פיזיותרפיה מוקדמת עשויה לסייע במניעת והפחתת לימפאדמה לאחר ניתוח עקב סרטן שד, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר, שפורסמו במהדורת 12 בינואר של BMJ.

החוקרים מסבירים כי הפרעה נרכשת או פגיעה במערכת הלימפטית של בית השחי, לאחר ניתוח או הקרנות עקב סרטן שד, עשויה להוביל להצטברות נוזל לימפה בחלל האינטרסטיציאלי, תופעה המוכרת כלימפאדמה משנית. נערכו מאמצים להפחתת הסיכון ללימפאדמה משנית ע”י ייעוץ טרום-ניתוחי ולאחר-ניתוח, והדרכה וזיהוי מוקדם.

מטרת המחקר הייתה להעריך את התועלת של פיזיותרפיה מוקדמת בהפחתת הסיכון לפיזיותרפיה משנית לאחר ניתוח עקב סרטן שד. בבית חולים אוניברסיטאי במדריד, 120 נשים שעברו ניתוח עקב סרטן שד, עם דיסקציה של קשריות הלימפה בבית השחי, בין מאי 2005 ועד יוני 2007, חולקו באקראי לפיזיותרפיה מוקדמת או לקבוצת ביקורת.

חולים בקבוצת טיפול פיזיותרפי מוקדם טופלו ע”י פיזיותרפיסט עם תכנית שכללה ניקוז לימפה ידני, מסאז’ של הרקמה הצלקתית, ותרגילים להנעת הכתף, בליווי תכנית הדרכה, בעוד שבקבוצת הביקורת ניתנה הדרכה בלבד. יעד הסיום העיקרי היה היארעות לימפאדמה משנית משמעותית, שהוגדרה כעליה של מעל 2 סנטימטרים בהיקף האמה, שנמדד בשתי נקודות סמוכות, בהשוואה לצד הלא-מעורב.

מבין 116 הנשים שהשלימו שנה אחת של מעקב, לימפאדמה משנית אובחנה ב-18 (16%), כולל 14 נשים בקבוצת הביקורת (25%) ו-4 בקבוצת הפיזיותרפיה (7%, p=0.01, RR = 0.28). מניתוח הישרדותי עולה כי לימפאדמה משנית אובחנה מוקדם יותר בקבוצת הביקורת, בהשוואה לקבוצת הטיפול הפיזיותרפי (התערבות/ביקורת, HR = 0.26,  95% CI = 0.09-0.79).

פיזיותרפיה מוקדמת עשויה לשמש כהתערבות יעילה למניעת לימפאדמה משנית בנשים, למשך לפחות שנה אחת לאחר ניתוח עקב סרטן שד, עם דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי. תוצאות אלו מדגישות את חשיבות הפיזיותרפיה, במודעות מניעה, אבחנה מוקדמת ובטיפול בלימפאדמה משנית.

מגבלות המחקר כוללות מתן הטיפול הפיזיותרפי ע”י פיזיותרפיסטים מיומנים, עובדה המגבילה את האפשרות להכללת הממצאים; התבססות על קריטריון ספציפי לאבחנת לימפאדמה; ואפשרות לטעויות מדידה.

BMJ. 2010;340:b5396

לידיעה במדסקייפ