גינקולוגיה

גירוי חשמלי לאוזן החיצונית עשוי להקל על תסמיני תסמונת מעי רגיז (Clin Gastroenterol Hepatol)

מכשיר גירוי מילעורי לא-פולשני (Neuro-Stim), הכולל גירוי חשמלי לאוזן החיצונית, עשוי להקל על כאבי בטן ולשפר את איכות החיים של מתבגרים עם תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), כך עולה מנתוני מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology.

גירוי עצבי של האוזן החיצונית הוכח כיעיל בילדים עם הפרעות כאבי בטן על-רקע פונקציונאלי. מחקרים קדם-קליניים מצאו כי גירוי זה עשוי להשפיע על מסלולי כאב מרכזיים ולהפחית רגישות-יתר ויסארלית. כעת ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של גירוי זה במתבגרים עם תסמונת מעי רגיז.

החוקרים אספו נתונים ממחקר פרוספקטיבי שכלל 115 מתבגרים שטופלו במרפאות גסטרואנטרולוגיות בין יוני 2015 ועד נובמבר 2016. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת התערבות (27 חולים, גיל חציוני של 15.3 שנים) או לגירוי דמה (23 חולים, גיל חציוני של 15.6 שנים), אשר ניתנו 5 ימים בשבוע, לאורך 4 שבועות.

התוצא העיקרי היה מספר החולים בהם נרשמה ירידה של לפחות 30% בחומרת כאב בטן החמור ביותר לאחר שלושה שבועות. תוצאי סיום משניים כללו את הירידה במדד כאב משולב שכלל את חומרת כאבי בטן והפחתת חומרת כאבי בטן רגילים, כמו גם שיפור במדד התסמינים הכולל על-בסיס מדד Symptom Response Scale Score, לאחר שלושה שבועות.

החוקרים מדווחים כי ירידה של 30% ומעלה בכאב הבטן החמור ביותר תועדה ב-59% מהחולים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-26% מאלו בקבוצת הביקורת (p=0.024). בחולים בקבוצת ההתערבות חציון מדד הכאב המשולב עמד על 7.5, בהשוואה לחציון של 14.4 בקבוצת הביקורת (p=0.026) וחציון מדד הכאב עמד על 3.0 לעומת 5.0, בהתאמה (p=0.029).

מדד Symptom Response Scale Score של 2 ומעלה תועד ב-82% מהחולים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-26% מאלו בקבוצת הביקורת (p0.001).

לא דווח על אירועים חריגים משמעותיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי גירוי חשמלי עצבי של האוזן החיצונית עשוי להקל על כאבי בטן ולשפר את התחושה הכללית של מתבגרים עם תסמונת מעי רגיז.

Clin Gastroenterol Hepatol 2020

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים מגדריים במחלת צליאק בעת האבחנה ובמהלך המעקב (Nutrients)

    הבדלים מגדריים במחלת צליאק בעת האבחנה ובמהלך המעקב (Nutrients)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients עולה כי הבדלים בין גברים ונשים במאפייני מחלת צליאק בעת האבחנה של המחלה נעלמים לאורך הזמן, כאשר אין עדות להבדלים משמעותיים בתסמינים או היענות לדיאטה נטולת-גלוטן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת צליאק הינה מחלה של מערכת העיכול בתיווך מערכת החיסון הנובעת מצריכת גלוטן. מחקרים קודמים דיווחו על הבדלים […]

  • תוצאות מבטיחות לתוספי וויטמין B כנגד מחלת כבד שומני בשלב מתקדם (J Hepatol)

    תוצאות מבטיחות לתוספי וויטמין B כנגד מחלת כבד שומני בשלב מתקדם (J Hepatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Hepatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קורלציה בין רמות הומוציסטאין בדם ובין חומרת NASH (Nonalcoholic Steatohepatitis) וכי לוויטמין B12 וחומצה פולית עשוי להיות תפקיד חשוב במניעת או דחיית התקדמות מחלת הכבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום הטיפול היחיד לחולים עם מחלת כבד בשלב סופני […]

  • חומצה אורית לעומת תסמונת מטבולית כסמן למחלת כבד שומני במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר (Diabetes/Metabolism Research and Review)

    חומצה אורית לעומת תסמונת מטבולית כסמן למחלת כבד שומני במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר (Diabetes/Metabolism Research and Review)

