במרבית הילדים עם נפרובלסטומה וגרורות ריאתיות צפויות תוצאות די טובות לאחר טיפול כימותרפי וניתוח, ללא צורך בהקרנות לריאות, כך כותבים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology.
לדברי החוקרים, באמצעות גישה זו, צפויה ירידה בסיכון לסיבוכים חמורים ארוכי-טווח, לה חשיבות רבה באוכלוסיית הילדים.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 234 משתתפים, בגילאי 6 חודשים עד 18 שנים, עם נפרובלסטומה בשלב IV (גרורות ריאתיות בלבד), שטופלו בהתאם לפרוטוקול SIOP 93-01, שביסס את הטיפול הקרינתי על תגובה לטיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי.
מבין 220 חולים עם נתונים מלאים, 185 הוגדרו בהפוגה מלאה לאחר הניתוח. בסה”כ, רק 30 חולים (14%) עם נתונים מלאים קיבלו טיפול קרינתי לריאות כחלק מטיפול קו-ראשון. לאחר השלמת הטיפול כולו, 210 חולים (95%) היו בהפוגה מלאה, ו-161 חולים (73%) נותרו בהפוגה מלאה עם חציון מעקב של 8.2 שנים.
שיעורי ההישרדות ללא-אירועים לאחר חמש שנים עמדו על 73%, ושיעורי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים עמדו על 82% בחולים אלו.
נתוני הישרדות אלו דומים לשיעורי הישרדות ללא-הישנות לאחר ארבע שנים של 77%, ושיעורי הישרדות כוללים של 81%, שדווחו בחולים עם גרורות ריאתיות בלבד, שטופלו במשלב שכלל Vincristine, Dactinomycin, Doxorubicin והקרנות.
שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים היו טובים יותר בחולים שטופלו בכימותרפיה בלבד (88%), או באלו שטופלו במשלב כימותרפיה עם ניתוח (92%), בהשוואה לחולים עם גרורות מרובות שאינן נתיחות או גרורות שנכרתו באופן חלקי (48%, p<0.001).
מניתוח רב-משתנים עלה כי היסטולוגיה אנאפלסטית הפחיתה את שיעורי ההישרדות ללא-אירועים, בהשוואה להיסטולוגיה שאינה אנאפלסטית, ומחלה בשלב III הפחיתה את שיעורי ההישרדות ללא-אירועים עם מחלה בשלב I ו-II.
אחד האתגרים של אונקולוגים כיום הוא לבסס את פרוטוקולי הטיפול בעלי התועלת הרבה ביותר, אך עם הסבירות הנמוכה ביותר לרעילות בטווח הארוך.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!