מחלות זיהומיות

האם לטיפול במעכבי תעלות מימן השפעה על הסיכון למחלות לב וכלי דם? (Am J Gastroenterol)

ממטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת ההשפעה של טיפול במעכבי תעלות מימן על הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים שתוצאותיה פורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology עולה כי אין קשר בין הטיפול התרופתי ובין הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים. מחקרים להערכת הטיפול התרופתי בחולים עם ריפלוקס הצביעו על שכיחות גבוהה יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, אך יש לקחת בחשבון את המגבלות של מחקרים אלו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חלק מהמחקרים התצפיתיים הציעו סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם עקב טיפול במעכבי תעלות מימן, אך נתונים תצפיתיים מועדים להטיות שונות. כעת הם השלימו מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת אירועים קרדיווסקולאריים במהלך טיפול במעכבי תעלות מימן.

הסקירה כללה מחקרים אקראיים עם לפחות 100 משתתפים, משך טיפול של למעלה מ-30 ימים וקבוצת השוואה שכללה פלסבו או טיפול פעיל שאינו במעכבי תעלות מימן. מכל מחקר נאספו נתונים אודות משך החשיפה של כל משתתף במחקר לחישוב יחסי הסיכון (ניתוח עיקרי) והבדלים בשיעורי ההיארעות (ניתוח משני).

התוצא המשולב העיקרי כלל אירועים קרדיווסקולאריים (כולל אוטם לבבי לא פטאלי), אירוע מוחי לא-פטאלי, אירועים קרדיווסקולאריים פטאליים, אשפוז בשל אנגינה לא-יציבה, או רה-וסקולריזציה כלילית.

התוצאים הקרדיווסקולאריים לא היו נפוצים במחקרים אקראיים של מעכבי תעלות מימן ובניתוח הראשוני לא הדגימו קשר בין הטיפול התרופתי ובין הסיכון הקרדיווסקולארי (סיכום יחסי היארעות של 0.72, רווח בר-סמך 95% של 0.42-1.26). תועדה הטרוגניות מסוימת לפי קטגוריית התוויה לטיפול, כאשר במחקרים שכללו חולים עם החזר קיבה-וושט תועדה עליה של 1.04 אירועים קרדיווסקולאריים (רווח בר-סמך 95% של 0.58-1.50) לכל 100 שנות-אדם של טיפול לעומת פלסבו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי באופן כללי, לא זוהה קשר בין אירועים קרדיווסקולאריים ובין טיפול במעכבי תעלות מימן. אירועים קרדיווסקולאריים היו נפוצים יותר עם טיפול במעכבי תעלות מימן במחקרים להערכת חולים עם ריפלוקס, אך יש לנקוט משנה זהירות בפירוש התוצאות בתת-קבוצה זו לנוכח המגבלות של ניתוח הנתונים, כולל מיעוט מקרים והעדר נתונים ברמת החולה הפרטני.

Am J Gastroenterol, Aug 27, 2024

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Nemolizumab לטיפול פרוריגו נודולריס

    עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Nemolizumab לטיפול פרוריגו נודולריס

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Dermatology מדווחים חוקרים מיפן על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab נסבל היטב והוביל להקלה ארוכת טווח בגרד וחומרת מחלה לצד שיפור איכות החיים של חולים עם פרוריגו נודולריס לאורך 68 שבועות. עוד עולה מהנתונים כי החולים הצליחו להפחית את היקף השימוש בטיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים. המחקר האקראי, […]

  • טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב- Apremilast(אוטזלה) במשך שנה אחת הפחית משמעותית שומן בטני ושמר על מסת גוף רזה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, לצד שיפור משמעותי בפעילות המחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Journal of Rheumatology. באלו עם השמנת-יתר תועדה הירידה המשמעותית ביותר במסת השומן. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, לא-אקראי, במטרה לבחון את ההשפעות של טיפול […]

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    כ-18% מהחולים עם מחלת מעי דלקתית, כולל 16.3% מאלו עם מחלה לא-פעילה, ענו על הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה, חרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא היחיד של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה. בחולים עם מחלת […]

  • טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Respiratory Medicine עולה כי הטיפול ב-Dupilumab מפחית תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה, עומס ריר ומשפר את נפח וזרימת האוויר, שינויים המובילים לשיפור התפקוד הריאתי ושליטה טובה באסתמה בקרב חולים עם אסתמה מסוג 2 בדרגה בינונית עד חמורה. החוקרים השלימו מחקר אקראי, בשלב 4, שנערך ב-72 מרכזים ב-14 מדינות […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך