במסגרת עבודתי בעבר בבית חולים, כאיש הנדסה רפואית, לאורך שנות ה-80 עבדתי רבות מול רופאים מרדימים במתן שירות טכני לכל ציוד ההרדמה ובזמן אמיתי(בזמן ניתוח). בתחילה טיפלתי במכונות ההרדמה ומוניטורי א.ק.ג בלבד, ושאלתי אותם -“כיצד אתם יודעים אם לחולה יש חוסר חימצון”, התשובה שקיבלתי הייתה: “אנו לוקחים בדיקת דם לאבחון גזים בדם”. הבנתי מדיבריהם ומצפייה, שבתהליך הזה יש חסרון כי יש צורך לדקור את החולה ולהוציא דם עורקי מגופו, התשובה של אחוז החמצן בדם לא מיידית וכשמדובר בתינוקות, דקירות חוזרות ונישנות  יוצרות שטפי דם. כפתרון לבעייה היצרנים דאז הציעו מכשירי בלד גז ללא דקירה-שמודדים באופן רציף גזים בדם בעזרת סנסור שמודבק על עור הפגחולה, המכשירים האלו היו יקרים מאוד ולא ניתן היה, בגלל חוסר בהם בבית חולים, להשתמש בהם לכל פגחולה הזקוק למעקב כמו כן מעבר לעלות המכשיר, עלות המדבקות נהפכה להוצאה קבועה ונוספת עבור בית החולים .  כאשר היו מורידים את הסנסור מהעור לאחר ימים רבים היה נשאר סימן דומה לכתם לידה.

בסוף שנות ה-80  הופיע  פלסאוקסימטר : מד רווית חמצןסטורצייהפלס אוקסימטר שהחל לחדור בהדרגה לכל חדר ניתוח והחלו למדוד  בעזרתו ברציפות לאורך כל הניתוח את אחוז רווית החמצן בדם החולה(saturation) ואת קצב הלב שלו . רווית החמצן הרצוייה היא 96 ומעלה והמידע הרציף הזה נתן ונותן עד היום מידע חיוני חשוב למרדים בכדי לדעת אם ומתי להעלות את אחוז החמצן שהחולה מקבל ממכונת ההנשמההרדמה. היתרון של המכשיר הזה הוכח כמוצלח מאוד בניתוחי תינוקות וילדים, אצלם התנודות הפיסיולוגיות מהירות ונדרשת תגובה רפואית מהירה. נכחתי והייתי עד למצב בו רווית החמצן של תינוק בזמן ניתוח ירדה עד 80 אחוז, המכשיר ציפצף והרופא מיד פעל לתיקון המצב ובעצם מנע מראש חס וחלילה נזק מוחי לתינוק. אירוע זה שיכנע אותי שמכשיר פלסאוקסימטר  הוא פריצת דרך טכנית רפואית בבתי חולים לטובת החולים.

כיום בכל בית חולים בכל חדר ניתוח יש מכשיר כזה הוא כבר מחוייב על-ידי משרד הבריאות. הוא גם חדר למחלקות טיפול נמרץ, התאוששות, ומחלקות רגילות של בית החולים בהם הוא משולב בתוך מכשיר לחץ הדם האלקטרוני והאחות יכולה לבדוק לכל חולה בעת בדיקה יומית גם את פרמטר הסטורצייה. פלסאוקסימטר  כבר קיים בכל הפגיות ובשימוש לכל פג שמצבו דורש זאת ופותר את הצורך בדקירות חוזרות ונשנות של התינוקות ובכלל חולים.

מחירי המכשירים האלו בתחילה היו יקרים סביב 6000 דולר למכשיר  ובתי חולים נאלצו לרכוש אותם במחיר הזה, אבל עם התקדמות ומיזעור הטכנולוגיה פלסהאוקסימטר שולב בתוך מוניטורי א.ק.ג ואו בתוך מד לחץ הדם אלקטרוני שבמילא רוכשים לבתי חולים למחלקות, והמחיר ירד לסביבות 2000 דולר.

בזכות מיזעור ושיפור יכולות המיחשוב המחירים ממשיכים לרדת וכיום המכשיר גם יכול להגיע לאוכלוסייה רחבה יותר מעבר לבתי חולים:לרופאים במרפאות, רופאי קהילה, אנשים פרטיים,- אוכלוסייה שעד עתה לא יכלה כלכלית לרכוש זאת.