טיפול במטפורמין מביא לשיפור סדירות מחזורי ווסת ולהפחתת מדד מסת הגוף, רמות טסטוסטרון ו-LH (Luteinizing Hormone) בתוך שישה חודשי טיפול בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות בעלות משקל תקין או עודף-משקל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, אשר פורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את התגובה לטיפול, כולל שיעור הנשים עם מחזורי ווסת סדירים במהלך הטיפול (התוצא העיקרי), כמו גם פרופיל הורמונאלי, מטבולי ואנתרופומטרי. מדגם המחקר כלל 119 נשים בעלות עודף-משקל ומשקל תקין עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (קריטריוני רוטרדם) שנטלו טיפול יומי במטפורמין לאורך שנתיים.
הנשים החלו בטיפול במטפורמין במינון 500 מ”ג/יום בחודש הראשון, לאחר מכן נטלו מינון של 1,000 מ”ג/יום בחודש השני ו-1,500 מ”ג/יום מהחודש השלישי עד לאחר 24 חודשים. במקרה של תופעות לוואי גסטרואינטסינאליות הותרה הפחתת מינון ל-1,000 מ”ג ביום.
היעילות של השבת מחזורי ווסת לאחר מכן נבחנה בהתאם למדד מסת הגוף בתחילת המחקר ורמות טסטוסטרון. הנשים סווגו לארבע תתי-קבוצות: משקל תקין, טסטוסטרון תקין (49 נשים); משקל תקין, טסטוסטרון מוגבר (23 נשים); עודף-משקל, טסטוסטרון תקין (27 נשים); ועודף-משקל, טסטוסטרון מוגבר (20 נשים).
בתחילת המחקר, שיעור הנשים עם היפראנדרוגניזם/העדר ביוץ, היפראנדרוגינזם/מורפולוגיה של שחלות פוליציסטיות, העדר ביוץ/מורפולוגיה של שחלות פוליציסטיות וכל שלושת המאפיינים, עמד על 17.6%, 12.6%, 20.2% ו-49.6%, בהתאמה.
מבין כלל המשתתפות במחקר, 47 נשים היו בעלות עודף-משקל ו-72 בעלות משקל תקין. שיעור הנשים עם מחזורי ווסת תקינים היה גבוה יותר בקרב נשים בעלות עודף-משקל, בהשוואה לאלו בעלות משקל תקין.
לאחר שישה חודשים, שיעור הנשים עם מחזורי ווסת תקינים עמד על 47% בקרב אלו בעלות משקל תקין, טסטוסטרון תקין; 43% באלו בעלות משקל תקין, טסטוסטרון מוגבר; 42% באלו בעלות עודף-משקל, טסטוסטרון תקין; ועל 42% מאלו בעלות עודף-משקל, טסטוסטרון מוגבר.
בקרב אלו שסווגו כבעלות משקל תקין, רמות טסטוסטרון מוגברות (בהן תועד השיעור הנמוך ביותר של מחזורי ווסת תקינים בתחילת המחקר) השתפרו באופן הנרחב ביותר לאחר שישה חודשים (יחס סיכויים של 7.21 בהשוואת מחזורים תקינים לעומת המצב הבסיסי).
באלו שסווגו כבעלות עודף-משקל ורמות טסטוסטרון תקינות בתחילת המחקר תועד שיפור מתמשך עד לאחר שנה אחת, עם השיעור הגבוה ביותר של נשים עם מחזורי ווסת תקינים (63%) לאחר שנתיים של טיפול.
החוקרים מדווחים על הבדלים משמעותיים בין קבוצת הנשים בעלות משקל תקין ואלו בעלות משקל עודף במהלך שלושת החודשים הראשונים, בכל הנוגע לתוצאים אחרים, אך שינויים נוספים היו נדירים לאחר שישה חודשים.
עד לאחר 24 חודשים, מדד מסת הגוף, רמות טסטוסטרון, מדד אנדרוגנים חופשיים, רמות LH ויחס LH/FSH היו כולם נמוכים יותר משמעותית בנשים בעלות עודף-משקל ומשקל תקין אשר טופלו במטפורמין, בהשוואה לתחילת המחקר.
החוקרים מדגישים כי בסיכומו של דבר, בששת החודשים הראשונים לטיפול במטפורמין הממצאים הבולטים ביותר נגעו לשינויים במדד מסת הגוף, טסטוסטרון ורמות LH. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת הגורמים הקובעים את יעילות הטיפול במטפורמין בפנוטיפים שונים של תסמונת שחלות פוליציסטיות.
J Clin Endocrinol Metab. Published online January 9, 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!