גריאטריה

האם תגובה ירודה לטיפול ב-Darbepoetin alfa מנבאת סיכון קרדיווסקולארי מוגבר בחולים עם סוכרת, נזק כלייתי ואנמיה? (מתוך NEJM)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון New England Journal of Medicine (NEJM) עולה כי חולים עם סוכרת, מחלת כליות ואנמיה אשר אינם מגיבים לטיפול עם תכשיר כנגד אנמיה מצויים בסיכון מוגבר לתחלואה או תמותה קרדיווסקולאריות. החוקרים מציעים כי בדיקת תגובתיות החולים הללו לתרופה ושמירה על רמות ברזל מעט נמוכות בדם עשויות לצמצם סיכון זה.

החוקרים מסבירים כי החולים נזקקו למינונים גבוהים יותר ובסופו של דבר הראו רמות המוגלובין נמוכות יותר אף על פי כן. לדבריהם, תוצאות המחקר הנוכחי עשויות לסייע באיתור כיווני טיפול אפשריים בהקשר זה.

תוצאות מחקר ה-Trial to Reduce Cardiovascular Events With Aranesp Therapy (TREAT) הראו כי התכשיר Darbepoetin alfa אינו עובד טוב יותר מאשר תרופת דמה בשיפור התוצאות הכלייתיות והקרדיווסקולאריות, אם כי כן הביא להורדת הסיכון לצורך בעירויי דם ולשיפור מה בתוצאות המדווחות על ידי החולה בקרב חולים עם סוכרת, מחלת כליות ואנמיה.

עם זאת, חולים אשר טופלו ב-Darbepoetin alfa הראו סיכון מוגבר כמעט פי 2 לשבץ מוחי. בנוסף, שיעורי התמותה כתוצאה מסרטן היו אף הם גבוהים יותר באלו שטופלו בתרופה.

החוקרים מציינים כי מחקר ה-TREAT הינו מחקר כפול-סמיות הכולל 4,038 חולים עם סוכרת מסוג 2, אנמיה ופגיעה כלייתית, אם כי לא כזו המצריכה דיאליזה. מבין חולים אלו, הם מדווחים כי 1,872 טופלו ב-Darbepoetin alfa ו-1,889 קיבלו תרופת דמה.

לדברי החוקרים, נבדקים אשר טופלו ב-Darbepoetin alfa קיבלו בנוסף זריקות תקופתיות תת-עוריות של התרופה במטרה להגביר את רמות ההמוגלובין בדמם לערך של 13 g/dl. באם נבדק כלשהו מקבוצת הביקורת ירד ברמת ההמוגלובין לערך מסוכן (של מתחת ל-9 g/dl), קיבל ‘טיפול הצלה’ של Darbepoetin עד אשר רמות ההמוגלובין בדמו שבו לערך הגבוה מסף זה.

בעת ניתוח התוצאות, חילקו החוקרים את הנבדקים לשתי קבוצות- אלו עם רמות המוגלובין אשר עלו במהירות בתגובה למינונים ראשונים של Darbepoetin alfa, ואלו אשר גופם הגיב פחות בחוזקה, עם רמות המוגלובין שנותרו נמוכות חרף הטיפול. אלו האחרונים הראו לדבריהם שיעור תמותה גבוה יותר, וכן שיעורים גבוהים יותר של אוטם לבבי, שבץ מוחי או אי ספיקת לב.

החוקרים מזכירים כי אין בכוחו של מחקר זה לקבוע שמא אנשים אלו היו בעלי סיכון מוגבר לתוצאות אלו בשל מצב בריאותי ירוד יותר מלכתחילה, או שמא הדבר נובע מפעולה כלשהי של התרופה עצמה. עם זאת, הם טוענים כי ממצאיהם אלו מעלים את השאלה שמא הטיפול באנמיה צריך להיקבע על פי תגובת החולה לטיפול בתכשיר. לדבריהם, תוצאותיהם מציעות כי יתכן וניתן יהיה להיעזר בתגובה למינונים הראשונים על מנת לזהות את אלו מהחולים המצויים בסיכון מוגבר במחקרים עתידיים.

כך למשל, באם רמות ההמוגלובין של נבדק זה או אחר אינן משתפרות לאחר חודש או חודשיים של טיפול כנגד אנמיה, יתכן ומוטב להפסיק את השימוש בתכשיר ולשקול טיפולים חלופיים, מציעים החוקרים. מצב של אנמיה קלה עשוי להוות סיכון קרדיווסקולארי נמוך יותר במקרה שכזה לעומת המשך או העלאת המינון בניסיון להשיג רמות המוגלובין תקינות. מאידך, עבור חולים המגיבים מהר מדי לתרופה, יתכן ויהיה בטוח יותר לטפל בהם עד אשר משיגים את ערך היעד התקין המומלץ בידי ה-Food and Drug Administration (FDA) האמריקאי.

