גריאטריה

השפעת הפרישה על תדירות הקשר החברתי; תובנות חדשות ממחקר פאנל ארוך טווח

THE JOURNAL OF GERONTOLOGY
המחקר, שפורסם ב־The Journals of Gerontology: Series B (מרץ 2025), בחן כיצד המעבר לפרישה משפיע על תדירות הקשר עם סוגים שונים של קשרים חברתיים: חברים, שכנים, בני משפחה וקולגות לשעבר

מדובר במחקר מבוסס נתונים אמפיריים אשר עקב אחרי 5,238 משתתפים הולנדים במשך שלושה גלים (2015, 2018, 2023), בתקופת מעבר מהעבודה לפרישה מלאה.

עיקרי הממצאים
• עלייה משמעותית בקשר עם שכנים וחברים לאחר הפרישה – אלו הקשרים שהושפעו באופן החזק ביותר.
• קשרים עם אחים, ילדים ונכדים הושפעו באופן מתון בלבד.
• קשר עם הורים כמעט ולא הושפע.
• קשר עם קולגות לשעבר עולה בטווח הקצר אך דועך לאורך זמן.

ממצאים לפי מגדר ומצב זוגי
• נשים נטו להעלות את תדירות הקשר עם חברים, ילדים וקולגות יותר מגברים.
• גברים לא הראו עלייה מובהקת בקשר עם קולגות לשעבר.
• בניגוד להשערות המחקר – רווקים ורווקות לא הגבירו קשר חברתי יותר ממקביליהם הנשואים; להפך – נצפתה עלייה פחותה אצלם.

המשמעות הגרונטולוגית
• הממצאים מצביעים על כך שעם סיום העבודה, אנשים שואפים לפצות על אובדן קשרים יומיומיים על ידי העמקת קשרים עם שכנים וקולגות לשעבר – אך אלו נחלשים לאורך זמן.
• פרישה נתפסת פחות כתקופת נסיגה ויותר כהזדמנות לבניית זהות חברתית חדשה, במיוחד בקרב נשים.
• הקשרים המשפחתיים הקרובים שומרים על יציבות יחסית, ולכן ההסתגלות החברתית תלויה יותר בהרחבת הקשרים עם חברים וקהילה.

מסקנות קליניות ויישומיות
• בפרקטיקה הגריאטרית, יש מקום ליזום תוכניות המעודדות קשרים קהילתיים בפרישה (כגון שכנות פעילה או מועדוני גמלאים).
• יש לעודד תמיכה בקשרים חברתיים לא פורמליים, בעיקר בתקופה הראשונה לאחר פרישה.
• התייחסות מגדרית מותאמת נדרשת בפיתוח התערבויות לקידום רווחה חברתית של גמלאים.

למאמר

פרופ' אלי מזרחי, גריאטר ופסיכוגריאטר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר