בקיצור נמרץ: המחקרים הבולטים במחצית הראשונה של יוני 2021 (CME)

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית מדווח על עליה מדאיגה באשפוז בני נוער בשל נגיף הקורונה (MMWR)

הסיכון של בני נוער לפתח זיהום חמור על-רקע נגיף הקורונה אינו גבוה כמו הסיכון במבוגרים. אך מוקדם יותר השנה נרשמה עליה בשיעור האשפוזים של בני נוער עקב הזיהום הנגיפי. חלק גדול מהם נדרש לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, כך עולה מנתוני המעקב של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (Centers for Disease Control and Prevention).

ברקע למחקר מ החוקרים סבירים כי מרבית האשפוזים על-רקע 19   COVID הם של חולים מבוגרים, אך תחלואה חמורה עקב זיהום נגיפי תתכן בכל קבוצות הגיל, כולל מתבגרים בני 12-17 שנים.     

מנתוני מערכת COVID-NET עולה כי שיעור האשפוזים של מתבגרים עקב  19COVID- הגיע לשיא של 2.1 אשפוזים ל-100,000 מתבגרים בתחילת חודש ינואר 2021, עם ירידה ל-0.6 אשפוזים ל-100,000 מתבגרים באמצע חודש מרס ועליה חוזרת ל-1.3 אשפוזים ל-100,000 מתבגרים בחודש אפריל.

שיעורי האשפוז המצטברים הללו גבוהים פי 2.5-3.0 בהשוואה לשיעור האשפוזים עקב זיהום בשפעת כפי שתועד לאורך שלוש עונות השפעת האחרונות.

מבין המתבגרים שאושפזו לבית חולים, קרוב לשליש נדרשו לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ, כאשר 5% נדרשו להנשמה מלאכותית. החוקרים מדווחים כי לא תועדו מקרי תמותה של מתבגרים שאושפזו בשל זיהום בנגיף הקורונה.

בחודש מאי, מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את האישור לשימוש דחוף בחיסון נגד נגיף הקורונה של חברת פייזר לכלול מתבגרים בגילאי 12-15 שנים. ועידת ה ACIP (-Advisory Committee on Immunization Practices) מטעם ה-CDC המליצה במהירות על החיסון לצעירים, אם כי ישנם אתגרים לוגיסטיים.

העלייה האחרונה בשיעור האשפוזים של מתבגרים והסיכון להתפתחות מחלה חמורה מדגישים את החשיבות של המשך האמצעים למניעת 19 COVID, כולל חיסונים, הקפדה על עטיית מסכות מצד אלו שאינם מחוסנים באופן מלא ובמקרים המתאימים.

MMWR 2021

לידיעה בMedPage Today

היעילות של ARNI אל מול מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בקשישים עם אי-ספיקת לב (Heart)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי בחולים מבוגרים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, טיפול ב-ARNI) angiotensin receptor-neprilysin inhibitor) מלווה בסיכון מופחת.

מטרת המחקר הייתה לבחון את התועלת של ARNI אל מול מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בלבד בקשישים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל. לצורך כך, החוקרים השלימו מחקר עוקבה שהתבסס על נתוני US Medicare לשנים 2014-2017 והתמקדו בחולים בני 65 שנים ומעלה עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.

המשתתפים במחקר סווגו לשתי קבוצות: (1) חולים שהחלו טיפול ב-ARNI או חסימת ציר רנין-אנגיוטנסין בלבד (מעכב ACE, ומעכב Angiotensin Receptor Blocker) ו-(2) חולים שהחליפו ממעכב ACE לטיפול ב-ARNI או ARB.

החוקרים בחנו את התוצא המשולב של מרווח הזמן עד להחמרה ראשונה באירוע אי-ספיקת לב או תמותה מכל-סיבה, לאחר תקנון ל-71 משתנים.

המחקר כלל 51,208 חולים בגיל ממוצע של 76, כאשר 16,193 חולים החלו טיפול ב-ARNI. יחסי הסיכון המתוקנים בהשוואת ARNI אל מול מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בלבד עמדו על 0.92 בקרב חולים שהחלו בטיפול התרופתי ועל 0.79 בקרב אלה שהחליפו טיפול, עם הערכה משולבת של 0.84.  מניתוח RMST) Restricted Mean Survival Time) עלה הבדל לאחר שנה אחת של 4 ימים, באלה שהחלו בטיפול התרופתי ושל 12 ימים במטופלים שבהם בוצעה החלפה של הטיפול, עם הבדל משולב של 9 ימים לטובת ARNI.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב-ARNI לווה בסיכון מופחת למשלב החמרה של  אי-ספיקת לב או תמותה מכל-סיבה, בהשוואה לעיכוב ציר רנין-אנגיוטנסין בלבד.

Heart Published Online First: 04 June 2021


אוסטיאופורוזיס מלווה בסיכון מוגבר לאובדן שמיעה (J Am Geriatr Soc)

בנשים עם אוסטאופורוזיס,  צפיפות עצם נמוכה, או שבר חוליות קודם, תועד סיכון מוגבר משמעותית לאובדן שמיעה, בהשוואה לאלו בלי אוסטיאופורוזיס, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שכלל מעקב לאורך למעלה משלושה עשורים ופורסם בכתב העת Journal of the American Geriatric Society.

ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים הציעו כי אוסטיאופורוזיס וצפיפות עצם נמוכה מלווים בסיכון מוגבר לאובדן שמיעה, אך הנתונים סותרים ומוגבלים. כעת הם בחנו את הקשר בין אוסטיאופורוזיס וצפיפות עצם נמוכה, טיפול בביספוספנטים, שברי חוליות, שברי ירך והסיכון לאובדן שמיעה בדרגה בינונית או חמורה.

החוקרים התבססו על נתונים אודות 60,281 נשים בנות 36-61 שנים שלקחו חלק במחקר Nurses’ Health Study (1982-2016) ואודות 83,078 נשים בנות 31-48 שנים שלקחו חלק במחקר Nurses’ Health Study II (1995-2017).

מהניתוח הסטטיסטי עולה כי הסיכון היחסי לאובדן שמיעה בדרגה בינונית או חמורה יותר היה גבוה יותר בנשים עם אוסטאופורוזיס או צפיפות עצם נמוכה בשני המדגמים. בקרב נשים במדגם NHS, בהשוואה לנשים בלי אוסטיאופורוזיס, הסיכון היחסי המתוקן עמד על 1.14 (רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.19) בנשים עם אוסטאופורוזיס. בקרב נשים במדגם NHS II, הסיכון היחסי המתוקן עמד על 1.30 (רווח בר-סמך 95% של 1.21-1.40) בנשים עם אוסטאופורוזיס או צפיפות עצם נמוכה.

היקף העלייה בסיכון היה דומה בנשים שנטלו ביספוספנטים ובאלו שלא נטלו את הטיפול את התרופתי.

עוד החוקרים מדווחים כי היסטוריה של שברי חוליות לוותה בסיכון מוגבר לאובדן שמיעה, עם סיכון יחסי של 1.31 (רווח בר-סמך 95% של 1.16-1.49) בנשים במדגם NHS וסיכון יחסי של 1.39 (רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.71) באלה במדגם NHS II, אך לא תועד קשר דומה עם היסטוריה של שברי ירך.

בקרב נשים עם מדדי בדיקות שמיעה, בהשוואה לנשים ללא אוסטאופורוזיס או צפיפות עצם נמוכה, ספי השמיעה המתוקנים היו גבוהים יותר (כלומר, גרועים יותר) בנשים עם אוסטיאופורוזיס או צפיפות עצם נמוכה אשר נטלו טיפול בביספוספונטים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי אוסטיאופורוזיס או צפיפות עצם נמוכה עשויות לתרום לאובדן שמיעה תלוי-גיל. בקרב נשים עם אוסטיאופורוזיס, הסיכון לאובדן שמיעה לא היה מושפע מהטיפול בביספוספונטים.

