תכנית בתחום בריאות הנפש

התכנית מגדילה את התקציבים המופנים לתחום בריאות הנפש ומהווה נקודת מפנה בסדר העדיפויות הלאומי. התוספת, בסך כולל של כ-1.4 מיליארד ש״ח שנתיים, תינתן לבסיס תקציב משרד הבריאות על פני השנתיים הקרובות. מדובר בתקציב הגדול ביותר שניתן למערך בריאות הנפש מאז הרפורמה בבריאות הנפש. התכנית מתמקדת במניעה וקידום בריאות נפשית בקהילה לטובת קיצור תורים לטיפול בקהילה והרחבת רצף המענים ע״י טיפולי יום, טיפולים אינטנסיביים, חלופות אשפוז, הכשרות רוחביות בכלל מערכת הבריאות, שיפור השירות והתשתיות במערך האשפוז והרחבת המרפאות.

עיקרי התכנית:

1. תקצוב קופות החולים על מנת שיוכפלו מספר הטיפולים.

2. שיפור השירות והתשתיות במערך האשפוז הפסיכיאטרי.

3. מענקים לפסיכולוגים במערכת הציבורית.

4. תוספת תקנים ומתמחים בבתי החולים, פיילוט שירותי בריאות נפש וקידום חלופות אשפוז.

5. המשך תקצוב מרכזי חוסן בנגב המערבי – מרכזי החוסן בעוטף נדרשים מאז ה-7 באוקטובר לתת מענה נפשי למניעת תחלואה נפשית ולקידום חוסן אישי וקהילתי. המשרד הסדיר את המשך פעילותם במסגרת דיוני התקציב.

6. הטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום בריאות הנפש: ריבוד מענים תוך שימוש בטריאז׳ וגם שיתוף מידע בין גורמים מטפלים.

7. מיסוד תפקיד מגיש עזרה נפשית.

8. שיפור תעריפים במערך שיקום נכי הנפש בקהילה

מעבר לאמור – במסגרת הסכמי השכר צפוי להינתן מענה קבוע להגדלת שכר הפסיכולוגים במערכת הציבורית ושיפור משמעותי בתנאי העסקת הפסיכיאטרים – מתמחים ומומחים צעירים זאת במסגרת הסכם ייעודי עם ההסתדרות הרפואית. העלות למימון הסכמים אלה הינה מעבר להסכם ובנוסף לו.

תכנית בתחום השיקום

במסגרת המלחמה נוצר צורך במתן מענה שיקומי למאות חיילים ואזרחים שנפצעו ונזקקים לשיקום וזאת מבלי לפגוע במטופלי השגרה. במסגרת תקציב 2024 תצא לפועל תכנית להרחבת היצע שירותי השיקום בישראל בעלות של מעל 200 מלש”ח. התכנית כוללת הרחבת היצע מיטות האשפוז, הקמת מרכזי שיקום יום בקהילה בפריסה ארצית, ותכנית להגדלת היצע כוח האדם במקצועות הבריאות וברפואת השיקום.

תכנית לחיזוק תשתיות קריטיות

במסגרת התקציב ובשל אירועי הלחימה, הגיעו משרדי הבריאות והאוצר להסכמה על תוכנית חדשה למיגון והערכות למתקפות סייבר בהיקף של 200 מלש”ח: הוסכמה הקצאה של 150 מיליון ₪ על פני שנתיים למיגון מרחבים קריטיים שאינם עומדים בדרישות המיגון כיום: מלר”דים (חדרי מיון), פגיות ומחלקות לאשפוז חירום. בנוסף הושגה הסכמה על תוספת של 50 מלשח על פני שנתיים לטובת שיפור ההערכות לאירועי סייבר.

חיזוק הרפואה המשפטית

במסגרת הסיכום נקבעה ותוקצבה תכנית להעברת המכון הלאומי לרפואה משפטית לביח אסף הרופא, ולקביעת תכנית לחיזוק כוח האדם הרפואי במכון.

התפתחות הילד

אושרה תוספת תקציבית להגדלת היקף המגעים לתחום התפתחות הילד וצעדים לעידוד הטיפולים במסגרת ציבורית בהיקף של 35 מלש”ח.

שר הבריאות, אוריאל בוסו אמר לאחר ההצבעה בממשלה: “מדינת ישראל עוברת ימים לא פשוטים ומשרד הבריאות עומד בחזית המערכה. המלחמה מעמידה בפנינו אתגרים מורכבים מאוד, ומאלצת אותנו לשנות סדרי עדיפויות ולייצר מענים רפואיים מידיים לאוכלוסיות רבות. התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, שדרוג מערך השיקום הפיזי למאות הפצועים, מיגון המוסדות הרפואיים מצפון עד דרום, סייבר, המכון לרפואה משפטית ועוד הפכו להיות צו השעה שהטיפול בהם אינו סובל דיחוי. כאשר בריאות הציבור עומדת לנגד עינינו התעקשנו מול רה”מ ושר האוצר שהנושאים הללו יזכו למענה ראוי במסגרת התקציב ואני מברך אותם על ההבנה של גודל השעה… משרד הבריאות מחויב להבטיח את המשך תפקודה האיכותי של המערכת, לצמצום פערים בין פריפריה ולמרכז ושיפור מתמיד של השירותים הניתנים לאזרחים”. השר הודה ליו”ר ש”ס דרעי על פועלו בתיווך הצרכים אל מול ראש הממשלה, שר האוצר וגורמים רלוונטיים. .

מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב אמר בהודעה שפרסם משרד הבריאות כי “מדינת ישראל נמצאת בתקופה מאתגרת בשל מצב הלחימה המתמשך והצורך להיערך למלחמה ממושכת ביותר מחזית אחת. מצב זה מאתגר מאוד את מערכת הבריאות במישורים רבים ומחייב ביצוע התאמות במרכזי הכובד והקשב הניהולי למערכת. בזכות חוסנה של מערכת הבריאות והצוותים הרפואיים המצויינים נתנו טיפול מציל חיים לאלפים רבים של ישראלים, אזרחים וחיילים. המערכת מחויבת להמשיך ולהיות העוגן והעורף האזרחי של מדינת ישראל. בתקציב הנוכחי שמנו דגש מרכזי על תחום בריאות הנפש, כמתחייב מהמצב.  לצד נושא זה שמנו דגש גם על שיקום פיזי, מיגון וסייבר וקידום הרפואה המשפטית והמכון הלאומי לרפואה משפטית. אני מודה לכל מי שעסק במלאכה במשרד הבריאות בראשות מר חיים הופרט, סמנכ”ל תכנון, תקצוב ותמחור במשרד וד״ר גלעד בודנהיימר, מנהל האגף לבריאות הנפש, שהוביל את גיבוש התכנית הלאומית בנושא, וכן ללשכה המשפטית בראשותה של היועצת המשפטית עו”ד דנה נויפלד.  ליו”ר ש”ס הרב אריה דרעי ולשר הבריאות אוריאל בוסו, על המעורבות העמוקה והגיבוי המקצועי המלא שאיפשר לנו להגיע לתקציב שיאפשר לתת את המענים הנדרשים לצרכי השעה החשובים. תודתי גם לשותפים שלנו במשרד האוצר – לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, למנכל האוצר שלומי הייזלר, ולכל עובדי אגף התקציבים שהיו מעורבים בנושא, ובראשם הממונה על התקציבים יוגב גרדוס. מעבר לצרכי השעה, יש לנו מחויבות עמוקה להבטיח לא רק את הטיפול הפיזי המיידי אלא לשפר באופן משמעותי את איכות וזמינות הטיפול בבריאות הנפש – ולהשלים את השילוב המלא של מערך בריאות הנפש בבריאות הגוף.”

סמנכ”ל תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, חיים הופרט “החודשים האחרונים הוכיחו כי מערכת הבריאות היא החוסן הלאומי של מדינת ישראל. הסיכומים התקציביים אליהם הגענו עם האוצר הם בתחומים הרגישים ביותר שנוגעים לכל אדם במדינת ישראל. לאחר דיונים רבים הוספנו תקציבים לבריאות הנפש, לשיקום, לחיזוק תשתיות קריטיות של מערכת הבריאות ולתחומים רבים נוספים. בסה”כ נוספו למערכת הבריאות תקציבים רבים שיוכלו להוביל לשינוי מערכתי לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה על הזכות להיות שותף לקידום השינוי שייגע בחיי כל אזרח ישראלי.”