מאת איתמר גנמור

מממצאי מחקר עוקבה פרוספקטיבי  אשר הוצג בכנס השנתי ה-96 של ה-Radiological Society of North America בנובמבר 2010 עולה כי לחולים הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea, OSA) יש סיכון מוגבר לפתח טרשת עורקים אגרסיבית, מאחר ויש להם יותר רבדים טרשתיים לא מסויידים בעורקים הכליליים מאשר חולים אשר אינם סובלים מ- OSA.

ניתן לראות עלייה משמעותית בשכיחות OSA, שכנראה מלווה את העלייה בשכיחות השמנת היתר, אשר מהווה את גורם הסיכון העיקרי למחלה זו.

אירועי דום נשימה חוזרים חושפים את המערכת הקרדיווסקולארית לעקה חמצונית (oxidative stress). החוקרים העלו את ההשערה כי השיעורים הגבוהים של אירועים לביים, הידועים כבעיתיים בחולים עם OSA, קשורים לתהליך המתרחש בעורקים הכליליים.

כדי לבחון את השערתם זו, החוקרים השוו 49 חולים (26 גברים, גיל ממוצע 61 שנים, mean body mass index– BMI ממוצע 33 ק”ג/מ2) אשר סבלו מ-OSA ידוע עם 46 חולים (22 גברים, גיל ממוצע 60 שנים, BMI ממוצע ממוצע 30 ק”ג/מ2) ללא OSA. כולם התלוננו על כאבי חזה אטיפיים והיו בעלי סיכון קרדיווסקולארי דומה.

כל משתתפי הניסוי הוערכו על ידי dual-source contrast-enhanced coronary computed tomography angiography (cCTA), בדיקה לא פולשנית המאפשרת לקבל מידע מפורט לגבי הנגע הטרשתי וההיצרות העורקית.

במחקר נמצא כי לחולים עם OSA הייתה שכיחות גבוהה יותר של מחלת עורקים כליליים מוצרים (stenotic coronary artery disease) באופן מובהק (p=0.0013).

כמו כן, לחולים אלה הייתה מעורבות נרחבת יותר של כלי דם מאשר לחולים ללא OSA. 6% מהחולים עם OSA היו עם מחלה של כלי דם אחד, ל-27% הייתה מחלה של שני כלים, ל-22% הייתה מחלה של שלושה כלים, ול-33% הייתה מחלה של 4 כלים. לשם השוואה, 15% מהחולים ללא OSA היו עם מחלה של כלי דם אחד, ל-7% הייתה מחלה של שני כלים, ל-13% הייתה מחלה של שלושה כלים, ול-24% הייתה מחלה של 4 כלים (p=0.0017).

בנוסף, נמצא במחקר שהרכב הנגעים המצרים (stenotic lesions) שונה במידה ניכרת בין שתי הקבוצות. בהשוואה לקבוצה ללא OSA, לחולים עם OSA הייתה שכיחות גבוהה יותר של נגעים לא מסויידים ומעורבים (mixed) (p=0.0043).

לדברי אחד החוקרים, נגעים לא מסויידים עם תכולת שומן גבוהה נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפרק, ויכולים לגרום לאירוע לבי חריף, כמו לדוגמא אוטם שריר הלב, מוות לבי פתאומי, או תעוקת חזה בלתי יציבה.

החוקר הוסיף ואמר שכדי לראות נגעים לא-מסויידים יש להזריק חומר ניגוד, וכך ניתן לראות גם את הנגעים העשירים בשומן אשר אינם דחוסים (dense) מספיק כדי להיראות ללא חומר ניגוד. בזכות שיטת הדימות החדשנית בה השתמשו, התאפשר לראות את התהליכים בעורקים הכליליים של חולי ה-OSA.

לדעת החוקר, המסר החשוב ביותר לרופאים הוא שלחולים עם OSA  יש סיכון גבוה יותר לתמותה לבית ומספר גדול יותר של אירועים לביים מאשר לחולים ללא OSA.

התסמינים של OSA כוללים התעוררות תכופה במהלך הלילה, נחירות קיצוניות ועייפות במהלך היום. לדברי החוקר, חולים עם תסמינים אלה צריכים להודיע על כך לרופאים המטפלים שלהם ולקבל טיפול. הרופאים צריכים ליידע את המטופלים לגבי תסמינים אלה, ולהנחות אותם לדווח לגביהם. כמו כן, על החולים הסובלים מתסמינים אלה לשנות את אורח חייהם, לדוגמא, להוריד משקל, להפסיק לעשן, להרבות בפעילות גופנית וליטול תרופות להורדת שומני-דם.

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים טען שהממצאים מרשימים וחדשניים, למרות שהם צפויים לאור יתר לחץ הדם סיסטמי והריאתי הידועים בחולי OSA. הוא ציין שהמידע החדש לגבי הנגעים הלא מסויידים משתלב עם המידע הקליני והאפידמיולוגי הידוע. מזה מספר שנים ידוע כי לחולי OSA יש סיכון גבוה יותר לאירועיים קרדיווסקולאריים, כולל מחלת העורקים הכליליים.

המומחה מאמין כי שליטה אגרסיבית בתסמינים של יתר לחץ הדם וטיפול בשומני הדם הם התערבויות חשובות בחולים אלה, וכי שימוש בשיטת הדימות החדשנית תוכל לעזור במעקב, במיוחד לאור הקטנת כמות הקרינה בדורות החדשים של מכשירי ה-CT.

מתוך הכנס השנתי ה-96 של ה-Radiological Society of North America אשר נערך בשיקגו, אילינוי בנובמבר 2010

לידיעה במדסקייפ