מחקר איטלקי לאומי בתנאי ”עולם אמיתי” שבחן את השימוש ב-pirfenidone (אסברייט, רוש) בחולי פיברוסיס (לייפת) ריאתית אדיופתית (IPF) מדווח כי הטיפול הוביל לירידה בשיעור הירידה השנתית של ה-FVC (ר”ת של forced vital capacity ) ועשוי להיות מתאים גם במחלה מתקדמת יותר.
מטרת החוקרים הייתה להעריך באמצעות מחקר רטרוספקטיבי שכלל את כל המרכזים לטיפול במחלות ריאה באיטליה את האפקט של פירפנידון על התקדמות מחלת IPF .
נכללו במחקר 128 מטופלים שאובחנו עם IPF בדרגות חומרה קלות, בינוניות וחמורות, והירידה בתפקודי ריאות במהלך שנת הטיפול עם פירפנידון הושוותה עם הירידה שנמדדה שנה לפני ההתחלת הטיפול.
בתחילת המחקר (התחלת הטיפול בפירפנידון) שיעור ה-FVC הממוצע היה 75% (בטווח בין 35%-143%) של הערך החזוי, והשיעור הממוצע של קיבולת ריאה דיפוזית (DLCO) היה 47% (בטווח 17-120%) של הערך החזוי.
48 מטופלים (37.5%) סבלו ממחלה קלה (אינדקס GAP שלב 1) , 64 מטופלים (50%) מדרגה בינונית של IPF (שלב 2) , ו-8 מטופלים (6.3%) סבלו ממחלה חמורה (שלב III) . בכלל האוכלוסיה, הטיפול בפירפנידון נטה להפחית את הירידה ב-FVC (עם p = 0.065) , אך לא השפיע באופן מובהק סטטיסטי (p = 0.355) על הירידה ב-DLCO בהשוואה לתקופה שלפני הטיפול.
דירוג המטופלים לפי חומרת מחלה בהתבסס על רמת ה-FVC בתחילת המחקר (מעל 75% ומתחת ל-75%) הראה שהפחתת הירידה ב-FVC באופן מובהק סטטיסטי (p = 0.002) באה יותר לידי ביטוי בקבוצת המטופלים עם מחלה חמורה.
חלוקת המטופלים לפי אינדקס GAP בתחילת המחקר (שלב 1 מול 3/4) גם הראתה שההפחתה בירידה בתפקודי ריאות באה לידי ביטוי במטופלים עם מחלה חמורה יותר.
החוקרים מסכמים כי מתוך ניסיון טיפולי לאומי באיטליה השימוש בפירפנידון נטה ( p = 0.065) להוביל להפחתה שיעור הירידה השנתית ב-FVC .
החוקרים מציינים שמכיוון שהטיפול בפירפנידון הוביל לתועלת מובהקת במטופלים עם IPF בדרגת חומרה בינונית-חמורה , תוצאות המחקר מצביעות על כך שהתרופה עשויה להיות אפקטיבית במטופלים עם מחלה מתקדמת יותר.
Respir Med.2015 Jul;109(7):904-13
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!