    רמות גבוהות של חומצה אורית בדם מהוות סמן שימושי וטוב יותר מתסמונת מטבולית בחיזוי מחלת כבד שומני בצעירים עם עודף-משקל או השמנת-יתר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes/Metabolism Research and Review. מטרת המחקר הייתה להשוות את הקשר בין רמות גבוהות של חומצה אורית בדם או תסמונת מטבולית ובין מחלת כבד שומני בצעירים […]

  • האם תוספי חומצה פולית עשויים לסייע כנגד נגעים טרום-ממאירים בקיבה? (BMC Gastoenterol)

    האם תוספי חומצה פולית עשויים לסייע כנגד נגעים טרום-ממאירים בקיבה? (BMC Gastoenterol)

    תוספי חומצה פולית עשויים לשפר את המאפיינים ההיסטופתולוגיים של נגעים טרום-ממאירים בקיבה, כולל אטרופיה של רירית הקיבה ומטפלזיה אינטסטינאלית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תוספים דוגמת חומצה פולית וויטמין B עשויים לסייע בעצירת או אף הסגת דלקת קיבה אטרופית, מטפלזיה אינטסטינאלית וגידולים תוך-אפיתליאליים, המסווגים כנגעים […]

  • בשורה חדשה עבור החולים בתסמונת אלג'יל/מאמר אורח מאת פרופ' אייל שטייר

    בשורה חדשה עבור החולים בתסמונת אלג'יל/מאמר אורח מאת פרופ' אייל שטייר

    פרופ’ אייל שטייר מנהל יחידת כבד ילדים וגסטרואנטרולוג ילדים במכון לגסטרו ילדים בשערי צדק   תסמונת אלג’יל היא מחלה תורשתית נדירה, הפוגעת באיברים שונים בגוף כמו הלב, העיניים ועמוד השדרה אולם הפגיעה המשמעותית ביותר היא בכבד. אחד המאפיינים הבולטים של המחלה הוא מיעוט צינוריות מרה בכבד אשר גורם לירידה בפינוי נוזל המרה למערכת העיכול. ירידה […]

  • שכיחות גבוהה של נוירופתיה היקפית בחולים עם גסטרופרזיס (BMC Gastroenterol)

    שכיחות גבוהה של נוירופתיה היקפית בחולים עם גסטרופרזיס (BMC Gastroenterol)

    בקרב חולים עם תסמינים של גסטרופרזיס – כולל אלו בהם ההפרעה נובעת מסוכרת ואלו בהם הגורם לפגיעה התפקודית אינו ידוע – שכיחות מוגברת של נוירופתיה היקפית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Gastroenterology. החוקרים מדווחים עוד כי בפרט בחולים עם גסטרופרזיס אידיופטי, נוירופתיה היקפית לוותה בתסמינים חמורים יותר של גסטרופרזיס, בהשוואה לחולים […]

  • ילדים עם Long COVID בסיכון מוגבר לסיבוכים חמורים (MMWR)

    ילדים עם Long COVID בסיכון מוגבר לסיבוכים חמורים (MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי אבחנה של Long COVID מלווה בסיכון מוגבר למספר סיבוכים, כולל תסחיף ריאתי חד, מיוקרדיטיס וקרדמיופתיה, כמו גם תרומבואמבוליזם ורידי, בהשוואה לצעירים ללא הזיהום הנגיפי. מדגם המחקר כלל 781,419 ילדים ומתבגרים בגילאי 0-17 שנים מארצות הברית אשר נדבקו בקורונה, עם קבוצת ביקורת של 2,344,257 […]

  • ההשפעה המגנה של מעכבי תעלות מימן מפני דימום ממערכת העיכול בחולים תחת טיפול פומי בנוגדי-קרישה (Br J Clin Pharm)

    ההשפעה המגנה של מעכבי תעלות מימן מפני דימום ממערכת העיכול בחולים תחת טיפול פומי בנוגדי-קרישה (Br J Clin Pharm)

     במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחולים תחת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים, מתן טיפול במעכבי תעלות מימן מלווה בסיכון נמוך יותר לדימומים ממערכת העיכול, כולל דימומים מג’וריים, ללא תלות במוצא אתני או סוג הטיפול נוגד הקרישה, למעט Edoxaban (ליקסיאנה).  במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון […]