המעבדה הרפואית

דרכים להפחתת החשיפה לקרינה בלתי- מייננת/מאמר אורח מאת בנימין אליהו (*)

קרינה בלתי מייננת מהווה חלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי של העידן המודרני, וכולנו חשופים אליה ברמות כאלה או אחרות מידי יום וכמעט בכל מקום. היא מצויה, בין היתר, בכל אמצעי התקשורת המבוססים על גלי רדיו, שכולנו משתמשים בהם ובאים איתם במגע יומיומי. השימוש הנרחב במכשירי טלפון סלולריים העצים מאוד את החשיפה לקרינה בלתי מייננת ואת החשש להשפעות בריאותיות ארוכות טווח. חשש זה הביא לקיומם של מחקרים בינלאומיים גדולים, שעד כה לא הביאו תוצאות חד- משמעיות, ולמדיניות הזהירות המונעת שמאומצת בעולם וגם על ידי משרד הבריאות הישראלי.

מהי קרינה בלתי מייננת ?

קרינה מייננת היא קרינה שמשפיעה על מבנה האלקטרונים באטומים שחשופים אליה. היכולת שלה לשנות את מצב התאים בגוף הופך אותה ברמות לא מבוקרות לסיכון בריאותי. קרינה בלתי מייננת לא יכולה לשחרר אלקטרונים מאטומים באופן ישיר ולכן נחשבת למסוכנת פחות ובכל זאת, יכולות להיות לה השפעות עקיפות על מבנה התאים  כך שגם היא בחשיפה ממושכת יכולה להיות מועדת לסיכון. קרינה בלתי מייננת נמצאת כמעט בכל מקום : קרינה בתחום התדרים הנמוכים מאוד נפלטת, בין היתר ממתקנים של חברת החשמל. שידורי הטלוויזיה, הרדיו, הרשתות הסלולאריות והאינטרנט האלחוטי, בגלי רדיו, לצד גלי אינפרא אדום ואולטרה סגול ותדרים נוספים, כולם שכיחים מאוד ונכללים בתחום של הקרינה הבלתי מייננת.

פעילות המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה פועל במסגרת “החוק למניעת הקרינה הבלתי מייננת התשס”ו (2006)” שחוקק על מנת להסדיר את נהלי ההקמה והתפעול של מתקנים פולטי קרינה בלתי מייננת ואת דרכי המדידה והבקרה עליהם. תקנות הקרינה הבלתי מייננת מ- 2009 מגדירות את הקריטריונים לרישוי עסקים אשר ברצונם להפעיל מתקנים פולטי קרינה בלתי מייננת, את רמת המקצועיות של העוסקים בטיפול בהם וכן מחייבות מדידות תקופתיות ופרסום המידע על רמות הקרינה לציבור.

השפעות בריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת

המהפכה הסלולארית הגדילה מאוד את החשיפה של אזרחים בכל רחבי העולם לקרינה בלתי מייננת והביאה איתה דאגה להשפעות בריאותיות מזיקות למשתמשים במכשירים סלולריים. לא מעט מחקרים בחנו את הנושא, ואולם בינתיים עלו תוצאות מעורבות ולא חד משמעיות. מחקר בינלאומי מיזג נתונים מחקריים מ-13 מדינות בעולם,  שבחנו את הרגלי השימוש בטלפונים ניידים בקרב אלפי אנשים, שסובלים מגידולים סרטניים. המחקר לא מצא הבדלים אל מול קבוצת הביקורת במידת השימוש במכשיר סלולרי, גם בטווח שימוש של 10 שנים (Interphone study group, 2010 ). המחקר מצא עדויות, לסיכון מוגבר לגידול מוחי אצל משתמשים בחשיפה גבוהה במיוחד :  10% מהנבדקים שהשתמשו באופן הכי אינטנסיבי בסלולרי נמצאו כבעלי סיכון גבוה ב-40% ללקות בגידול, אך המחקר ממהר להגביל את הנחרצות של הנתון הזה בשל גורמים נסיבתיים ומשתנים מתערבים.

גורמי תקשורת שונים פירשו את תוצאות המחקר באופנים שונים וחלקם ראו בו עדות לקשר בין קרינה סלולרית לסרטן. מבחינה מדעית, לעומת זאת, יש למחקר שתי מגבלות עיקריות שבגללן לא ניתן להכריז על קשר כזה : הראשונה היא, שהמחקר מבוסס על דיווח עצמי של הנבדקים על מידת השימוש בסלולרי כאשר בדיקות מקבילות שנערכו מצאו שחלקם התקשו להעריך נכון את משך הזמן שבו הם אכן עושים שימוש בו מידי יום. המגבלה השניה נוגעת לאופי המחקר. זהו מחקר מתאמי שיכול להצביע על קיומן של שתי התופעות במקביל (שימוש בסלולרי וסרטן) אבל לא על קשר סיבתי בניהם (שימוש בסלולרי גורם לסרטן).

מחקרים נוספים, שבדקו קשר בין חשיפה לקרינה בלתי מייננת ותופעות בריאותיות נוספות, כמו כאבי ראש, עייפות והתפתחות מחלות כרוניות, לא מצאו אף הם ממצאים חד משמעיים. חשוב להדגיש, שעדיין אין תוצאותב נוגע לשימוש ארוך שנים במכשירים סלולריים מעבר ל-15 שנה, כך שאין לדעת עדיין מה השפעת הקרינה בטווח של שנים רבות.

דרכים להפחתת החשיפה לקרינה

אל מול החשש הסביר מצד אחד והתוצאות הבלתי מספקות מצד שני, המדיניות הרשמית שאומצה במדינות רבות בעולם ובכללן בישראל היא מדיניות של ‘זהירות מונעת’. משרד הבריאות בארץ ממליץ על שלושה אמצעים עיקריים לצמצום רמת החשיפה לקרינה :

מיעוט שימוש בסלולרי ההמלצה היא להשתמש בטלפון קווי ככל שניתן ולהשתמש בסלולרי רק בלית- ברירה.

הרחקת המכשיר הסלולרי מהגוף, ככל שניתן   בזמן שיחה מומלץ על שימוש בדיבורית או אוזניה (לא אלחוטית). בזמן נשיאת המכשיר, מומלץ לא לשאת אותו על הגוף אלא כמה שיותר רחוק ממנו (בתיק ולא בכיס, למשל).

מיעוט בשימוש בסלולרי באיזורים בעלי קליטה נמוכה באיזורים שבהם אין הרבה אנטנות סלולריות והקליטה נמוכה, עוצמת הקרינה הנפלטת מטלפונים ניידים גבוהה משמעותית יותר. לכן באיזורים אלה מומלץ להמעיט ככל שניתן בשימוש בסלולרי.

סלולרי וילדים

דווקא לגבי הקבוצה באוכלוסיה שרגישה ביותר להתפתחות סרטן ומרכזת באופן טבעי את מירב דאגתנו, אין די נתונים לגבי השפעת הקרינה על הבריאות. המכשירים הסלולרים נכנסו לשימוש מאסיבי בקרב ילדים רק בשנים האחרונות ולכן אין עדיין מחקר שמלווה את השפעות השימוש עליהם לאורך שנים רבות. על כל פנים, מדיניות הזהירות המונעת רלוונטית לילדים לא פחות מאשר למבוגרים. בנוסף, גם משרד הבריאות מציע להמתין לגיל מאוחר ככל האפשר לפני שמעניקים טלפון נייד לילדים.

(*) מידען בתחומי הטכנולוגיה והתקשורת


Interphone Study group (2010), Brain tumour risk in relation to mobile telephone use; results of the international Interphone case-control study; International journal of Epidemiology; 39 (3), p. 675-694.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול קרינתי מניעתי דוחה הופעת ממאירות בשד נגדי בנשאיות BRCA

    טיפול קרינתי מניעתי דוחה הופעת ממאירות בשד נגדי בנשאיות BRCA

    טיפול קרינתי מניעתי לשד הנגדי מעכב משמעותית את הופעת ממאירות בשד הנגדי בנשאיות וריאנטים פתוגניים של BRCA1/2 עם סרטן שד בשלב מוקדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בראשות פרופ’ אלה עברון ושותפיה מהמחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי בקפלן, אשר פורסמו בכתב העת JAMA Oncology. שיעורי סרטן שד נגדי לאחר עשר שנים היו נמוכים יותר באלו שקיבלו […]

