האם מתן סטרואידים לפגים שנולדו לאחר שבוע 34 להיריון מפחית סיכון למצוקה נשימתית ביילוד? (Obstet Gynecol)

NEONATOLGY PREMATURE פג תינוק
ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף מאמר שפורסם ב- Obstetrics & Gynecology, ובו תוצאותיו של מחקר חדש, שממצאיו עולה כי מתן Betamethasone לטיפול בפגים שנולדו לאחר שבוע 34 להיריון לא הפחית את הצורך בטיפול במצוקה נשימתית של היילוד.

במאמר שפורסם בכתב העת Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן Betamethasone לטיפול בפגים שנולדו לאחר שבוע 34 להיריון לא הפחית את הצורך בטיפול במצוקה נשימתית של היילוד.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות של טיפול בקורטיקוסטרואידים לפני הלידה להפחתת סיבוכים נשימתיים ביילוד באלו בסיכון ללידה מוקדמת לאחר 34 שבועות היריון ועד 36 שבועות ו-6 ימים.

החוקרים השלימו מחקר חד-מרכזי, אקראי, מבוקר-פלסבו בדרום הודו, אשר כלל נשים הרות בסיכון ללידה מוקדמת בין שבוע 34 ועד שבוע 36 ו-6 ימים להיריון. המשתתפות במחקר חולקו באקראי לקבלת Betamethasone או פלסבו.

התוצא העיקרי היה משלב של טיפול במצוקה נשימתית של היילוד, אשר הוגדר כצורך בחמצן, CPAP או הנשמה מלאכותית במשך לפחות שעתיים במהלך 72 השעות הראשונות לחיים. תוצאי סיום משניים ביילוד כללו טכיפנאה זמנית של היילוד, תסמונת מצוקה נשימתית, דלקת נמקית של המעי, אלח-דם, היפרבילירובינמיה, היפוגליקמיה, לידת מת ומוות מוקדם של היילוד; תוצאים משניים אימהיים כללו זיהום מי שפיר, דימום לאחר-לידה, חום במשכב לידה ומשך אשפוז.

גודל מדגם של 1,200 תוכנן עם עוצמה של 80% לזיהוי ירידה של 30% בשיעורי מצוקה נשימתית. לאחר ניתוח ביניים מתוכנן מראש, החוקרים הפסיקו את הגיוס למחקר לאור העדר תועלת של ההתערבות.

בתקופה שבין מרץ 2020 ועד אוגוסט 2022 גויסו למחקר 847 נשים הרות, כאשר 423 נשים חולקו לקבלת Betamethasone ו-424 נשים חולקו לזרוע הפלסבו, כאשר 22 נשים אבדו לאורך תקופת המעקב.

מהנתונים עולה כי אין הבדלים משמעותיים בשיעורי התוצא העיקרי, אשר עמדו על 4.9% בזרוע הטיפול ב- Betamethasone לעומת 4.8% בזרוע הפלסבו (יחס סיכון של 1.03, רווח בר-סמך 95% של 0.57-1.84; מספר נדרש לטיפול של 786 נשים).

החוקרים מוסיפים כי לא זוהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתוצאי סיום משניים של ביילודים או באימהות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי מתן Betamethasone בתקופת פגות מאוחרת לאלו בסיכון ללידה מוקדמת לא הפחית את הצורך בטיפול במצוקה נשימתית של היילוד.

 

Obstet Gynecol, Feb 8, 2024

 

הערות עורך:

מתן סטרואידים טרם לידת פגים מונע תחלואה ותמותה. לעומת זאת במחקרים מוקדמים הועלה האפשרות לתופעת לואי לטיפול זה הן לילוד והן לאם, במיוחד בכאלה אשר בסופו של דבר לא נולדו פגים. מאחר ושכיחות RDS והסיבוכים הניאונטליים יורדת בתלות בגיל ההריון ובמיוחד מעל לשבוע 34 להריון, החוקרים החליטו לבדוק את יעילות הטיפול האוכלוססית הפגים בשבועות 34-37 להריון. במחקרם נמצא כי אין כל יתרון לתת לאם סטרואידים כאשר היא נמצאת בשבוע 34 או יותר להריון. לכן, נראה שיש לשקול שוב את ההמלצה של מתן סטרואידים ליולדות מעבר לשבוע 34.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בטיחות תוספי פרוביוטיקה ביחידות טיפול נמרץ ביילודים (The Journal of Pediatrics)

