מנכ”ל משרד הבריאות נגד התוכנית שמציעה רשות שוק ההון בתחום הביטוח הסיעודי: ” אי אפשר לתת מענה ריק ולהסתובב עם תחושת כזב שלא תארך יותר ממספר חודשים”

*יו”ר ועדת הבריאות, ח”כ אוריאל בוסו: “דרושה מאיתנו מחשבה ותכנון עתידי מעמיק. אולי הגיעה העת להקמת ביטוח סיעוד ממלכתי לכלל אזרחי ישראל”*.
מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: “לא מדובר בפלסטר, אנו נגד פתרונות של גדיעת איברים חיוניים. נשב מחר עם רשות שוק ההון כדי לחשוב על פתרונות מדויקים ופוגעים פחות באוכלוסייה”.
עמית גל, ממלא מקום ראש רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון: “המטרה המידית כרגע לייצב את התוכניות בקופות החולים. האלטרנטיבה היא ביטול מוחלט של ביטוח סיעודי של כמעט מחצית מאזרחי ישראל”.

ועדת הבריאות בראשות ח”כ אוריאל בוסו, דנה היום (ב’) בפגיעה במבוטחי הביטוח הסיעודי של קופות החולים יו”ר הוועדה, ח”כ בוסו, אמר כי לאור נתוני הלמ”ס והצפי במספר האזרחים הוותיקים בישראל עד שנת 2045 דרושה מאיתנו מחשבה ותכנון עתידי מעמיק בכל הנושא של הביטוח סיעודי. הוא ציין, כי לאור המשבר המסתמן בביטוח הסיעודי הרשות פרסמה טיוטה בהם צעדים לשינויים כדי ליצור איזון בקרנות הביטוח, עם זאת הועלו מנגד חששות כבדים מצד משרד הבריאות וארגוני העובדים מההשלכות הצפויות על המבוטחים וקופות החולים. יו”ר הוועדה, ציין כי “אולי הגיעה העת להקמת ביטוח סיעוד ממלכתי לכלל אזרחי ישראל ובחינת העלות התקציבית לכך. “אל תשליכני לעת זקנה” הוא ערך עליון שצריך להיות תמיד לנגד עינינו”. מדו”ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי הרקע לשינוי המוצע בתחום הביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי קופות החולים, נבע בין היתר, בשל העלייה במספר התביעות שיצרה פער בין נתוני התביעות בפועל ובין התחזית העומדת בבסיס התמחור האחרון שבוצע על ידי רשות שוק ההון, הביטוח וחיסכון ועל כן קיים חשש ליציבות הקרנות וליכולת שלהן לעמוד בהתחייבויות לתשלום תביעות עתידיות. במטרה להביא לאיזון הנדרש לטווח הארוך הציעה הרשות ארבעה שינויים: העלאת הפרמיות אותן משלמים המבוטחים, הפחתת גובה תגמולי הביטוח החודשי בכ- 10% מ- 6,100 ₪ ל – 5,500 ₪ , הארכת משך זמן ההמתנה מ- 60 ימים ל- 180 ימים לקבלת הקצבה והקשחה בתנאים המזכים בהכרה כחולה סיעודי. משרד הבריאות הביע חשש מהצעדים המוצעים וציין בין היתר, כי הארכת תקופת ההמתנה תעמיס נטל כלכלי ותפעולי כבד על משפחות המבוטחים. בנוסף, העלאת גובה הפרמיות ככל שתאושר תביא לעלייה ביוקר המחייה של מיליוני מבוטחים ועשויה להעמיק את אי השוויון באוכלוסייה, בפרט אם תהיה שונות בהעלאת הפרמיה בין קופות החולים וברכישת רבדי ביטוח נוספים.
עמית גל, ממלא מקום ראש רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, הסביר בדיון כי מדובר בבעיה לאומית- חברתית ויש לפתור אותה במובן הרחב. “אנחנו בשיאם של דיונים עם הגורמים השונים בהם משרד הבריאות ואני מקווה שנביא פתרונות טובים יותר לאזרחי ישראל. למעשה אנחנו נמצאים בפני קריסה קרובה ומידית של התוכניות בקופות החולים בגלל תופעות כמו התארכות תוחלת החיים, עלייה במודעות, שיפורים טכנולוגיים ויותר אנשים העושים שימוש בביטוח הסיעודי ואיתו עולה האתגר הכלכלי”. לדבריו, הפתרון המוצע כואב ולא קל של פגיעה מסוימת ומניעת הפגיעה הגדולה המיידית – הפוטנציאלית והזהיר כי “האלטרנטיבה היא ביטול מוחלט של ביטוח סיעודי של כמעט מחצית מאזרחי ישראל ששלמו על הביטוח הזה במשך שנים ארוכות. אנחנו נתפסים כמי שעושה את המהלך הכואב, אבל אין כאן שני צדדים למתרס, כולנו באותו צד”.
מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס ואמר כי יש להימנע מפתרון כואב שפוגע מאד באוכלוסייה. “עם ההערכה לרשות ולעומד בראשה, הפתרון המוצע כאן הוא מבחינת הרע מכל העולמות. הוא נותן פתרון קצר טווח ולא נותן מענה לאוכלוסייה ומשאיר אותה עם שוקת שבורה, דבר שיחייב אותנו בעוד זמן קצר להתכנס שוב למציאת פתרון קצר טווח אחר”. הוא הוסיף:” כי אי אפשר לתת מענה ריק ולהסתובב עם תחושת כזב שלא תארך יותר ממספר חודשים, זה לא פתרון. אין ואקום, איפה שלא יינתן מענה על ידי הביטוח הסיעודי מי שייתן את המענה הפחות מיטבי לצערנו היא מערכת הבריאות ולכן הפתרונות צריכים להיות יציבים ומספקים”. “אנו לא מתעלמים שצריך להדק את הברגים בנושא הזכאות והצורך בפתרונות לא קלים. נשב מחר עם עמית והצוות שלו כדי לחשוב על פתרונות מדויקים ופוגעים פחות באוכלוסייה. ככל שהדברים תלויים בנו, אנו נגד פתרונות של פלסטר מדובר בגדיעת איברים חיוניים שכאמור לא מספיקה להרבה זמן”.
ח”כ אפרת רייטן – מרום: “מדובר בבעיה ברמה לאומית, כי כרגע זה לא מוגדר כך. הפתרונות המוצעים אינם אחראים בעיני. האתגר הזה מונח לפתח המדינה כל כך הרבה שנים, בסוף מדובר בחוסר אחריות”. ח”כ מירב כהן, אמרה כי במדינה מתוקנת זה אמור לפתוח מהדורות כי מדובר במשבר מאד גדול. “מדובר באירוע שלא נוהל. עשו רפורמה ושינו קריטריונים אבל לא עשו תחשיב כלכלי בסיסי וזה מדהים שכך המדינה מתנהלת בנושא כל כך רגיש. כל החלופות המוצעות הן להשית את כל ההוצאות על האנשים החולים וזה תקדים מסוכן מאד”. גאיה עפר, אגף תקציבים, המשרד האוצר, ציינה כי הצעד המוצע הוא חשוב והכרחי והוא הרע במיעוטו במטרה לשמר את האופציה לביטוח הזה. “בסופו שלח דבר הכיסוי הבסיסי כן מסופק לאוכלוסייה בכ- 20 מיליארד שקל וממומן על ידי הביטוח הלאומי ומוכלל בתקציב. הרובד של הביטוח עליו מדובר הוא רובד מעבר למה שהמדינה מכסה בקצבה נוספת”. נציגי קופות החולים ציינו כי העבירו את התייחסויותיהם לטיוטה המוצעת על ידי רשות שוק ההון והביטוח. והעלו בדיון מספר נקודות בהן: כי ההיבט התחרותי בין קופות החולים לא צריך להוביל לפתרון אלא יש להביא פתרון כללי ברמה הלאומית, רעיון של חיבור כל המבוטחים לפרמיה אחודה וזהה, וכי יש צורך לבחינה הדוקה יותר של התביעות. שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל, טען כי מדובר בפיגוע שאם לא נטפל בו בהקדם הוא יגרור נפגעים ברמה הערכית והפיסית כי אנחנו כושלים בטיפול באוכלוסייה של הגיל השלישי ומעלה. בין היתר כתוצאה מכך שהיינו מאד נחמדים בנושא אישור התביעות. “יש להכניס את התנאים הרגולטוריים שוב לעולם הביטוח הסיעודי בכל הנושא הזה שיפתור חלק מהדברים”. יו”ר הוועדה, בוסו, אמר בסיכום הדיון כי הוועדה קוראת להקמתה של ועדה בין משרדית רחבה שתפעל לגיבוש ביטוח סיעודי ציבורי לאומי לכלל האוכלוסייה בישראל. בנוסף ביקש מגורמי הממשלה לדווח לוועדה על התקדמות המתווה להצלת הביטוח הסיעודי תוך 21 ימים”.

יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת