חקר הכבד

שכיחות גבוהה של עייפות, דיכאון וליקוי קוגניטיבי בחולי CADASIL (מתוך Neurology)

מעל מחצית מהחולים עם אבחנה של Cerebral Autosomal Dominant Arteriopathy with Subcortical Infarcts and Leukoencephalopathy (או CADASIL) חווים עייפות משמעותית, הקשורה בעיקר לדיכאון ולליקויים קוגניטיביים, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Neurology. המחקר מצא כי עייפות שכיחה פי חמישה בקרב חולים אלה בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי CADASIL הינה מחלה גנטית הגורמת לפגיעה בכלי דם קטנים במוח ולנזקים בחומר הלבן. עייפות נחשבת לתסמין שכיח ומגביל במחלות כלי דם מוחיים, אך המנגנונים הגורמים לה עדיין אינם ברורים. מטרת המחקר הייתה לבחון את השכיחות של עייפות בקרב חולי CADASIL ואת הקשר שלה לדיכאון ולליקויים קוגניטיביים.

המחקר כלל 174 מטופלים עם אבחנה גנטית של CADASIL, שגויסו בצורה פרוספקטיבית, לצד קבוצת ביקורת של 50 אנשים בריאים. המשתתפים עברו הערכה באמצעות מדד Fatigue Severity Scale. עוד נבדקו מאפיינים קליניים, סיכון למחלות לב וכלי דם, ממצאים הדמייתיים ותפקודים קוגניטיביים באמצעות מדד Brief Memory and Executive Test וכן הושלמה הערכת דיכאון לפי סולם Geriatric Depression Scale.

ניתוח סטטיסטי בחן את הקשר בין עייפות, דיכאון וליקויים קוגניטיביים.

מהנתונים עולה כי 51.7% מהחולים עם CADASIL דיווחו על עייפות משמעותית, זאת בהשוואה ל-11% מהביקורות בלבד (יחס סיכויים של 4.99, רווח בר-סמך 95% של 2.28-10.95). לא תועד קשר בין תלונות על עייפות ובין היסטוריה של אירוע מוחי או היקף הפגיעה בחומר הלבן לפי בדיקות MRI.
מדדי דיכאון לפי סולם Geriatric Depression Scale (יחס סיכויים של 1.11, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.17) וליקוי קוגניטיבי לפי מדד Brief Memory and Executive Test (יחס סיכויים של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.75-0.98) זוהו כגורמים המנבאים עייפות.

מניתוח סטטיסטי עלה כי לדיכאון הייתה השפעה משמעותית יותר על שכיחות עייפות לעומת ליקויים קוגניטיביים. מניתוח נוסף עלה כי דיכאון היה הגורם המנבא המשמעותית ביותר של עייפות ונמצא כי קשר זה הינו דו-כיווני.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים כי עייפות היא תסמין מרכזי בקרב חולי CADASIL כאשר דיכאון מהווה את הגורם המנבא המשמעותי ביותר לעייפות. תוצאות אלו מדגישות את החשיבות של טיפול במרכיבי הדיכאון כחלק מהניהול הכולל של העייפות במחלה זו.

Neurology, Feb 11, 2025

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לאובדנות

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לאובדנות

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים עם קרוב ל-60,000 מטופלים עם סוכרת או השמנת-יתר, מהן עולה כי אין הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון לאובדנות בין אלו שטופלו בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ואלו בזרוע הפלסבו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחים ראשוניים אודות סיכון מוגבר לאובדנות בקרב […]

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

  • ריכוז נמוך של sNRP-1 מנבא דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2

    ריכוז נמוך של sNRP-1 מנבא דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism עולה כי רמות נמוכות של sNRP-1 (או Soluble Neuropilin-1) נקשרו עם דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, כאשר הקשר נותר עקבי בכל קבוצות הגיל. מחקר החתך נועד לבחון את הקשר בין רמות sNRP-1 ובין דיכאון ב-837 מבוגרים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 […]

  • שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    הפרעת קשב, ריכוז/היפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים מלווה בסיכון מוגבר להתנהגות פושעת, בעיקר בגברים ובאלו עם מחלות רקע, דוגמת הפרעת שימוש באלכוהול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Law and Psychiatry. מחקר החתך כלל 308 מבוגרים שאובחנו עם ADHD (גיל ממוצע של 34 שנים, 66% גברים), אשר עברו הערכה […]

  • טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    מתוצאות מחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Epilepsia Open עולה כי Cenobamate הינו טיפול יעיל בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, כאשר קרוב למחצית מהחולים השיגו ירידה של לפחות 50% בתדירות פרכוסים לאחר שלושה חודשים. אירועים חריגים בדרגה קלה-עד-בינונית תועדו ב-30.9% מהחולים ורובם חלפו עם הזמן. המחקר הרב-מרכזי, רטרוספקטיבי, תצפיתי, כלל 19 בתי חולים בגרמניה, צרפת […]

  • שינויים במחזורי שינה-ערות עשויים להעיד על דמנציה בנשים מבוגרות (Neurology)

    שינויים במחזורי שינה-ערות עשויים להעיד על דמנציה בנשים מבוגרות (Neurology)

    עליה בישנוניות לאורך 24 שעות בנשים בשנות ה-80 לחייהן מלווה בסיכון גבוה כפליים לדמנציה, בהשוואה לנשים בגיל דומה עם דפוסי שינה יציבים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. מדגם המחקר כלל 733 נשים ללא ליקוי קוגניטיבי (גיל ממוצע של 82.5 שנים, 91% לבנות) אשר לקחו חלק במחקר Study of Osteoporotic Fractures. המשתתפים […]

  • החשיבות הפרוגנוסטית של דימומים מוחיים אסימפטומטיים לאחר אירוע מוחי (JAMA Netw Open)

    החשיבות הפרוגנוסטית של דימומים מוחיים אסימפטומטיים לאחר אירוע מוחי (JAMA Netw Open)

    אוטם המורגי אסימפטומטי ודימום תת-עכבישי לאחר תרומבקטומי אנדווסקולארי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד מלווים בסיכון גבוה יותר מכפליים לתוצאות תפקודיות גרועות 90 ימים לאחר אירוע מוחי איסכמי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו ניתוח משני של נתוני מחקר DIRECT-MT, מחקר אקראי שכלל 490 חולים (גיל חציוני של 70 […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך