-43% נותר יציב והחמיר ב-28%.
רמת ה-IgG הממוצעת בזמן החלפת התרופה הייתה 8.63 g/L (טווח תקין 6.5 – 16.00) ולאחר שנתיים טיפול היא הייתה 9.2 g/L. העלייה הממוצעת ברמות ה-IgG במהלך השנתיים הייתה 0.4 g/L.
רמות ה-IgG לאחר שנתיים עלו ב-74% מהאנשים; ספירת ה-CD4 הממוצעת לאחר הפסקת Ocrelizumab הייתה פחות מ- 10 μL (טווח תקין – 100-600/μL), והיא עלתה באופן משמעותי ל-270 μL לאחר שנתיים של טיפול. בנוסף, לא היו תופעות לוואי בולטות לטיפול.
המחקר השני שבחן חולי טרשת נפוצה שטרם טופלו במחלה הדגים ממצאים דומים לממצאים שהודגמו כבר בעבר והראו כי היעילות של Mavenclad (Cladribine tablets) מוגברת בשימוש מוקדם בתרופה.
המחקר כלל קבוצת חולים בגיל צעיר ומשך מחלה קצר והראה כי למרות מחלה פעילה מאוד, יותר מ-80% מהמטופלים היו נקיים מהתקפים לאחר 24 חודשים של טיפול, לצד שיפור ב-NEDA-3 והפחתת נכות.
המחקר הציע את המטופלים שטרם טופלו במחלה כמועמדים האידיאליים לטיפול ביעילות גבוהה עם IRT (Immune Reconstitution Therapy) סלקטיבי, למרות שהוא מסייג כי דרושים מעקבים ארוכים יותר ומספר גדול יותר של מטופלים כדי לאשר את ממצאיו.
*
Abstract Number: 1645/P1580
Transitioning from ocrelizumab to cladribine: Real-world evidence: O’neill et al
Abstract Number: 1044/P341
Cladribine in naive patients: a multicenter observational study in an Italian real-life cohort: Mantero et al
בחסות חברת MERCK
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!