שיווק ומנהל רפואי

כנס נהריה על רפואה ושואה התקיים במרכז הרפואי לגליל

הכנס הוקדש לזכרו של מייסדו והעומד בראשו, פרופ’ שאול שאשא, והתקיים במעמד מנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ נחמן אש, שהשתתף באחד הפאנלים ואמר: “חשיבותו של הכנס רק עולה יותר ויותר מדי שנה”

במרכז הרפואי לגליל בנהריה התקיים כנס נהריה ה-22 על רפואה ושואה, שהוקדש לזכרו של פרופ’ שאול שאשא ז”ל, מייסד הכנס ומי שעמד בראשו, אשר הלך לעולמו לפני חצי שנה.
הכנס, בו משתתפים מדי שנה אנשי רפואה, היסטוריונים וחוקרים, מהווה מפעל ייחודי בישראל, העוסק בהיבטים שונים של התחלואה והרפואה בתקופת השואה ולאחריה. 
בפתח הכנס, שנערך הן באופן פרונטלי והן באמצעות ה”זום”, נישאו דברי ברכה מפי יו”ר הוועדה המארגנת, ד”ר הדס שאשא-לבסקי; מנהל המרכז הרפואי, פרופ’ מסעד ברהום; מנכ”ל בית לוחמי הגטאות, יגאל כהן, וד”ר מרים עופר מהאקדמית גליל מערבי.
ד”ר שאשא-לבסקי, בתו של פרופ’ שאשא, גילתה שהספיקה לתכנן עם אביה את הכנס, קבעה איתו את התאריך ואף החלו לחשוב יחד על התוכנית.
כמו כן הוסיפה, כי הכנס הוא אחד ממפעלי חייו, והמשך קיומו מהווה בבחינת המשך נשיאת הלפיד והנצחה ראויה לפועלו ואישיותו.
פרופ’ ברהום אמר, כי מוזר לו להיות בכנס זה לראשונה ללא נוכחותו של פרופ’ שאשא, עליו אמר שהוא ודאי משקיף על כולם מלמעלה וגאה בהמשך המסורת. בנוסף אמר, כי הסיפורים שנחשפים ע”י ניצולי השואה, הדורות הבאים והחוקרים, מאפשרים לכולנו לבנות פסיפס מרגש של מחקר וחינוך, שילווה אותנו עוד שנים רבות.
אחד ממשתתפי הכנס היה מנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ נחמן אש, שנטל חלק בפאנל בנושא “סיוע רפואי באזורי אסון הומניטרי – ההקשר ההיסטורי והשלכות לימינו”.
כמו כן קיבל פרופ’ אש תעודת הוקרה מהוועדה המארגנת על תרומתו לחקר, הוראה וחינוך הרפואה בשואה.
פרופ’ אש שיבח את הוועדה המארגנת והדגיש כי זו זכות עבורו להשתתף בכנס זה, עליו אמר ש”חשיבותו רק עולה יותר ויותר מדי שנה”.
כמיטב המסורת חולק הכנס לשלושה מושבים (היסטורי, רפואי וחינוכי-אתי). המושב הראשון עסק במערך הרפואי ורופאים בתקופת השואה, השני בהיבטים רפואיים בתקופה זו ואחריה, והשלישי – בהיבטים חינוכיים ואתיים והשלכות לימינו.

גל זייד,
דובר המרכז הרפואי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בקרוב: כנס נהריה על רפואה ושואה במרכז הרפואי לגליל

    בקרוב: כנס נהריה על רפואה ושואה במרכז הרפואי לגליל

    הכנס, שנחשב למפעל ייחודי בישראל ועוסק בהיבטים השונים של התחלואה והרפואה בתקופת השואה ואחריה, יוקדש השנה לזכרו של פרופ’ שאול שאשא ז”ל, מייסד הכנס, שהלך לעולמו לפני כ-5 חודשים. כנס נהריה ה-22 על רפואה ושואה, המתקיים מדי שנה במרכז הרפואי לגליל בנהריה, ייערך ביום רביעי, 11.5. הכנס יוקדש השנה לזכרו של פרופ’ שאול שאשא ז”ל, […]

  • הרפואה בראי ההיסטוריה ובראי המציאות; 100 שנה לאינסולין (חינם)

    הרפואה בראי ההיסטוריה ובראי המציאות; 100 שנה לאינסולין (חינם)

    לאינסולין אין סיפור אחד בלבד, אלא כמה וכמה. עוד בהיותו ילד קטן, אמו של אדון אלמוני מתה ממה שנחשב סוכרת מסוג 1. גם הוא לקה בסוכרת, והוא גם נזכר שהוא לקח כול סוג של אינסולין שהיה יכול היה להשיג בעבור מחלתו. השכנים ומשפחתו המורחבת רכשו בשבילו את האינסולין. אבל לעיתים קרובות לא היה לו אינסולין […]

  • הרפואה בראי ההיסטוריה; Virchov כעבור 200 שנה ו-Lown כעבור מאה – רופאים פעילים ציבורית (FREE)

    הרפואה בראי ההיסטוריה; Virchov כעבור 200 שנה ו-Lown כעבור מאה – רופאים פעילים ציבורית (FREE)