  • עייפות עשויה להישאר לאורך שנה לאחר אירוע איסכמי חולף

    עייפות עשויה להישאר לאורך שנה לאחר אירוע איסכמי חולף

    עייפות הינה תלונה נפוצה לאחר אירוע איסכמי חולף (Transient Ischemic Attack, או TIA) כאשר למעלה ממחצית מהחולים מתלוננים על עייפות למשך עד שנה לאחר האירוע, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. היסטוריה של חרדה או דיכאון הייתה נפוצה כפליים בחולים עם עייפות, בהשוואה לאלו ללא תלונה זו. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי נערך בבית […]

  • חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון ניסיוני כנגד מחלת ליים  (Lyme Borreliosis), VLA15, נמצא בטוח, נסבל היטב ואימונוגני במטופלים בגילאי 5-65 שנים, כאשר בילדים ומתבגרים תועדו תגובות משמעותיות יותר מאשר במבוגרים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הבטיחות והאימונוגניות של החיסון הניסיוני VLA15, אשר ניתן במשטרי חיסון שונים, במסגרת מחקר בשלב 2 שנערך […]

  • מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    במאמר שפורסם בכתב העת ACR Open Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחמישית מהחולים עם סקלרודרמה ישנן מחלות רקע רבות, בעיקר מחלות לב וכלי דם וגורמי סיכון משמעותיים למחלות לב וכלי דם. נוכחות מחלות רקע רבות מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים והפרעה בתפקוד הגופני. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות וההשפעה […]

  • קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    שימוש בקנאביס רפואי לווה בשיפור משמעותי באיכות החיים הקשורה לבריאות בקרב חולים עם מחלות כרוניות, לרבות הקלה בכאב כרוני, עייפות, הפרעות שינה, חרדה ודיכאון – כך עולה ממחקר פרוספקטיבי רחב היקף שפורסם בכתב העת PLoS One. מחקר QUEST הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, שכלל 2000 מבוגרים (גיל ממוצע של 50 שנים, 63% נשים) עם מחלות כרוניות […]

  • מגורים בשכונה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מלווים בסיכון מוגבר להידראדניטיס סופורטיבה

    מגורים בשכונה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מלווים בסיכון מוגבר להידראדניטיס סופורטיבה

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב אלו המתגוררים בשכונות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה סיכון מוגבר להתפתחות הידראדניטיס סופורטיבה, קשר אשר תואר בקבוצות מרקע אתני שונה. מדגם המחקר כלל 65,766 משתתפים (גיל ממוצע של 50.4 שנים, 41.8% נשים) ממרפאות עור ברשת UCSF (או University of California […]

  • חשיפה להתעללות ואלימות כלפי האם בתקופת הילדות מנבאת התנהגות אלימה בבגרות

    חשיפה להתעללות ואלימות כלפי האם בתקופת הילדות מנבאת התנהגות אלימה בבגרות

    בקרב גברים צעירים שנחשפו למעשי אלימות פיזית והתעללות של בן הזוג כלפי אימם נרשמה עליה של 45% בסיכון לכך שינקטו בעצמם במעשי אלימות כלפי בני או בנות זוגם, בהשוואה לאלו שלא נחשפו למעשי אלימות דומים, כך עולה מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe. החוקרים בחנו את הנתונים אודות זוגות […]

  • חשיפה לזיהום אוויר עשויה להביא לשינוי במבנה המוח

    חשיפה לזיהום אוויר עשויה להביא לשינוי במבנה המוח

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Stroke עולה כי חשיפה ארוכת-טווח לחומר חלקיקי קטן מ-2.5 מיקרומטר באוויר, גם ברמות נמוכות יחסית, מלווה בשינויים מבניים במוח דוגמת ירידה בנפח רקמת המוח, עליה באטרופיה ופתולוגיה וסקולארית בקשישים. מחקר SNAC-K-MRI כלל קשישים ללא דמנציה שעברו בדיקת MRI בתחילת המחקר. בנוסף, משתתפים מתחת לגיל 78 שנין השלימו בדיקת MRI לאחר 6 […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך