ריכוזי חלבון נתריורטי מסוג B (BNP) לפני ניתוח השתלת דפיברילטור לבבי (ICD) מנבא תוצאות טובות של תפקוד המכשיר.

ככל שרמות ה- BNP גבוהות יותר, כך הסבירות להצלחה טיפולית נאותה גבוהה יותר.

ביומרקרים בסרום, כגון חלבון C-ריאקאיבי (CRP) ו- BNP, יכולים לנבא תוצאות לבביות ולקבוע האם סמנים אלה יכולים לשפוך אור על אקטיבציית ICD.

במחקר, נמדדו רמות CRP ו- BNP ב- 345 מטופלים יום לפני השתלת ICD ראשונה. לרובם היתה מחלה איסכמית בשריר הלב וכמחצית מהמכשירים הושתלו למטרות מניעתיות.

המטופלים שעברו מעקב ממוצע של כ- 13 חודשים, נתבקשו לשוב למרפאתם לאחר שיחרורם מביה”ח בתום השתלת ה- ICD. ההתקן נבדק ע”י 2 אלקטרו-פיזיולוגים בלתי משוחדים ע”מ לקבוע האם הטיפול הצליח.

בסה”כ, טיפולי ICD נאותים הושגו ב- 63 מהמטופלים. אלה היו מורכבים משוק חשמלי ב- 38 מטופלים, קוצבי אנטי-טכיקרדיה המשולבים בשוק חשמלי ב- 14 מהמטופלים וקוצבי אנטי-טכיקרדיה ב- 11 מהם.

רמת ה- BNP הממוצע במטופלים היה גבוה ביותר מפי 2 לעומת אלה שלא עברו את הטיפול.

לא נמצא קשר מובהק לרמות ה- CRP.

ממאמר מערכת מלווה נמסר שהחוליה המקשרת ל- BNP ראויה למחקר נוסף. זיהויים של  הסיכונים בטיפול יכולים לשמש כמטרה לטיפולים בתרופות אנטי-אריטמיות שיפחיתו את אותם סיכונים שלאחר הטיפול ב- ICD.

לדיווח במדסקייפ

Heart 2006;92:190-195

הערת מערכת: בימים האחרונים דיווחנו על בדיקה אחרת אשר עשוייה לאתר את המטופלים המתאימים ביותר להשתלת ICD.