    הפנדמיה של  Covid-19  לימדה אותנו  שממשלות יעילות ושירותים טובים בבריאות הציבור מסוגלים להציל חיי אדם, אך  גם לימדה אותנו שהבדלים סוציאליים ואי-שוויון אתני משפיעים על מהלכן של מחלות. הנגיף לימד אותנו שהבעיות שאיתן עלינו להתמודד הן בעיות גלובליות, ולכן גם על הפתרונות להיות גלובליים. לא זו בלבד, אלא שהמגפה דרבנה אותנו לשאול  “מה היא מטרת […]

  • הרפואה בראי ההיסטוריה; ''להקל על סבלה של האנושות'' – מורשתה של ד''ר Rebecca Crumpler (מאמר FREE)

    הרפואה בראי ההיסטוריה; ''להקל על סבלה של האנושות'' – מורשתה של ד''ר Rebecca Crumpler (מאמר FREE)

    עבור רופאים שעבדו במאה התשע?עשרה, משמעות טיפול בילדים חולים הייתה, טיפול בילדים שעומדים למות, אחד אחרי השני. המאבק המאורגן נגד תמותת התינוקות טרם התחיל, כאשר בשנת 1883 ד”ר רבקה קרמפלר כתבה את ספרה A book of Medical Discourses שבו היא מביעה את דעתה שרבים ממקרי מוות של ילדים אפשר היה למנוע.  “אנשים לא רוצים להרגיש, […]

  • הרפואה בראי ההיסטוריה:  Dr. John Snow (חינם)

    הרפואה בראי ההיסטוריה: Dr. John Snow (חינם)

    בימי המלכה ויקטוריה לא היה מקצוע אכזרי יותר מאשר הכירורגיה: שיטות הרדמה לא היו קיימות, מלבד מתן אופיום ואלכוהול, ומתן אמצעי שיכוך כאבים היה מוגבל מפאת תופעות הלוואי שלהם. לכן, לא היה ולא כלום בין שיטות הכירורגיות הקימות לבין שיטות עינויים האכזריות ביותר. הכירורגים  התפארו במהירות הניתוחים שלהם, כי לא החולים  ולא הכירורגים עצמם, יכלו […]

  • הרפואה בראי ההיסטוריה: התגלית של הפטיטיס C – פרס נובל לשנת 2020 (FREE)

    הרפואה בראי ההיסטוריה: התגלית של הפטיטיס C – פרס נובל לשנת 2020 (FREE)

    החדשות שהרופאים  doctors Harvey J. Alter,  Michael Houghton and Charles M. Rice  (הרווי ג’ אולטר, מיכאל הוטון  וצ’ארלז מ רייס) הם מקבלי פרס נובל לשנת 2020 ברפואה ובפיזיולוגיה עבור גילוי הנגיף הפטיטיס C HCV   התקבלו בהתלהבות ובגאווה בקרב קבוצת חוקרי מחלות כבד. משמעות הענקת הפרס  היא לא רק הכרה בעבודת מחקר מצוינת אלא גם  הכרה […]

  • הרפואה בראי ההיסטוריה: שינויים במזג האוויר (FREE)

    הרפואה בראי ההיסטוריה: שינויים במזג האוויר (FREE)

    התמורות שחלו במזג האוויר ובסביבה האקולוגית שלנו כתוצאה מפעילות בני אדם, תפסו את הכותרות בשנים האחרונות.  אלכסנדר  ליף (Alexander Leaf) כתב לפני 30 שנה בכתב העת הרפואי New England Journal of Medicine:-  “אנחנו מאוימים בגשם חומצי, גזים מבתי גידול צמחים, צמצום בכמות האוזון  והתחממות גלובלית. הכוכב עליו  אנחנו חיים עלול להינזק.”  בני אדם יצטרכו להתמודד […]

  • סיפור אישי: נוכחות האלוהים (FREE)

    סיפור אישי: נוכחות האלוהים (FREE)

    סבי ואני ניהלנו דיונים רבים על הלכות ועקרונות ביהדות. אך אני זוכרת רק מקרה אחד של אי-הסכמה שעליו  לא הסכמנו בעניין ה”מניין”. רעיון המניין הוא מרכזי   בחייו הרוחניים של העם היהודי, ולפיו , גם אם כל אדם יכול להתפלל בכל עת, בזמן התפילה הרשמית חייבים להיות נוכחים לפחות עשרה אנשים, המכונים מניין”. “למה סבא?” שאלתי […]

  • הרפואה בראי ההיסטוריה: על הקשר בין היסטוריה לרפואה (FREE)

    הרפואה בראי ההיסטוריה: על הקשר בין היסטוריה לרפואה (FREE)

     Sir William Osler 1849 1919    Sir William Osler  מת ביום 29 לדצמבר 1919  בביתו באוקספורד מדימום לאחר שעבר ניתוח לניקוז של אמפיאמה (empyema). כעבור יומיים Richrd C. Cabot  כתב בעיתון New York Evening Post   ספק אם אי פעם אדם אחד השפיע כל כך חזק על המקצוע שלו, כפי שעשה ויליאם אוסלר. היה זה ההספד הכתוב […]