מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה קשר בין ערכי IGF-1 (Insulin-like Growth Factor) ובין הסיכון לתמותה על-רקע ממאירות בגברים מבוגרים.

לדברי החוקרים, זהו המחקר הראשון שהדגים קשר בין רמות גבוהות של IGF-1 בדם ובין סיכון מוגבר לתמותה על-רקע ממאירות במהלך מעקב ארוך-טווח. במידה והממצאים יאושרו במחקרים נוספים, הערכת IGF-1 עשויה לסייע בבדיקות סקר לממאירויות, אך עדיין יש לערוך מחקרים רבים בנושא.

בשלב זה החוקרים כותבים כי לאור התוצאות יש לנקוט משנה זהירות בשימוש בטיפולים המגבירים את רמות IGF-1 בדם, להאטת תופעות הלוואי הקשורות בגיל מבוגר.

החוקרים בחנו את הקשר בין ערכי IGF-1 בדם ובין התמותה על-רקע ממאירות ב-633 גברים מעל גיל 50 (גיל ממוצע, 73 שנים). מהביקורים הראשונים במרפאה בין השנים 1988-1991 עד 2006, 368 גברים מתו, כולל 74 מקרי תמותה על רקע ממאירות (20%).

חציון רמות IGF-1 היה גבוה יותר משמעותית בקרב גברים שמתו עקב ממאירות (109 ננוגרם למ”ל), בהשוואה ליתר (95 ננוגרם למ”ל).

החוקרים זיהו קשר ריבועי משמעותי בין רמות IGF-1 ובין תמותה על-רקע ממאירות (קשר לא-ליניארי) ומניתוח רב-משתנים עולה קשר מובהק בין רמות גבוהות יותר של IGF-1 ובין עליה פרוגרסיבית בסיכון לתמותה על-רקע ממאירות, לאחר תקנון לערכי BMI, IGF Binding Protein-1, יחס היקף מותניים-ירכיים, פעילות גופנית, עישון בהווה וממאירות בעבר.

הסיכון המתוקן לתמותה על-רקע ממאירות היה גבוה פי 1.61 עם רמות IGF-1 בטווח 120-159 ננוגרם למ”ל והגיע לפי 2.61 עם רמות של 200-239 ננוגרם למ”ל, בהשוואה לרמות של מתחת ל-120 ננוגרם למ”ל.

בדומה, הסיכון לתמותה על-רקע ממאירות היה גבוה ב-82% בקרב 46% הגברים עם ערכי IGF-1 של 100 ננוגרם למ”ל ומעלה, בהשוואה לאלו עם ערכי IGF-1 נמוכים יותר.

J Clin Endocrinol Metab 2010

לידיעה במדסקייפ