מחקר חדש שפורסם ב-The Journal of Pediatrics הראה כי טיפול ראשוני באפינפרין לתוך הטובוס עשוי להיות עדיף במהלך החייאה ביילודים בחדר הלידה, שכן הוא הדגים שיעורים גבוהים יותר של ROSC (חזרה לסירקולציה ספונטנית) בהשוואה לאפינפרין IV ללא מתן של אפינרין לתוך הטובוס. עם זאת, לפי עורכי המחקר, אין לעכב מתן אפינפרין IV באותם תינוקות שאינם מגיבים לאפינפרין לתוך הטובוס שניתן קודם לכן, שכן כמעט מחצית מהתינוקות שקיבלו במחקר אפינפרין לתוך הטובוס קיבלו לאחר מכן אפינפרין IV לפני הגעה ל-ROSC.
המחקר היה מחקר נתונים רטרוספקטיבי של יילודים שעברו החייאת לב-חזה עם עיסויי חזה ואפינפרין בחדר הלידה מאוקטובר 2013 עד יולי 2020. הקבוצות שנבדקו סווגו על ידי דרך מתן האפינפרין הראשון שקיבלו. בסך הכל, 408 תינוקות עמדו בקריטריוני ההכללה של המחקר; מתוכם, 281 (68.9%) קיבלו אפינפרין לתוך הטובוס ו-127 (31.1%) קיבלו אפינפרין IV (בפעם הראשונה, כלומר ללא מתן אפינפרין לטובוס קודם לכן). קבוצת האפינפרין לתוך הטובוס כללה גם את אותם תינוקות שקיבלו לאחר מכן גם אפינפרין IV, כשמתן האפינפרין לתוך הטובוס לא הצליח להשיב את היילוד ל-ROSC.
ממצאי המחקר הראו כי ROSC הושג ב-70.1% לעומת 58.3% (adjusted risk difference 10.02; 95% CI 0.05-19.99) בקבוצת האפינפרין לתוך הטובוס לעומת התוך ורידי ללא מתן לתוך הטובוס, בהתאמה. ROSC הושג ב-58.3% מהמטופלים שטופלו באפינפרין IV בלבד, וב-47.0% באלו שטופלו עם אפינפרין לתוך הטובוס בלבד, כאשר 40.0% קיבלו אפינפרין IV לאחר מכן.
J Pediatr. 2024 Aug:271:114058. doi: 10.1016/j.jpeds.2024.114058.
הערות עורך:
לפי מחקר זה יש הגיון לתת אפינפרין לתוך הטובוס עד אשר משיגים דרך לתת אפינפרין דרך הוריד. יתכן ובדרך זו נשפר את סיכויי ה-ROSC של הילודים הללו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!