NEJM 2010

לידיעה ב-DocGuide

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התועלת של טיפול מוקדם בפלזמה ממחלימים בחולים עם COVID-19

    התועלת של טיפול מוקדם בפלזמה ממחלימים בחולים עם COVID-19

    מתן טיפול בפלזמה ממחלימים בתוך שבוע מהופעת תסמיני קורונה נסבל היטב, הפחית את שיעור האשפוזים והסיכון לתמותה בחולים מדוכאי חיסון עם COVID-19, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eBioMedicine. המחקר האקראי נערך ברחבי גרמניה, צרפת והולנד בין אפריל 2022 ועד נובמבר 2023 במטרה לבחון את הבטיחות והיעילות של טיטר גבוה של פלזמה ממחלימי קורונה […]

  • סוכנות התרופות האירופית ממליצה על Teprotumumab לטיפול במחלת תריס עינית חמורה

    סוכנות התרופות האירופית ממליצה על Teprotumumab לטיפול במחלת תריס עינית חמורה

    סוכנות התרופות האירופית (European Medicines Agency) המליצה על אישור שיווק Teprotumumab (טפזה) לטיפול במבוגרים עם מחלת תריס עינית בדרגה בינונית-עד-חמורה. המומחים מסבירים כי מחלת תריס עינית הינה מחלה אוטואימונית המתאפיינת בדלקת של השרירים, שומן ורקמות אחרות סביב ומאחורי העיניים. התסמינים הנפוצים במקרים אלו כוללים בלט של גלגל העין, אודם ונפיחות של העפעפיים ותלונות על ראיה […]

  • התועלת של משלב סטטינים עם Ibrutinib בחולים עם CLL ו-SLL

    התועלת של משלב סטטינים עם Ibrutinib בחולים עם CLL ו-SLL

    טיפול בסטטינים בחולים עם אבחנה של CLL (או Chronic Lymphocytic Leukemia) ו-SLL (או Small Lymphocytic Lymphoma) לווה בתועלת הישרדותית משמעותית עם ירידה של 45% בסיכון לתמותה כוללת וירידה של 27% בסיכון להתקדמות מחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. התועלת של הטיפול נותרה עם גישות טיפול שונות, ללא עליה באירועים חריגים חמורים. החוקרים […]

  • האם ירידה במשקל עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מעלה סיכון לתמותה?

    האם ירידה במשקל עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מעלה סיכון לתמותה?

    מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי ירידה במשקל בעזרת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת ירך עשויה להפחית את הסיכון לסיבוכים אך תרופות אלו עלולות להוביל לעליה בסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה להבנת הקשר בין טיפול בתכשירים ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין הסיכון […]

  • נזק כלייתי חד בעת אשפוז לבית חולים מנבא פרוגנוזה רעה

    נזק כלייתי חד בעת אשפוז לבית חולים מנבא פרוגנוזה רעה

    חלק משמעותי מהחולים שאושפזו לבתי חולים באיטליה אובחנו עם נזק כלייתי חד, אשר לווה בשיעורי תמותה באשפוז גבוהים יותר, משך אשפוז ארוך יותר ושיעור גבוה יותר של אשפוזים ביחידת טיפול נמרץ, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. המחקר התצפיתי בחן את היארעות נזק כלייתי חד בשני בתי חולים אוניברסיטאיים באיטליה בין ינואר 2016 […]

  • טיפול ב-Dapagliflozin מפחית אלבומינוריה בחולים עם סוכרת מסוג 2

    טיפול ב-Dapagliflozin מפחית אלבומינוריה בחולים עם סוכרת מסוג 2

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואלבומינוריה, מתן Dapagliflozin (פורסיגה) הפחית את יחס אלבומין: קריאטינין בשתן ב-15.1% לעומת פלסבו, עם שונות ניכרת בין מטופלים שונים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו מחקר להשוואת תגובה ל- Dapagliflozin, מעכב SGLT-2, בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואלבומינוריה. מדגם המחקר כלל 20 מבוגרים (גיל ממוצע […]

  • מה בין סוג הסוכרת ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי או המורגי?

    מה בין סוג הסוכרת ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי או המורגי?

    בחולים עם סוכרת מסוג 1 תועדה עליה של למעלה מכפליים בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ועליה של 88% בסיכון לאירוע מוחי המורגי בהשוואה לביקורות, בעוד שבאלו עם סוכרת מסוג 2 נרשמה עליה של 37% בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ולא תואר הבדל משמעותי בסיכון לאירוע מוחי המורגי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. מחקר העוקבה […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך