טכנולוגיות רפואיות

מדד  סיכון פוליגני עשוי לנבא תגובה לגרייה מוחית עמוקה בחולים עם מחלת פרקינסון (BMC Neurol)

במאמר שפורסם בכתב העת BMC Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד סיכון פוליגני (Polygenic Risk Score, או PRS) עשוי לנבא את הסיכוי לתגובה לגרייה מוחית עמוקה בחולים עם מחלת פרקינסון.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גרייה מוחית עמוקה הינה אפשרות טיפול מבוססת-היטב בחולים נבחרים עם מחלת פרקינסון. עם זאת, התגובה לטיפול משתנה בין חולים ולכן ישנה חשיבות לאפשרות חיזוי תגובה לטיפול. חלק מהמוטציות המונוגניות שנקשרו עם מחלת פרקינסון נקשרו עם סיכויי התגובה לגרייה מוחית עמוקה.

מדד סיכון פוליגני הינו סמן לסיכון גנטי מצטבר למחלה. מדד הסיכון הגנטי בחולים עם מחלת פרקינסון נקשר עוד עם גיל הופעת המחלה והתקדמות התסמינים, אך לא ידוע אם קיימת קורלציה בין מדד סיכון פוליגני ובין התגובה לגרייה מוחית עמוקה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשלים מחקר פיילוט לבחינת קורלציה זו.

החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי של 33 חולים עם מחלת פרקינסון ממרפאת פרקינסון ב-NIH ו-13 חולים ממאגר Parkinson’s Progression Markers Initiative Database אשר השלימו בדיקה גנטית ועבר גרייה מוחית עמוקה לגרעין סוב-תלמי דו”צ. מדד סיכון פוליגני ספציפי למחלת פרקינסון חושב לכלל 46 החולים על-בסיס 90 וריאנטים שנקשרו עם מחלת פרקינסון.

מהנתונים עולה כי אין קורלציה בין שינויים במדד BDI (או Beck Depression Inventory) ובין מדד סיכון פוליגני כאשר זה התבסס על כלל הווריאנטים שנקשרו עם מחלת פרקינסון. עם זאת, לאחר הסרת נשאים בסיכון גבוה או פתוגניים מהחישוב, זוהה קשר משמעותי בין מדד PRS גבוה יותר ובין ירידה גדולה יותר במדדי BDI לאחר 3 חודשים ומגמה דומה 24 חודשים לאחר גרייה מוחית עמוקה.

החוקרים מדווחים כי מדד PRS לא היה מנבא משמעותי של מדד Unified Parkinson’s Disease Rating Scale, מדדDementia Rating Scale, או שטף סמנטי לאחר 3 חודשים או 24 חודשים מניתוח גרייה מוחית עמוקה.

ממצאי המחקר מציעים כי מדד סיכון פוליגני עשוי לסייע בחיזוי שיפור בתסמינים דיכאוניים לאחר גרייה מוחית עמוקה, אם כי מדד זה לא ניבא תוצאים מוטוריים או קוגניטיביים אחרים לאחר גרייה מוחית עמוקה. בנוסף, מדד הסיכון הפוליגני עשוי להיות חשוב במיוחד בניבוי תוצאות גרייה מוחית עמוקה בחולים ללא וריאנטים פתוגניים או בסיכון גבוה למחלת פרקינסון.

BMC Neurol, April 4, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר