בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואלבומינוריה, מתן Dapagliflozin (פורסיגה) הפחית את יחס אלבומין:קריאטינין בשתן ב-15.1% לעומת פלסבו, עם שונות ניכרת בין מטופלים שונים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
החוקרים השלימו מחקר להשוואת תגובה ל- Dapagliflozin, מעכב SGLT-2, בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואלבומינוריה. מדגם המחקר כלל 20 מבוגרים (גיל ממוצע של 64.9 שנים, 15% נשים) עם סוכרת מסוג 2, יחס אלבומין:קריאטינין מעל 20 מ”ג/גרם וקצב פינוי גלומרולארי משוער של מעל 30 מ”ל/דקה; כל המשתפים היו תחת טיפול במינון יציב של מעכבי ACE או ARB.
המשתתפים השלימו שתי תקופות טיפול במשך שבוע אחד של Dapagliflozin (10 מ”ג/יום) ושתי תקופות בנות שבוע עם פלסבו, בסדר אקראי, עם מרווח של שבוע הפוגה בין שתי התקופות למניעת השפעה שיירית.
התוצא העיקרי היה ההבדל בשינוי יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מתחילת המחקר ועד לסיום הטיפול בין זרוע הטיפול ב- Dapagliflozin וזרוע הפלסבו; תוצאים משניים כללו את השינויים בלחץ הדם, משקל גוף, קצב פינוי גלומרולארי ורמות סוכר בדם בצום.
בהשוואה לפלסבו, מתן Dapagliflozin הפחית אלבומינוריה ב-15.1% (p=0.01).
החוקרים מדווחים על שונות ניכרת בתגובות לטיפול ב- Dapagliflozin, כאשר השינויים ביחסי אלבומין:קריאטינין בשתן נעו בין 56.3%- ועד 36.2% (חציון של 12.8%-) בתקופה הראשונה ובטווח 86.2%- עד 54.4% (חציון של 21.3%-) בתקופה השנייה; תועדה קורלציה משמעותית בשינויים ביחס אלבומין:קריאטינין בשתן בין התקופה הראשונה והשנייה של הטיפול ב- Dapagliflozin.
בהשוואה לפלסבו, Dapagliflozin הפחית את לחץ הדם הסיסטולי ב-5.11- מ”מ כספית (P=0.008), את משקל הגוף ב-0.53- ק”ג (p<0.001) ואת קצב פינוי גלומרולארי ב-5.33- מ”ל/דקה (p=0.03).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול ב- Dapagliflozin הפחית את יחס אלבומין:קריאטינין בשתן לעומת פלסבו, אם כי תוארה שונות ניכרת בין מטופלים. נתונים אלו מדגישים את הצורך בגישות מותאמות אישית לטיפול בסוכרת ומחלת כליות כרונית.
JAMA Netw Open, March 24, 2025
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!