מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון דצמבר 2009 של ה-Gastroenterology עולה כי בחולים הסובלים מזיהום כרוני בנגיף הפטיטיס B (HBV) ואנטיגן e חיובי, הגנוטיפ הנגיפי עשוי לחזות האם תתרחש תגובה ממושכת לטיפול ב- pegylated interferon-alfa (PEG-IFN).

החוקרים כותבים כי רק מיעוט החולים הסובלים מזיהום HBV כרוני מפתחים תגובה ממושכת ל-PEG-IFN, טיפול הכרוך בתופעות לוואי משמעותיות. לפיכך בדקו החוקרים סמנים שונים שעשויים לחזות את הסיכוי לתגובה לטיפול ב-PEG-IFN בחולים עם זיהום HBV כרוני ואנטיגן e חיובי.

החוקרים בדקו נתונים על 721 משתתפים משני מחקרים אקראיים מבוקרים. 542 משתתפים טופלו ב- PEG-IFN-alfa-2a במינון 180 מק”ג/שבוע למשך 48 שבועות, ו-266 משתתפים טופלו ב- PEG-IFN-alfa-2b במינון 100 מק”ג/שבוע למשך 52 שבועות. תגובה ממושכת הוגדרה כפינוי של אנטיגן e מהנסיוב ורמת HBV DNA נמוכה מ-2000 IU/mL כ-6 חודשים לאחר הטיפול.

מתוצאות המחקר עולה כי 22% מהמשתתפים השיגו תגובה ממושכת לטיפול. במשתתפים עם גנוטיפ A של הנגיף הושג שיעור תגובה ממושכת של 37%, לעומת שיעור של 25% במשתתפים עם גנוטיפ B, 20% במשתתפים עם גנוטיפ C ו-8% במשתתפים עם גנוטיפ D.

גורמים נוספים שנקשרו במחקר להשגת תגובה ממושכת כוללים רמות ALT גבוהות (רמה של פי 2 או יותר מהגבול התקין העליון), רמות HBV DNA נמוכות (<200 million IU/mL), מין נקבה, גיל מבוגר יותר והיעדר טיפול קודם באינטרפרון.

לאור תוצאות המחקר ממליצים החוקרים על מתן PEG-IFN לחולים עם גנוטיפ A של הנגיף ורמות ALT גבוהות או רמות HBV DNA נמוכות, וכן לחולים עם גנוטיפ B ו-C בעלי רמות ALT גבוהות וגם רמות HBV DNA נמוכות. הם מסבירים כי לאור תגובה ירודה לטיפול, בשלב זה לא ניתן להמליץ על מתן PEG-IFN לחולים עם גנוטיפ D. כמו כן, היות והמחקר כלל רק משתתפים עם אנטיגן e חיובי, לא ניתן לקבוע על סמך תוצאותיו האם מתן PEG-IFN מומלץ בחולים עם אנטיגן e שלילי.

Gastroenterology 2009;137:2002-2009.

לידיעה במדסקייפ