    בטיחות תוספי פרוביוטיקה ביחידות טיפול נמרץ ביילודים (The Journal of Pediatrics)

    מניתוח נתונים לאורך עשר שנים אודות שימוש בתכשירים פרוביוטיים עם זנים מרובים בפגים עולה כי שיעורי בקטרמיה של אורגניזמים פרוביוטיים תועדו ב-0.6% מהמקרים בלבד, ללא מקרי תמותה המיוחסים ישירות לזיהומים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics. המחקר הרטרוספקטיבי נערך במונטריאול, קנדה ובמסגרתו ניתנה פורמולה פרוביוטית שכללה זנים רבים ליילודים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בגיל צעיר (JAMA Network Open)

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בגיל צעיר (JAMA Network Open)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי באלו שנולדו פגים תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה גם בעשור השלישי והרביעי לחייהם. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה הקנדה ובחנו נתונים אודות 4.99 מיליון לידות שאירעו בין ינואר 1983 ועד דצמבר 1996 עם מעקב עד דצמבר 2019. הם השוו בין לידות מוקדמות (24-37 שבועות היריון) […]

  • האם מתן תוך-קני של סטרואידים יחד עם סורפקטנט הוא יעיל? (JAMA)

    האם מתן תוך-קני של סטרואידים יחד עם סורפקטנט הוא יעיל? (JAMA)

    מחקר חדש שתוצאותיו פורסמו ב-JAMA הראה כי מתן תוך-קני של סטרואידים יחד עם סורפקטנט עשוי להיות בעל השפעה מועטה, עד כלל ללא השפעה, על הסיכון להתפתחות Brochopulmonary Dysplasia (BPD). ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • חשיפה לחומר חלקיקי עדין במהלך ההיריון מווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ספונטנית (JAMA Netw Open)

    חשיפה לחומר חלקיקי עדין במהלך ההיריון מווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ספונטנית (JAMA Netw Open)

    חשיפה לחומר חלקיקי עדין במהלך ההיריון מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ספונטנית, כאשר הסיכון גבוה במיוחד עם חשיפה במהלך הטרימסטר השני, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מהנתונים עולה עוד כי מצב סוציואקונומי נמוך, חשיפה מוגבלת לסביבה ירוקה וחום קיצוני מלווים כולם בסיכון גבוה יותר, בעוד שמגורים באזור עם מספר גדול […]

  • סוכרת מלווה בסיכון מוגבר ללידת מת ותמותה פרינטאלית (Obstetrics & Gynecology)

    סוכרת מלווה בסיכון מוגבר ללידת מת ותמותה פרינטאלית (Obstetrics & Gynecology)

    אבחנה קודמת של סוכרת מלווה בסיכון גבוה יותר מפי שלוש ללידת מת ותמותה פרינטאלית, כאשר בנשים עם סוכרת מסוג 2 סיכון גבוה יותר לסיבוכים אלו בהשוואה לנשים עם סוכרת מסוג 1, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות הקשר המוכר היטב בין אבחנה קודמת של […]

  • גורמי סיכון לתסמונת מצוקה נשימתית ביילודים במשקל גוף נמוך מאוד (BMC Pediatr)

    גורמי סיכון לתסמונת מצוקה נשימתית ביילודים במשקל גוף נמוך מאוד (BMC Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש להערכת הסיכון לתסמונת מצוקה נשימתית ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד, הפרעה נשימתית המלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים מג'וריים ותמותה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות גורמי סיכון לתסמונת מצוקה נשימתית עמידה לטיפול ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד. החוקרים התבססו על נתונים אודות יילודים במשקל לידה […]

  • מה בין משך שינה אצל האם ובין הסיכון לעיכוב התפתחותי בצאצא? (J Clin Endocrinol Metab)

    מה בין משך שינה אצל האם ובין הסיכון לעיכוב התפתחותי בצאצא? (J Clin Endocrinol Metab)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי משך שינה קצר של האם מלווה באופן רציף עם עליה בהיארעות עיכוב התפתחותי בצאצאים, אם כי ישנם הבדלים מגדריים. החוקרים מציעים כי הקשר הנ"ל מווך בחלקו עקב רמות גבוהות יותר של C-peptide בדם טבורי. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה