לפי הפרסום, בקרב מרכזי העל, בתי החולים עם כמות החיידקים שגורמים לזיהומים הגבוהה ביותר הם שערי צדק ורמב”ם, בעוד שסורוקה עם הכמות הנמוכה ביותר; בשל סכסוך בין הנהלת בית החולים שיבא לבין המרכז הארצי למניעת זיהומים, לא הועברו נתונים זו השנה השניה מבית החולים. הדו”ח, שעל פי הכתבה הגיע לידי YNET, מתייחס לחיידקים שעל פי רוב נרכשים בבתי החולים, שעשויים להצביע על שיעור היארעות גבוה של זיהומים נרכשים ולמעשה בחן מספר מקרים נרכשים של חיידקי התראה ל-100 אלף ימי אשפוז בכל אחד מהמוסדות השונים. בכתבה מצוין כי דו”ח משרד הבריאות מתמקד בחיידקים השכיחים בקטגוריה: חיידקי CPE וחיידקי VRE, וכן במצבי בקטרמיה. בפרסום נכתב כי מבין בתי החולים הגדולים נרשמו כמות הזיהומים הגבוהה ביותר בשערי צדק ורמב”ם, מבין בתי החולים הבינוניים, וולפסון וכרמל (בבתי החולים בני ציון והגליל אותרה כמות הזיהומים הנמוכה ביותר בקטגוריה). בבית החולים לניאדו ובשרון, בקטגורית בתי החולים הקטנים, נרשמה כמות הזיהומים הגבוהה ביותר – עם נתונים המצביעים על כמות זיהומים גבוהה יותר אף יותר מאשר בשערי צדק, בו גדול מספר המיטות משמעותית.

בכתבה מובאות תגובות בתי החולים השונים, חלקן חולקות על הממצאים.

לכתבתו של אדיר ינקו (YNET)

בתגובה לדו”ח, פרסם פרופ’ אבישי אליס, יו”ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, הודעה: “הדו”ח השנתי, שמפרסם היום משרד הבריאות, בענין הכמות הגבוהה של הזיהומים הנרכשים בבתי החולים, קשור ישירות לדו”ח שפורסם אתמול בענין המספר הנמוך של מיטות האשפוז בבתי החולים, בעיקר במחלקות הפנימיות, שמצויות בעומס כבד כל השנה… אנחנו לא זקוקים לדו”חות רשמיים, כדי להרגיש במחלקות את התגברות העומסים, את הצפיפות, ואת הקושי היומיומי במצב הקיים, לספק במחלקות הפנימיות רפואה ציבורית איכותית, וגם להצליח אבסולוטית להקפיד באופן קפדני וחמור על סטריליות. דו”ח המיטות מלמד על כך שבמקום שיתווספו בעשור האחרון בבתיה”ח למעלה מ- 1,000 מיטות אשפוז במחלקות הפנימיות, מספרן ירד (ירדנו ב- 5 מיטות אשפוז, ואנו כיום עם 3,814 מיטות בלבד). אז מצד אחד, יש לברך על כך שהמשרד מתכנן בשנים הקרובות לבלום את הירידה במספר מיטות האשפוז, אבל מצד שני, התכנית ל- 4 השנים הבאות צנועה מידי. אנחנו מצויים בפיגור קטסטרופלי אחרי מדינות המערב המאוגדות ב- OECD. איך אפשר לשמור בפרוזדורים בקפדנות על סטריליות? איך אפשר לצפות מצוותים רפואיים, בעומסים אדירים, להצליח לשמור ב- 100% על כללי הגיינה, כשרצים ממיטת מטופל אחד לאחר, תחת לחץ, ויודעים שבמיון יש מטופלים שממתינים שעות להעלות למחלקות? איך אפשר למנטע הידבקות בחיידקים זיהומיים בקרב מטופלים שמעוכבים אצלנו במחלקות ימים ושבועות, כי אין אפשרות לשחררם כנדרש מהמחלקות, מפאת מחסור במיטות אשפוז המשכי”?!… שני הדו”חות (זיהומים נרכשים, ומספר מיטות אשפוז) כרוכים זה בזה. ביום בו הנהלות בתיה”ח תסרבנה לאשפז עודף מטופלים בפרוזדורים, או לצופפם בחדרי אשפוז, בדיוק כפי שקברניטי מטוסים, לא מעלים נוסעים מעבר לכמות המושבים, נראה שיפור במדדים רבים, לרבות בתחום הזיהומים. אני קורא למשרדי האוצר והבריאות לשנס מותניים, ולהביא עוד תקציבים למערכת רפואה ציבורית שהיא מורעבת כיום. התכנית לתוספת 1,790 מיטות בלבד בכלל בתיה”ח לכל המדינה בארבע השנים הקרובות היא טיפה בים, ומבטיחה, בין היתר, המשך גידול בהיקף הזיהומים הנרכשים בשנים הבאות”.