מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין
מתן enoxaparin לטיפול בפקקת ורידית במטופלים עם השמנת יתר על פי משקל הגוף הינו יעיל ובטוח כמו מתן הטיפול למטופלים ללא משקל יתר. כך על פי מחקר שפורסם ב Seminars in Thrombosis and Hemostasis בינואר 2019.
במחקרים קודמים להערכת טיפול ב thromboembolism י(VTE), אנשים עם השמנת יתר פעמים רבות לא הוכללו או הוצאו מאוכלוסיית המחקר, ולפיכך המידע אודותיהם אינו מספק.
מטרת מחקר זה היתה לבדוק את היעילות והבטיחות של enoxaparin (קלקסן) הניתן לפי משקל באנשים עם השמנת יתר (obesity). הפרמטרים שנבדקו היו רמת anti-Xa בדם, דימום, ואירוע VTE חוזר.
נאספו נתונים באופן רטרוספקטיבי של 5 שנים אודות מטופלים אשר עברו VTE ומשקלם היה מעל 100ק”ג, אשר קיבלו מרשם ל enoxaparin במינון של 1מ”ג/ק”ג פעמיים ביום, שה GFR אצלם היה גבוה מ 30mL/min, ואשר רמת anti-Xa נמדדה אצלם 2-6 שעות לאחר מנה. קבוצה זו הושוותה לקבוצת מטופלים אשר שקלו < 100ק”ג, (n=64) וכן לקבוצת מטופלים אשר שקלו מעל 100ק”ג אך קיבלו מינון של < 1מ”ג/ק”ג. (n=28). התוצא הראשוני שנבדק היה רמת anti-Xa בשעות 2-6 לאחר מתן מנת קלקסן. התוצאים השניוניים היו אירועי דמם והישנות אירוע פקקת ורידית 30 יום לאחר תחילת הטיפול.
102 מטופלים בעלי משקל גבוה מ 100ק”ג הוכללו במחקר, עם משקל חציוני של 130ק”ג (טווח 105-222ק”ג). רמת anti-Xa הממוצעת היתה 0.93u/ml, עם 56% מהמקרים בטווח הרצוי (0.5-1.0u/mLי), 40% מעל הטווח המומלץ ו 4% מתחת לטווח המומלץ. רוב המקרים של רמת anti-Xa גבוהה מהטווח הרצוי היו במטופלים עם GFR בין 30-59mL/min.
רמת ה anti-Xa החציונית לא היתה שונה באופן מובהק בין מטופלים עם משקל >100ק”ג ומטופלים עם משקל < 100ק”ג. באופן לא מפתיע, בקבוצת המטופלים אשר קיבלה מינון קטן מ 1מ”ג/ק”ג רמת ה anti-Xa היתה באופן מובהק נמוכה יותר מאשר הקבוצה הראשונה, שקיבלה מעל 1מ”ג/ק”ג.
בקבוצת המטופלים עם משקל מעל 100ק”ג, לא היו אירועי דמם או הישנות VTE במהלך 30 יום. לעומת זאת, בקבוצת המטופלים עם משקל קטן מ 100ק”ג היו יותר אירועי דמם והישנות, למרות רמות anti-Xa דומות (p<0.003). החוקרים מציינים כי היה הבדל במאפיינים הבסיסיים של המטופלים בין שתי הקבוצות, וניתן ליחס את ההבדל לגיל מבוגר יותר וריבוי מחלות רקע בקבוצות עם משקל הנמוך מ 100ק”ג.
על פי החוקרים, תוצאות אלה תומכות במתן טיפול ב enaxaparin בחישוב לפי משקל גוף, ללא מינון מקסימלי, על מנת להבטיח רמות רצויות של anti-Xa. כמו כן מציינים החוקרים כי על פי הממצאים, הגורמים המנבאים לאירועי דמם תחת טיפול ב enoxaparin הינם גיל המטופלים, מחלות הרקע והתפקוד הכלייתי, ולא רמת ה anti-Xa בדם.
הערת המערכת: מסקנות אלה חשובות, אך אין לשכוח את מגבלות המחקר – הבדלים במאפיינים הבסיסיים בין הקבוצות, מחקר רטרוספקטיבי, מדגם קטן יחסית של מחקר (בפרט בקבוצה השלישית).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!