J Am Geriatr Soc. Published May 24, 2021

לידיעה במדסקייפ

סקר ארצי בארצות הברית מעיד כי מטופלים רבים מעוניינים בהמשך שירותי טלה-רפואה (מתוך אתר Medscape)

חלק גדול מהחולים מעוניינים כי שירותי טלה-רפואה ימשיכו להיות חלק קבוע בטיפול הרפואי, כך עולה מתוצאות סקר חדש מטעם ה-American Psychiatric Association. מהנתונים עולה כי מעל 80% מהנשאלים השתמשו בשירותי טלה-רפואה ו-43% מעוניינים בהמשך שירותים אלו, גם לאחר תום המגפה.

לפני מגפת הקורונה, 62% מהרופאים השיבו כי לא השתמשו בשירותי טלה-פסיכיאטריה כלל. מנגד, לאחר מגפת הקורונה, 86% טיפלו כמעט בכל החולים שלהם באמצעות שירותי טלה-רפואה.

סקר שנערך מוקדם יותר השנה וכלל 1,000 מבוגרים מצא כי 38% מהמשיבים השתמשו בשירותי טלה-רפואה כמענה לבעיה רפואית או נפשית. מדובר בעליה מ-31% בסקר ארצי שנערך ע”י ה-APA בספטמבר האחרון.

כעת, 82% מהמשתמשים בשירותי טלה-רפואה מדווחים על גישה לטיפול מרחוק מתחילת המגיפה. מרבית המשיבים לסקר השתמשו בשירותי טלה-רפואה דרך אפליקציות רשת דוגמת Zoom, FaceTime, או Skype, בעוד ש-38% השתמשו רק בשיחות טלפון.

כ-59% מהמשיבים הסכימו כי הם יבחרו בשירותי טלה-רפואה או טלה-פסיכיאטריה במקרה של בעיה או תחלואה פסיכיאטרית. מדובר בעליה משיעור של 49% בשנת 2020.

קרוב למחצית מהמשיבים (45%) דיווחו כי איכות הטיפול שקיבלו במפגש וירטואלי עשוי להיות דומה לזה שניתן בביקור במרפאה, שיעור שעמד על 40% בלבד מהנשאלים בשנת 2020. בנוסף, שיעור המשיבים שדיווחו כי יעדיפו שירותי טלה-רפואה על-פני ביקור במרפאה עלה מ-31% בשנת 2020 ל-34% בשנת 2021.

העלייה בפופולאריות של ביקור וירטואלי עם מומחה לבריאות הנפש עשויה לנבוע מכך שניתן לקיים זאת באופן פרטי. מהסקר החדש עולה כי מבוגרים צעירים נטו יותר מאחרים לדווח כי יבחרו בשירותי טלה-רפואה לקבלת טיפול רפואי נפשי 66% מאלה בני 18-29, לעומת 36% מאלה בני 65 שנים ומעלה.

מבין כלל המשתתפים בסקר, 43% דיווחו כי הם מעוניינים להמשיך להשתמש בשירותי טלה-רפואה לאחר תום מגפת הקורונה.

הכותבים מאמינים כי שירותי טלה-פסיכיאטריה הם כאן כדי להישאר: זו המגמה העתידית, כאשר הצפי הוא לאפשרויות טיפול היברידיות בחולים.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

אמנם זה סקר אמריקני אך ניתן להעריך תוצאות דומות גם בסקר ישראלי  אילו היה נעשה, אנו יכולים לפחות להעיד על העלייה המשמעותית בשימוש בהתייעצות מקוונת עם רופאים בשירות DR שאנו מספקים לרופאים ולאנשי מקצוע המעוניינים בכך.

שכיחות גבוהה של קליטה חיובית-שגויה בקשריות לימפה בבדיקת PET לאחר חיסון נגד קורונה (.AJR Am. J. Roentgenol.)

במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Roentgenology מדווחים רדיולוגים ממינסוטה כי בנבדקים שהשלימו בדיקת PET לאחר קבלת חיסון נגד קורונה תיתכן קליטה חיובית-שגויה בבלוטות לימפה, ממצאים אשר הובילו לביופסיות מיותרות.

