החודש מציגים “ר אסף וסרמן, ד”ר מתי שנל, ד”ר בן בורסי ופרופ’ חנן גוזנר-גורמחלקה פנימית ב’, המרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי, והפקולטה לרפואה ע”ש סקלר, אוניברסיטת תל אביב
בפתח הסקירה מסבירים המחברים שחומצה אורית (ח”א) היא תוצר הפעולה של האנזים Xanthine Oxidase והתוצר הסופי של מטבוליזם הפורינים. ח”א המשתחררת על ידי תאים מתים מהווה “סיגנל סכנה” המפעיל לאוקוציטים באמצעות תגובת Innate immunity ויצירת IL-1. ח”א קשורה לתהליכים פרואתרוגניים, כולל עליה בדחק חימצוני, הגברת שגשוג שריר חלק ופגיעה בתפקוד האנדותל [1,2]. רמות גבוהות של ח”א נקשרו למגוון רחב של מחלות ביניהן שיגדון, מחלת כליות ותחלואה קרדיווסקולארית כולל יל”ד, מחלת עורקים כלילית, מחלה צרברווסקולארית, סינדרום מטבולי והיפראיניסולינמיה [2]. עד עתה לא הוכרעה השאלה מה המשמעות של היפראוריצמיה – האם היא מהווה גורם סיכון עצמאי לתחלואה או שמא רק סמן לגורמי סיכון מוכרים וכן האם יש צורך לטפל בהיפראוריצמיה אתסמינית. לסקירה המלאה באתר האיגוד לרפואה פנימית

מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Open Heart עולה כי חלק קטן מהחולים האסימפטומטיים עם הפרעה קדם-קלינית בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל, עם היארעות גבוהה יותר בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל עשויה להוביל להתפתחות אי-ספיקת לב עם מקטע […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!