טיפול נמרץ

פרוטוקול המשלב ארבע תרופות עדיף על מורפיום להנשמה של פגים (J Pediatr)

חוקרים מסקנדינביה מדווחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Pediatrics כי קוקטייל תרופות שנועד למנוע כאב, מצוקה ואי-יציבות פסיכולוגית בזמן אינטובציה של פגים, עדיף על מתן פרה-מדיקציה עם מורפיום.

החוקרים כותבים כי למעשה, עדיף לא להשתמש כלל במורפין למטרה זו, בשל השינויים הסירקולטוריים וההשפעה הנוירו-פיזיולוגית במהלך ולאחר אינטובציה של יילודים שטופלו במורפין.

אינטובציה הינה פרוצדורה כואבת המובילה לעליה בלחץ הדם ובלחץ התוך-גולגולתי במידה ומבוצעת ללא מתן משככי כאבים ותרופות הרגעה אך מרבית התרופות הללו גורמת לתת לחץ דם ועשויות להשפיע לרעה על הפעילות המוחית.

כחלופה למורפין, החוקרים פיתחו פרוטוקול טיפול פרה-מדיקציה במסגרת RSI (Rapid Sequence Induction) שכלל תרופות בעלות פעילות קצרת-טווח Glycopyrrolate למניעת הפרשות מדרכי האוויר, Thiopental לטשטוש, Suxamethonium לחסימה נוירו-מוסקולארית ו-Remifentanil לשיכוך כאבים.

החוקרים ערכו השוואה בין גישה זו ובין מתן תוך-ורידי של מורפין. מדגם המחקר כלל 34 פגים שנדרשו לאינטובציה חצי-דחופה. כל האינטובציות בוצעו דרך האף, ע”י נאונטולוג מיומן.

היעד העיקרי היה מצב אינטובציה טוב, שהוגדר כמדד של 10 ומטה בסולם משולב שכלל את קלות הלרינגוסקופיה, מצב מיתרי הקול, שיעול, הרפיה של הלסת ותנועת גפיים.

החוקרים מדווחים כי המטרה הושגה ב-16 מבין 17 יילודים בקבוצת RSI, בהשוואה לאחד מ-17 יילודים בקבוצת הטיפול במורפין. זמני האינטובציה בשתי הקבוצות עמדו על 45 שניות לעומת 97 שניות.

רמות הקורטיזול בדם ומדדי הכאב היו דומים בשתי הקבוצות. עם זאת, בקבוצת הטיפול במורפין נרשמה ירידה גדולה יותר בקצב הלב, והשטח מתחת לעקומה לירידה בלחץ הדם העורקי היה גדול יותר פי שבע, בהשוואה לקבוצת RSI.

יתרה מזאת, דיכוי מערכת העצבים המרכזית נותר למשך עד שש שעות בקבוצת המטופלים במורפין, כפי שנקבע לפי בדיקת EEG וניטור חמצון/פרפוזיה מוחית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי תרופות הניתנות כהכנה לקראת אינטובציה חייבות להיות בעלות התחלת פעולה מהירה, משך פעולה קצר ויעילות לצד מעט תופעות לוואי. הפרוטוקול שפיתחו במסגרת המחקר הנוכחי עונה על הדרישות הללו. עם זאת, משטר הכולל מספר תרופות תמיד כרוך בסיכונים אפשריים ודרושים מחקרים נוספים להערכת הנושא.

J Pediatr 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • זיהומי GBS בינקות מלווים בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בגיל ההתבגרות

    זיהומי GBS בינקות מלווים בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בגיל ההתבגרות

    מחלה פולשנית משנית לזיהום GBS (או Group B Streptococcus) בינקות מוקדמת מלווה בעליה בסיכון להפרעות פסיכיאטריות לאורך גיל ההתבגרות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Infection. ביילודים עם דלקת קרום המוח תועדה היארעות מצטברת גבוהה יותר של הפרעות אלו בהשוואה לאלו עם אלח-דם. מחקר העוקבה בחן את הקשר בין זיהום פולשני ב-GBS בינקות […]