החיסונים נגד נגיף הקורונה של חברות פייזר ומודרנה עלולים להוביל להגדלת קשריות לימפה תגובתית וקליטה של החומר המסומן בבדיקת PET. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התדירות ואת המאפיינים של קליטת FDG ו- C 11-Choline  בבדיקות PET שבוצעו לאחר חיסון כנגד נגיף הקורונה. לצורך כך, הם השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 67 חולים (גיל ממוצע של 75.6 שנים, 43 גברים).  66 מהחולים עברו בדיקת PET/CT, חולה אחד עבר בדיקת .PET/MRI 54 חולים עברו בדיקה עם FDG ו-13– חולים  עם   C11-Choline, בין 14 בדצמבר, 2020, ועד 10 במרץ, 2021, לאחר קבלת חיסון כנגד נגיף הקורונה.

בדיקות PET בוצעו לאחר החציון של 13 ימים בקרב אלו שקיבלו מנת חיסון אחת (44 חולים) ולאחר חציון של 10 ימים בקרב אלו שקיבלו שתי מנות חיסון (23 חולים). שני רופאים בחנו את ההדמיות באופן בלתי-תלוי וקבעו את הקליטה בקשריות הלימפה.

מהנתונים עולה כי קליטה חיובית בקשריות לימפה בבית השחי תועדה ב-10.4% (7 מבין 67) מהנבדקים (7.4% מבדיקות FDG ו-23.1% מבדיקות C11-Choline ); ארבעה חולים עם קליטה בקשריות לימפה בבית השחי קיבלו את החיסון של חברת פייזר ושלושה חולים עם קליטה דומה קיבלו את החיסון של חברת מודרנה.

צד הזריקה תועד ב-5 מבין 7 נבדקים עם קליטה בקשריות לימפה בבית השחי ובכל המקרים הקליטה הייתה בצד הגפה שבה ניתנה זריקת החיסון. בנבדק אחד תועדה קליטה בקשרית לימפה מחוץ לבית השחי (קליטה על-בריחית בבדיקת FDG/PET). קליטה בשריר הדלתואיד באותו צד של מנת החיסון תועדה ב-14.5% מהנבדקים, עם נתונים זמינים אודות צד הגפה שבה ניתן החיסון, כולל 42.9% מאלו עם קליטה חיובית בקשריות לימפה בבית השחי.

ממצאי המחקר מעידים כי תיתכן קליטה מוגברת בקשריות לימפה בבית השחי או בשריר הדלתואיד בבדיקות PET לאחר החיסון נגד נגיף הקורונה.

AJR Am. J. Roentgenol. Published online May 19, 2021

לידיעה במדסקייפ

היעילות של טיפול בהורמוני מין או אגוניסט ל-GnRH לדיכוי גונאדות בטרנסג’נדרים (J Clin Endocrinol Metab)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism חוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בפרוגסטין ו/או אגוניסט ל-GnRH יינתן רק למטופלים ללא דיכוי גונאדות מספק תחת טיפול בטסטוסטרון או אסטרדיול.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי  כדי לקבוע את שכיחות המקרים שבהם טיפול בטסטוסטרון אסטרדיול בלבד לדיכוי גונאדות במטופלים טרנסג’נדרים ולקבוע את התדירות ואת טווח רמות אסטרדיול בדם מעל לטווח התקין בגברים בטרנסג’נדרים שטופלו בטסטוסטרון.

מדגם המחקר כלל 65 נשים-לגברים טרנסג’נדרים  ו-33  גברים-לנשים טרנסג’נדריות בגיל 18 שנים ומעלה אשר לא קיבלו פרוגסטין או GnRH. במסגרת המחקר, נשים-לגברים טרנסג’נדריים קיבלו טסטוסטרון בזריקות או ג’ל וגברים לנשים טרנסג’נדריים קיבלו אסטרדיול פומי או תת-עורי.

 בנשים-לגברים טרנסג’נדריים, הסמן לדיכוי שחלתי היה אל-וסת, ובגברים -לנשים טרנסג’נדרים הסמן לדיכוי אשכים היה רמות טסטוסטרון מתחת ל-50 ננוגרם/ד”ל.

 חציון רמות טסטוסטרון כולל בנשים -לגברים טרנסג’נדרים עמד על 712 ננוגרם/ד”ל. תחת טיפול בטסטוסטרון בלבד, 90.8% מהנשים-לגברים הטרנסג’נדרים השיגו אל-וסת וב-49.2% תועדו רמות אסטרדיול בדם מעל לטווח התקין בנשים. בגברים-לנשים טרנסג’נדריות, חציון רמות אסטרדיול עמד על 129.2 פיקוגרם/מ”ל. תחת טיפול אסטרדיול בלבד, 84.8% מהגברים- לנשים הטרנסג’נדריות השיגו דיכוי הולם של תפקוד האשכים.

לסיכום, טיפול בטסטוסטרון ואסטרוגן לרוב יעיל ללא מתן פרוגסטין או אגוניסט ל-GnRH לדיכוי תפקוד גונאדות  בטרנסג’נדרים. החוקרים מציעים כי טיפול בפרוגסטין ו/או אגוניסט ל-GnRH יינתן רק למטופלים ללא דיכוי גונאדות מספק תחת טיפול בטסטוסטרון או באסטרדיול.

J Clin Endocrinol Metab. 2021 Apr 23;106(5):e2365-e2366

בעלי חיים לתמיכה נפשית מסייעים להקלה על דיכאון וחרדה (Hum Anim Interact Bull)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת  Human Animal Interaction Bulletin חוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש. עולה כי בעלי חיים לתמיכה נפשית (Emotional Support Animals) מסייעות להקלה משמעותית בדיכאון, חרדה ובדידות בקרב חולים עם מחלות פסיכיאטריות חמורות המתגוררים בגפם.

מחקר הפיילוט נועד לבחון את ההשפעה של  בעלי חיים לתמיכה נפשית על ההתאוששות הנפשית והתועלת של בעלי חיים אלה בחולים עם מחלה פסיכיאטרית חמורה. באמצעות תכנית ייעודית, Hope and Recovery Pet, כלבים וחתולים מבתי מחסה צוותו כבעלי חיים לתמיכה נפשית ב-11 מבוגרים עם הפרעות פסיכיאטריות חמורות.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת ההשפעה של בעלי חיים לתמיכה נפשית על המצב הרגשי של המשתתפים. החוקרים אספו נתונים לפני ואחרי יישום התכנית, כולל מידע אודות דיכאון, חרדה ובדידות. עוד נאספו סמנים בדם (בדיקת רוק להערכת רמות Oxytocin, קורטיזול ו-Alpha Amylase) לפני ואחרי אינטראקציה בת עשר דקות עם בעלי חיים לתמיכה נפשית. זאת לאחר חודש, 3, 6, 9 ו-12 חודשים. עוד נאספו נתונים איכותיים אודות המשתתפים 12 חודשים לאחר התכנית.

מהנתונים עולה כי חלה ירידה משמעותית במדדי דיכאון, חרדה ובדידות על-פי סולם

, BDI (Beck Depression Inventory), BAI (Beck Anxiety Inventory)  ו-UCLA Loneliness Scale, בהתאמה. עוד תועד דפוס של עליה ב-Oxytocin וירידה בקורטיזון לאחר אינטראקציה בת עשר דקות עם חיות תמיכה נפשית, אם כי השינויים הללו לא היו מובהקים סטטיסטית.

מנתונים איכותיים עלה כי המשתתפים ייחסו את השיפור במצבם הנפשי ובתחושת הרווחה שלהם לתכנית והחשיפה לבעלי חיים  לתמיכה נפשית.

 ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהשלמת מחקרים נוספים להערכת היתרונות של בעלי חיים לתמיכה נפשית עבור חולים הסובלים מהפרעות במצב רוח.

