השמנת-יתר מלווה בסיכויים נמוכים יותר להשגת הפוגה קלינית ללא טיפול בסטרואידים בחולים עם מחלת מעי דלקתית לאחר 24 שבועות מהתחלת הטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences.
החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר Initiative on Crohn and Colitis Registry להערכת ההשפעה של השמנה על תגובה לטיפול בחולים עם מחלת מעי דלקתית. הם כללו 1,066 חולים (גיל חציוני של 42 שנים, 56.3% נשים) עם מחלת מעי דלקתית, אשר החלו מגוון טיפולים, כולל תיאופורינים עם Allopurinol, טיפול תוך-ורידי/תת-עורי ב-Vedolizumab , Ustekinumab, Ozanimod, Filgotinib, או Tofacitinib.
מבין 1,066 חולים, 616 אובחנו עם מחלת קרוהן, 432 עם קוליטיס כיבית ו-18 עם מחלת מעי דלקתית שאינה מסווגת.
מדד מסת גוף תועד בתחילת המחקר והחולים סווגו למספר קטגוריות: משקל תקין (פחות מ-25, 619 חולים), עודף-משקל (טווח 25-30, 303 חולים), או השמנת-יתר (30 ומעלה, 144 חולים), עם השוואת שיעורי ההפוגה בין קטגוריות אלו.
התוצא העיקרי היה הפוגה קלינית ללא-סטרואידים לאחר 24 שבועות מהתחלת הטיפול, אשר הוגדר כמדד Simple Clinical Colitis Activity Index של עד 2 נקודות בחולים עם קוליטיס כיבית ומחלת מעי דלקתית לא-מסווגת ומדד Harvey-Bradshaw Index קטן מ-5 נקודות באלו עם מחלת קרוהן.
מהנתונים עולה כי חולים עם השמנה השיגו שיעורים נמוכים יותר של הפוגה קלינית ללא-סטרואידים לאחר 24 שבועות, בהשוואה לאלו עם משקל תקין (35.3% לעומת 48.6%). השמנה מלווה בסיכויים נמוכים יותר להפוגה קלינית ללא-סטרואידים לאחר 24 שבועות (יחס סיכויים מתוקן של 0.537, P=0.005).
לאחר 12 שבועות, עודף-משקל לווה בסיכוי גבוה יותר להפוגה קלינית ללא-סטרואידים (יחס סיכויים מתוקן של 1.369, p=0.043). לאחר 52 שבועות, שיעורי הפוגה קלינית ללא-סטרואידים היו דומים באלו עם משקל תקין, עודף-משקל, או השמנת-יתר.
לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעורי הפסקת טיפול בין הקטגוריות השונות לאחר 12 שבועות, 24 שבועות, או 52 שבועות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי חשוב לדון במשקל הגוף ולהעלות מודעות להשפעתו על הבריאות הכללית ותוצאות הטיפול בחולים עם מחלת מעי דלקתית, תוך הנחיה לתמיכה בשמירה על משקל גוף בריא באמצעות ייעוץ תזונתי והתערבויות לשינוי אורחות חיים.
Dig Dis Sciences, Apr 16, 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!