  • סיכון גבוה ל-Staphylococcus aureus בתינוקות במשקל לידה נמוך מאוד

    סיכון גבוה ל-Staphylococcus aureus בתינוקות במשקל לידה נמוך מאוד

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי הופעה מאוחרת של זיהום פולשני ב- Staphylococcus aureusתועדה בחלק נכבד מהתינוקות המאושפזים ביחידת טיפול נמרץ ביילודים, כאשר באלו במשקל לידה נמוך מאוד (פחות מ-1500 גרם) תועדה היארעות הרבה יותר גבוהה בהשוואה לאלו במשקל לידה של 1500 גרם ומעלה. מחקר העוקבה […]

  • זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על קשר בין זיהום בנגיף קורונה ובין סיכון מוגבר למגוון סיבוכים כלייתיים, כולל הופעה חדשה של מחלת כליות כרונית והחמרת תפקוד כלייתי בצעירים מתחת לגיל 21 שנים. באלו עם מחלת כליות כרונית קודמת או נזק כלייתי חד תועד סיכון גבוה יותר לסיבוכים חמורים, כולל דיאליזה או […]

  • כוויות שמש בילדות מלוות בסיכון מוגבר למלנומה בבגרות

    כוויות שמש בילדות מלוות בסיכון מוגבר למלנומה בבגרות

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology עולה כי כל כוויות שמש עם שלפוחיות נוספת לפני גיל 15 שנים לוותה בעליה של כ-3% בסיכון למלנומה בבגרות והסיכון לא הושפע ממאפיינים אישיים של רגישות לשמש, דוגמת צבע השיער והעפעפיים. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 44,021 לבנים לא-היספאנים ללא היסטוריה של […]

  • חשיפה של תינוקות שנולדו מוקדם לאנטיביוטיקה עשויה להשפיע על התפקוד הריאתי בילדות

    חשיפה של תינוקות שנולדו מוקדם לאנטיביוטיקה עשויה להשפיע על התפקוד הריאתי בילדות

    בתינוקות שנולדו מוקדם ונחשפו למחזורי טיפול אנטיביוטי מרובים סביב הלידה תועדה ירידה בתפקוד הריאתי וסיכון מוגבר לאירועי אסתמה בגיל בית-ספר , בהשוואה לאלו עם חשיפה מעטה יותר לטיפול אנטיביוטי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 3,820 תינוקות שנולדו לאחר 22-36 שבועות היריון ובמשקל לידה נמוך (פחות מ-1500 גרם); התינוקות […]

  • כאבי קוליק בתינוקות עשויים לנבא את הסיכון למחלה אטופית

    כאבי קוליק בתינוקות עשויים לנבא את הסיכון למחלה אטופית

    בתינוקות הסובלים מכאבי קוליק עם בכי ואי-נוחות בטנית, תועד סיכון מוגבר למחלות אטופיות ותחלואה נשימתית לאורך תקופת הילדות וההתבגרות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Journal of Pediatrics. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר עוקבה פרוספקטיבי של זוגות אם-ילד במסצ’וסטס להערכת הקשר בין כאיב קוליק או בכי מופרז והסיכון למחלות אטופיות ונשימתיות. הם […]

  • הבדלים מגדריים במאפייני נזלת אלרגית בילדות ובגיל ההתבגרות

    הבדלים מגדריים במאפייני נזלת אלרגית בילדות ובגיל ההתבגרות

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatric Allergy and Immunology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש משבדיה, מהן עולה כי בבנות היארעות גבוהה יותר של נזלת אלרגית לעומת בנים, כאשר בבנים שיעורי הפוגה גבוהים יותר מבנות. מהנתונים עולה עוד כי ריגוש מוקדם העלה את הסיכון לנזלת אלרגית והפחית את הסיכויים להפוגה. מחקר העוקבה מבוסס-אוכלוסייה כלל 2,250 ילדים […]

  • התמכרות למסכים מלווה בסיכון מוגבר לשינה לקויה ועליה בשומן גוף בבני נוער

    התמכרות למסכים מלווה בסיכון מוגבר לשינה לקויה ועליה בשומן גוף בבני נוער

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Global and Public Health עולה כי זמן מסך לפני השינה, עליה בזמן מסך בסופי שבוע, שימוש בטלפון כשעון מעורר והתמכרות למשחקי וידאו הינם מאפיינים נפוצים שנקשרו עם דפוסי שינה בשעה מאוחרת יותר, בקרת שינה ירודה ועליה בסיכון להשמנה במתבגרים בגילאי 11-14 שנים. מחקר החתך בכלל 62 תלמידי בית […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך