טיפול בקשישים עם יתר לחץ דם בשילוב ARB (Angiotensin Receptor Blocker) וחסם תעלות סידן דומה ביעילותו לטיפול במינון גבוה של ARB בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס American College of Cardiology.
לדברי החוקרים, חסמי תעלות סידן הומלצו כטיפול קו-ראשון בקשישים עם יתר לחץ דם. עם זאת, ל-ARB ישנה תועלת באוכלוסיה זו, דוגמת מחקר SCOPE. ובמחקר CASE-J, מחקר יפני נוסף שנערך בקשישים, שילוב חסם תעלות סידן ו-ARB היו דומים ביעילותם במניעת תחלואה ותמותה קרדיווסקולארית.
אעפ”י ששתי הגישות היו דומות בכלל אוכלוסיית המחקר, כאשר נבחנו תתי-קבוצות, באלו עם מחלה קרדיווסקולארית קודמת התוצאות היו טובות יותר עם שילוב ARB וחסם תעלות סידן, בהשוואה לטיפול במינון גבוה ב-ARB, עדות לכך שעל רופאים לשקול את מחלת הרקע של החולים בטרם החלטה על הטיפול התרופתי כנגד יתר לחץ דם.
מדגם המחקר כלל 1164 קשישים יפנים בסיכון גבוה, עם יתר לחץ דם, בגילאי 65-84 שנים. הקריטריון להכללה במחקר היה חוסר אפשרות לטפל ביתר לחץ דם (לחץ דם סיסטולי של 140 מ”מ כספית ומעלה, לחץ דם דיאסטולי של 90 מ”מ כספית ומעלה) עם Olmesartan בלבד, ועם לפחות אחד מגורמי הסיכון הבאים: מחלה צרברווסקולארית, מחלה לבבית, מחלת כלי דם, או סוכרת מסוג 2.
המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-Olmesartan במינון גבוה (40 מ”ג ליום, 578 חולים), או טיפול במינון סטנדרטי של חסם תעלות סידן (Amlodipine או Azenlidipine) בשילוב עם Olmesartan במינון 20 מ”ג ליום (586 חולים). הוספת תרופות נגד יתר לחץ דם, למעט ARB, מעכבי ACE וחסם תעלות סידן, הותרה במידה ולחץ הדם נותר לא-מאוזן.
התוצא העיקרי היה שילוב אירועים קרדיווסקולאריים כולל מחלה צרברווסקולארית, מחלת עורקים כליליים, אי-ספיקת לב, מחלה טרשתית אחרת, סיבוכי סוכרת והתדרדרות בתפקוד הכלייתי ותמותה מכלל הסיבות.
אעפ”י שלחץ הדם היה מאוזן היטב בשתי הקבוצות, הטיפול המשולב הביא להפחתת לחץ דם בהיקף גדול יותר משמעותית, בהשוואה לטיפול ב-ARB במינון גבוה (ירידה של 2.4 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי וירידה של 1.7 מ”מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי). עם זאת, לא תועד הבדל מובהק בין שתי קבוצות הטיפול מבחינת יעד הסיום העיקרי 48 אירועים תועדו תחת טיפול משולב, בהשוואה ל-58 מקרים בקבוצת טיפול במינון גבוה ב-ARB.
באשר לתת-קבוצות שונות, התועלת הרבה ביותר לטיפול משולב תועדה באלו עם מחלה קרדיווסקולארית קודמת בחולים תחת טיפול במינון גבוה ב-ARB תועד מספר גבוה יותר משמעותית של אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה, בהשוואה לאלו בקבוצת הטיפול המשולב (HR = 1.63, p=0.02610).
החוקרים כותבים כי זהו המחקר הראשון שמצא כי טיפול משולב במינון סטנדרטי של ARB עם חסם תעלות סידן עדיף על טיפול ב-ARB במינון גבוה בהפחתת תופעות הלוואי בקשישים עם יתר לחץ דם ומחלה קרדיווסקולארית.
מנגד, בחולים עם סוכרת התוצאות היו טובות יותר תחת טיפול ב-ARB במינון גבוה, מאשר תחת טיפול משולב אם כי ההבדל לא היה משמעותי (p=0.1445). מכאן עולה כי טיפול ב- ARB במינון גבוה מונע טוב יותר תופעות לוואי בחולי סוכרת, למרות השפעה חלשה יותר כנגד יתר לחץ דם.
מתוך כנס American College of Cardiology
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!