מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy עולה כי מעבר מוקדם לטיפול ביולוגי לאחר כישלון מתוטרקסט בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) אינו מפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית קשה לטיפול.
החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי שכלל 722 חולים עם הופעה חדשה של דלקת מפרקים שגרונית (גיל ממוצע של 60 שנים, 72% נשים) שהיו במעקב למשך לפחות שלוש שנים לאחר אבחנת מחלת המפרקים. החולים טופלו תחילה במתוטרקסט, עם מעבר לטיפול ביולוגי או טיפול סינתטי במקרה שלא הושג יעד הטיפול.
המעקב האחר החולים שהחלו טיפול ביולוגי או סינתטי הושלם כל חודשיים במהלך ששת החודשים הראשונים, לאחר מכן כל ארבעה חודשים, עם יעד השגת פעילות מחלה נמוכה (DAS-28 קטן מ-3.2).
היעילות של כל DMARD נבחנה לפי שיעורי הישרדות התרופה והתפתחות דלקת מפרקים שגרונית קשה לטיפול נבחנה על-פי קריטריוני European Alliance of Associations for Rheumatology.
שיעורי הקפדה על טיפול ביולוגי/סינתטי ראשון צנחו מ-72.3% לאחר 12 חודשים ל-41.6% לאחר 60 חודשים, עדות לירידה בהקפדה על הטיפול לאורך זמן. מעבר מוקדם לטיפול ביולוגי לא הפחית משמעותית את הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית קשה לטיפול, כאשר 29% מהחולים ענו על הקריטריון לאחר חציון מעקב של 72.6 חודשים.
בחולים עם מדד פעילות מחלה גבוה יותר ומספר גדול יותר של מפרקים נפוחים בתחילת טיפול ביולוגי תועד סיכוי גבוה יותר להתפתחות עמידות לטיפול. משך מחלה קצר יותר בעת התחלת הטיפול הביולוגי/סינתטי, מספר גדול יותר של מפרקים נפוחים, מדדי כאב חמורים יותר והעדר נוגדנים עצמיים זוהו כמנבאים בלתי-תלויים של דלקת מפרקים שגרונית קשה לטיפול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מעבר מוקדם לטיפול ביולוגי לאחר כישלון מתוטרקסט אינו מונע התפתחות דלקת מפרקים שגרונית קשה לטיפול.
Arthritis Research & Therapy, Nov 8, 2024
לידיעה במדסקייפ
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!