Hum Anim Interact Bull. Published online May 20, 2021.

לידיעה במדסקייפ

כלי פשוט מסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר (Nature Medicine)

בדיקת דם פשוטה בשילוב עם מבחני זיכרון קצרים עשוי לסייע בזיהוי נבדקים אשר יפתחו מחלת אלצהיימר בעתיד בדרגת דיוק גבוהה. כך מדווחים חוקרים משבדיה במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine.

החוקרים שילבו את רמות (P-tau (Phosphorylated Tau, גנוטיפ APOE וציוני מבחנים להערכת זיכרון ותפקוד ניהולי לחיזוי התפתחות מחלת אלצהיימר בתוך 2-6 שנים בקרב נבדקים עם תלונות על הפרעות זיכרון.

החוקרים העריכו את הנתונים הדמוגרפיים, גנוטיפ APOE, עובי קורטקס, מדדים קוגניטיביים, וסמנים בפלזמה ובנוזל שדרה, בחיפוש אחר המשתנים הטובים ביותר לחיזוי מחלת אלצהיימר וזאת במטרה לבנות אלגוריתם פשוט עם ערך מנבא טוב. הם התבססו על נתונים אודות 543 משתתפים מפרויקט Alzheimer’s Disease Neuro-imaging Initiative כמדגם אישור בעל תוקף.

בתוך 4 שנים, רמות חלבון  P-tau217   בדם בלבד ניבאו התפתחות מחלת אלצהיימר במדגם BioFINDER עם שטח מתחת לעקומה של 0.83. שילוב רמות החלבון בפלזמה עם מבחנים להערכת זיכרון, תפקוד ניהולי וגנוטיפ APOE הובילו לאלגוריתם בעל דיוק של 91% (שטח מתחת לעקומה של 0.91).

במדגם ADNI, מודל זה הדגים שטח מתחת לעקומה שהיה דומה (0.90) כאשר נעשה שימוש ברמות

P tau  181  בדם במקום 217 P-tau. בתוך שנתיים ושש שנים, מודלים דומים הדגימו שטח מתחת לעקומה של 0.90-0.91 בשני המדגמים. שימוש ברמות P-tau בנוזל שדרה, עמילואיד-ביתא ו-Nfl (Neurofilament Light) במקום סמנים בפלזמה לא הוביל לשיפור משמעותי בדיוק המודל.

הן חלבון 2017   p-tau, והן 181 p-tau הדגימו תוצאות טובות במחקר- מהנתונים עולה כי בשילוב עם מבחנים קוגניטיביים ובדיקות גנטיות, לא משנה באיזה מהסמנים משתמשים- עם שניהם המודל הדגים דיוק דומה.

החוקרים כותבים כי עד כה, המודל נבחן בנבדקים במרפאות זיכרון והם מקווים כי הממצאים יאושרו גם בקרב מטופלים במרפאות ראשוניות וכן במדינות מתפתחות עם משאבים מוגבלים.

Nature Medicine 2021

לידיעה בMedPage Today

האם טיפול בסטטינים מפחית תמותה בקשישים? (Family Medicine and Community Health)

במאמר שפורסם בכתב העת Family Medicine and Community Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש. מ עולה הן כי טיפול בסטטינים מלווה בירידה בשיעורי התמותה גם בגיל מבוגר.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבדוק אם טיפול בסטטינים מפחית את הסיכון לתמותה במבוגרים, בני 60 ומעלה באוכלוסיה הכללית. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל מטופלים במרפאות ראשוניות ממאגר THIN) The Health Improvement Network) בשנים 1990-2017. החוקרים התמקדו במטופלים שמלאו להם 60  שנה בין השנים 1990 ו-2000, ללא מחלה קרדיווסקולארית קודמת, או מרשם קודם לטיפול בסטטינים.

