השוואה של שני משטרי טיפול בויטמין K ביילודים (JP)

נאונטולוגיה תינוק BABY NEONATOLOGY
מחקר פרוספקטיבי חדש שפורסם בכתב העת Journal of Perinatology ביקש לבחון שני משטרי מתן ויטמין K בתינוקות למניעת מחלת דמם של היילוד. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

מחקר פרוספקטיבי חדש שפורסם בכתב העת Journal of Perinatology ביקש לבחון שני משטרי מתן ויטמין K בתינוקות למניעת מחלת דמם של היילוד.

מחלת דמם של היילוד (HDN) היא הפרעת דימום מסכנת חיים המופיעה תוך מספר שבועות לאחר הלידה ומאופיינת בדימום מרקמות ומאיברים שונים, לרבות רקמות תת עוריות, מערכת העיכול, וחללים אינטרה-קרניאליים. האטיולוגיות למצב הן מולטי-פקטוריאליות, וכוללות חסרים תורשתיים של גורמי קרישה, טראומה בלידה, אספיקציה, אלח דם, ומחסור בוויטמין K. ויטמין K הוא ויטמין חיוני הממלא תפקיד מכריע בתהליך קרישה ויילודים שזה עתה נולדו רגישים למחסור בויטמין זה, עקב מאגרי עובר מוגבלים והעברה לקויה של הויטמין דרך השליה.

המחקר כלל 119 יילודים בריאים ממוסד רפואי אחד שקיבלו 2 מ"ג ויטמין K בסירופ. היילודים הוקצו למשטר מתן ויטמין K כ-3 פעמים (n=56) – בלידה, חמישה ימים לאחר מכן, ובגיל חודש, או למשטר מתן ויטמין K במשך 13 פעמים (n=63) בלידה, לאחר חמישה ימים, ולאחר מכן מדי שבוע למשך 11 שבועות.

ממצאי המחקר הדגימו כי משטר מתן 13 פעמים ויטמין K הוריד באופן משמעותי את ערכי ה-PIVKA-II (proteins induced by VK absence or antagonist-II) והפחית את ערכי ה-PT-INR (prothrombin time-international normalization ratio) לאחר חודש אחד, הן באלו שתזונתם התבבסה על הנקה (p = 0.02, ו-p< 0.01, בהתאמה), והן באלו שניזונו מפורמולה (p = 0.01, ו-p <0.01, בהתאמה), בהשוואה לרמות הבסיס שנבדקו ביום החמישי. משטר מתן 3 פעמים ויטמין K לא שינה משמעותית את רמות ה-PIVKA-II ורק שיפר את רמות ה-PT-INR (p <0.01) בתינוקות שניזונו מפורמולה.

עורכי המחקר הסיקו כי משטר 13 הפעמים שיפר משמעותית את פרופילי הקרישה בצורה יעילה יותר בהשוואה למשטר 3 הפעמים. הם הוסיפו כי מחקר עתידי בקבוצות גדולות יותר, ומחקרים עם משך זמן ארוכים יותר, עשויים לברר את היעילות והבטיחות של המשטרים שנבדקו במחקר למניעת מחסור בויטמין K בגיל הינקות המאוחרת, ובתינוקות עם הפרעות  כבד-מעיים.

למחקר

הערות עורך:

עדיין ברור כי השיטה הטובה ביותר למניעת מחלת המוליטית של הילוד היא מתן ויטמין K בזריקה תוך שרירית. אולם, כיום ישנה עליה בשיעור המתנגדים למתן הזריקה וחלקם מעדיפים מתן פומי של ויטמין K. יש צורך להבהיר לבוחרים במתן פומי של ויטמין K כי זו אינה השיטה היעילה ביותר למניעה. כמו כן לפי מחקר זה המשטר של מתן פומישל 13 פעמים הינו יעיל יותר מאשר מתן פומי של 3 פעמים, כפי משרד הבריאות בישראל ממליץ. לאור הממצאים במחקר זה, אולי עדיף להמליץ על מתן פומי של 13 פעמים במקום המתן של 3 פעמים?

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בטיחות תוספי פרוביוטיקה ביחידות טיפול נמרץ ביילודים (The Journal of Pediatrics)

    בטיחות תוספי פרוביוטיקה ביחידות טיפול נמרץ ביילודים (The Journal of Pediatrics)

    מניתוח נתונים לאורך עשר שנים אודות שימוש בתכשירים פרוביוטיים עם זנים מרובים בפגים עולה כי שיעורי בקטרמיה של אורגניזמים פרוביוטיים תועדו ב-0.6% מהמקרים בלבד, ללא מקרי תמותה המיוחסים ישירות לזיהומים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics. המחקר הרטרוספקטיבי נערך במונטריאול, קנדה ובמסגרתו ניתנה פורמולה פרוביוטית שכללה זנים רבים ליילודים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בגיל צעיר (JAMA Network Open)

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בגיל צעיר (JAMA Network Open)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי באלו שנולדו פגים תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה גם בעשור השלישי והרביעי לחייהם. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה הקנדה ובחנו נתונים אודות 4.99 מיליון לידות שאירעו בין ינואר 1983 ועד דצמבר 1996 עם מעקב עד דצמבר 2019. הם השוו בין לידות מוקדמות (24-37 שבועות היריון) […]

  • האם מתן תוך-קני של סטרואידים יחד עם סורפקטנט הוא יעיל? (JAMA)

    האם מתן תוך-קני של סטרואידים יחד עם סורפקטנט הוא יעיל? (JAMA)

    מחקר חדש שתוצאותיו פורסמו ב-JAMA הראה כי מתן תוך-קני של סטרואידים יחד עם סורפקטנט עשוי להיות בעל השפעה מועטה, עד כלל ללא השפעה, על הסיכון להתפתחות Brochopulmonary Dysplasia (BPD). ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • חשיפה לחומר חלקיקי עדין במהלך ההיריון מווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ספונטנית (JAMA Netw Open)

    חשיפה לחומר חלקיקי עדין במהלך ההיריון מווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ספונטנית (JAMA Netw Open)

    חשיפה לחומר חלקיקי עדין במהלך ההיריון מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ספונטנית, כאשר הסיכון גבוה במיוחד עם חשיפה במהלך הטרימסטר השני, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מהנתונים עולה עוד כי מצב סוציואקונומי נמוך, חשיפה מוגבלת לסביבה ירוקה וחום קיצוני מלווים כולם בסיכון גבוה יותר, בעוד שמגורים באזור עם מספר גדול […]

  • סוכרת מלווה בסיכון מוגבר ללידת מת ותמותה פרינטאלית (Obstetrics & Gynecology)

    סוכרת מלווה בסיכון מוגבר ללידת מת ותמותה פרינטאלית (Obstetrics & Gynecology)

    אבחנה קודמת של סוכרת מלווה בסיכון גבוה יותר מפי שלוש ללידת מת ותמותה פרינטאלית, כאשר בנשים עם סוכרת מסוג 2 סיכון גבוה יותר לסיבוכים אלו בהשוואה לנשים עם סוכרת מסוג 1, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות הקשר המוכר היטב בין אבחנה קודמת של […]

  • גורמי סיכון לתסמונת מצוקה נשימתית ביילודים במשקל גוף נמוך מאוד (BMC Pediatr)

    גורמי סיכון לתסמונת מצוקה נשימתית ביילודים במשקל גוף נמוך מאוד (BMC Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש להערכת הסיכון לתסמונת מצוקה נשימתית ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד, הפרעה נשימתית המלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים מג'וריים ותמותה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות גורמי סיכון לתסמונת מצוקה נשימתית עמידה לטיפול ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד. החוקרים התבססו על נתונים אודות יילודים במשקל לידה […]

  • מה בין משך שינה אצל האם ובין הסיכון לעיכוב התפתחותי בצאצא? (J Clin Endocrinol Metab)

    מה בין משך שינה אצל האם ובין הסיכון לעיכוב התפתחותי בצאצא? (J Clin Endocrinol Metab)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי משך שינה קצר של האם מלווה באופן רציף עם עליה בהיארעות עיכוב התפתחותי בצאצאים, אם כי ישנם הבדלים מגדריים. החוקרים מציעים כי הקשר הנ"ל מווך בחלקו עקב רמות גבוהות יותר של C-peptide בדם טבורי. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין […]

  • זיהום אימהי בנגיף HCV מלווה בסיכון מוגבר לאשפוזים ביחידת טיפול נמרץ ביילודים ולידת תינוק קטן לגיל היריון (Obstetrics & Gynecology)

    זיהום אימהי בנגיף HCV מלווה בסיכון מוגבר לאשפוזים ביחידת טיפול נמרץ ביילודים ולידת תינוק קטן לגיל היריון (Obstetrics & Gynecology)

    זיהום אימהי בנגיף HCV (או Hepatitis C Virus) מלווה בסיכון גבוה כפליים לאשפוזים ביחידת טיפול נמרץ ביילודים ועליה של כמעט פי שלוש בסיכון ללידת תינוק קטן לגיל היריון מתחת לאחוזון חמישי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. החוקרים השלימו ניתוח משני של מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 249 משתתפות עם זיהום […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה