המאמר עוסק בגישה של “יירוט טיפולי” (therapeutic interception) במטרה למנוע התפתחות דלקת מפרקים שגרונית (RA) קלינית באנשים הנמצאים בסיכון גבוה. בשנים האחרונות התפתחו כלים לזיהוי אוכלוסיות בסיכון, בעיקר באמצעות נוכחות נוגדנים (ACPA), תסמינים מוקדמים (ארתרלגיה חשודה), וממצאים דלקתיים תת־קליניים בהדמיה. ניסויים קליניים מבוקרים הראו כי טיפולים קצרי טווח בקורטיקוסטרואידים, אטורבסטטין והידרוקסיכלורוקווין אינם משנים את שיעור הופעת RA קלינית. לעומת זאת, טיפול חד־פעמי בריטוקסימאב או טיפול באבטספט עשויים לעכב את הופעת RA, אך אינם מונעים אותה לחלוטין לאחר הפסקת הטיפול. מתוטרקסט נמצא כבעל השפעה חולפת בלבד, בעיקר באנשים עם דלקת תת-קלינית ונוגדנים חיובי.
המאמר מדגיש כי התערבות תרופתית בשלב הפרה־קליני עשויה להקל על תסמינים ולצמצם דלקת תת־קלינית, אך נכון להיום לא הושגה מניעה מלאה של RA. ישנה חשיבות רבה לבניית רשתות לאיתור אוכלוסיות בסיכון, שיפור שיטות הסיווג והבנת מנגנוני התפתחות המחלה, כולל זיהוי אנדוטיפים ביולוגיים הניתנים למיקוד טיפולי. ניסויים עתידיים צפויים לשלב עיצובי מחקר מתקדמים (adaptive trials) ולשלב מחקרי מנגנון, במטרה לייעל את ההתערבות ולמנוע התפתחות RA קלינית משמעותית. בנוסף, ישנה חשיבות לטיפול בתסמינים קיימים ובדלקת תת־קלינית, כחלק מגישה אינטגרטיבית למניעה.
המאמר מסכם כי למרות ההתקדמות בזיהוי אוכלוסיות בסיכון ובפיתוח אסטרטגיות התערבות, עדיין לא קיימת התערבות תרופתית שמונעת באופן מלא את התפתחות RA. יש להמשיך ולחקור מנגנונים ביולוגיים, לשפר את הסיווג והסינון של אוכלוסיות בסיכון, ולשלב מחקרי מנגנון עם ניסויים קליניים מתקדמים, כדי לאפשר בעתיד רפואה מותאמת אישית ומניעה יעילה של RA קלינית.
ד”ר שחף שיבר, ראומטולוגית בכירה, בית חולים בלינסון
Deane KD, Holers VM, Emery P, et al. Therapeutic Interception in Individuals at Risk of Rheumatoid Arthritis to Prevent Clinically Impactful Disease. Annals of the Rheumatic Diseases. 2025;84(1):14-28. doi:10.1136/ard-2023-224211.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!