מרבית הטיפולים לאוסטופורוזיס נמצאו יעילים בהורדת הסיכון לשברי חוליות, אך העדויות פחות ברורות בכל הקשור למניעת שברים שאינם שברי חוליות. את יעילות הטיפולים יש לקבוע בעיקר על-סמך ניתוח תוצאות Intention To Treat (ITT), ולא על ניתוח תתי-קבוצות בלבד. עם זאת, יעילות טיפול מונע לשברים אחרים משברי חוליות, נקבעה בעיקר על סמך ניתוח הממצאים בדיעבד בתתי-אוכלוסיות.
הסקירה הנוכחית ומטה-אנליזה נערכו בכדי להעריך את היעילות של מספר טיפולים לאוסטופורוזיס במניעת שברי ירך, עם דגש על ITT.
החוקרים אספו נתונים על יעילות מניעת שברים שאינם שברי-חוליות, ממחקרי פלסבו, רנדומליים ומבוקרים, בשלב 3, שנמשכו 3 שנים לפחות. מטה-אנליזה התמקדה בשני ביספוספסנטים, Alendronate ו-Risedronate (Actonel).
11 מחקרים ענו על הקריטריונים לסקירה, 3 מהם מצאו יעילות בעלת משמעות סטטיסטית (P<0.05), במניעת שברי ירך, באוכלוסיית ITT 2 מחקרים עם Risedronate ומחקר אחד עם strontium.
המטה-אנליזה מצאה ירידה משמעותית בסיכון היחסי לשברים שאינם שברי חוליות, הן עבור Alendronate (RR=0.86, 95% CI = 0.76-0.97, p=0.012), והן עבור Risedronate (RR=0.81, 95% CI = 0.71-0.92, p=0.001). Risedronate ו-strontium ranelate היו הטיפולים היחידים שהוכחו כיעילים במניעת שברים לא-חוליתיים בסקירה זו. Risedronate היה הטיפול היחיד שהיה יעיל ביותר ממחקר אחד.
מטה האנליזה מצאה כי הן Alendronate והן Risedronate היו יעילים במניעת שברים שאינם שברי חוליות.
לסיכום, נראה כי בנשים הנוטלות Risedronate הסיכון לשברי ירך קטן במחצית, בהשוואה לאלו הנוטלות Alendronate בשנה הראשונה לטיפול. לדברי החוקרים, מניעת שברים מוקדמת מקטינה את מספר החולים שיפתחו שבר אוסטופורוטי, הפוגע באיכות החיים ובעומס הכלכלי על מערכת הבריאות.
כיום, שכיחות שברי ירך עומדת על 1.6 מליון שברים בשנה ברחבי העולם, עם עלות של כ-104 ביליון ארו בשנה. אחד מכל חמישה חולים המפתחים שבר ירך, ילך לעולמו בתוך שנה, 40% לא יוכלו ללכת ללא-עזרה שנה מאוחר יותר.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!