מהנתונים עולה כי מרשם לטיפול בסטטינים לווה בירידה משמעותית בתמותה מכל-סיבה מגיל 65 שנים ומעלה, כאשר ירידה גדולה יותר תועדה בגיל מבוגר יותר. מרשם לטיפול בסטטינים לווה בירידה בשיעורי התמותה בהיקף של 24% באלה בני 65 שנים, 29% בבני 70 שנים, 32% בבני 75 שנים, 37% בבני 80 שנים ו-46% במטופלים בני 85 ויותר. יחסי הסיכון המתוקנים לא השתנו לפי מין או סיכון לבבי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בסטטינים לווה בירידה בתמותה במטופלים מגיל 65 שנים ויותר והעדויות תומכות במתן הטיפול, בהתאם להתוויה הקלינית, לחולים בגילאי 75 שנים ומעלה.

Family Medicine and Community Health 2021

הערת מערכת:

בעניין זה נמליץ על צפייה בוובינר שעסק בסוגייה זו בהנחיית vפרופמיכאל שכטר

ברבע מהקולונסקופיות שמבוצעות בארה”ב במטופלים בני 30-49 יש תוצאות פתולוגיות-  כנס DDW

ברבע מהקולונוסקופיות שנעשות בארה”ב במטופלים בגילאים 30-49 ישנה ממאירות כלשהי ול- 6% מהמטופלים הללו היה סרטן מתקדם.

מדובר במחקר רטרוספקטיבי גדול שבדק את שכיחויות הממצאים בקולונוסקופיות באנשים מתחת לגיל 50. אוכלוסיית המחקר הייתה מטופלים שנרשמו ב- GI Quality Improvement Consortium registry שבצעו קולונוסקופיות שלא במסגרת אשפוז בין השנים 2014-2021. מאגר הנתונים כולל 3 מיליון קולונוסקופיות והחוקרים בחרו את הקולונוסקופיה הראשונה שתועדה בין הגילאים 18-54. לא נכללו מטופלים שעברו קולונוסקופיות בעבר או שיש להם היסטוריה של פוליפים קולונורקטליים, סרטן, IBD, תסמונת סרטן מעי מורשת ומטופלים שהייתה להם איכות קולונוסקופיה נמוכה.נכללו במחקר 563,000 קולונוסקופיות מתוכן 146,000 קולונוסקופיות שבוצעו בגילאי 18-44 ו- 80,000 קולונוסקופיות שבוצעו בגילאי 45-49. בקרב האוכלוסייה בגילאים 45-49 האינדיקציה הכי שכיחה לקולונוסקופיה (40% מהמטופלים) הייתה בדיקת סקר רוטינית.החוקרים השתמשו בהגדרות הסטנדרטיות של advanced adenoma ו- advanced sessile serrated polyp והם סווגו כ-( advanced premalignant lesions (APL או  advanced   colorectal neoplasia (כלומר APL +CRC).השכיחות של כל הממצאים הממאירים (advanced adenoma  ו- advanced sessile serrated polyp) עלתה עם הגיל (15% בגיל 30-34, 20% בגיל 35-39, 32% בגיל 45-49 ו- 37% בגיל 50-54). על כל עליה של שנה בגיל הייתה עליה של 8% בסיכון למצוא advanced colorectal neoplasia (ACRN). גברים היו בסיכון מוגבר ל- ACRN בגיל מוקדם (67%).מעניין לראות,  אם כן, לאור הקדמת הגיל לביצוע קולונוסקופיה כבדיקת סקר, שב- 7.5% מהמטופלים בגילאים 45-49 אובחנו APL וב- 0.58% אובחנה קרצינומה של קולון.במטופלים עם היסטוריה משפחתית של קרצינומה של קולון הייתה שכיחות גבוהה יותר של ממצאים ממאירים.  בקרב מטופלים בני 40 עם היסטוריה משפחתית של colorectal cancer, הסיכוי למצוא ממצאים פתולוגים בקולונוסקופיה היה דומה לזה של מטופלים בני 45 ללא היסטוריה משפחתית.המחקר מחזק את ההחלטה להקדים את גיל ביצוע קולונוסקופיה כבדיקת סקר לגיל 45.הכתבה פורסמה ב- Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים