היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי איכות שינה ירודה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות שינה ותסמינים על-רקע הפרעות שינה, כולל דום נשימה בשינה ותסמונת Restless Leg Syndrome, הן בין התסמינים המטרידים הנפוצים בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית סופנית. למרות השכיחות הגבוהה של הפרעות שינה בחולי דיאליזה, אלו לעיתים קרובות אינן מאובחנות ואינן מטופלות בשל העדר הערכה שגרתית, אינטראקציה מוגבלת בזמן בין המטפל והמטופל, קושי להפריד ממחלות אחרות והטיות דיווח בשל גורמים חברתיים ותרבותיים.

המחקר הפרוספקטיבי, רב-מרכזי, התבסס על מדגם Malnutrition, Diet and Racial Disparities in Chronic Kidney Disease שכלל 452 מבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה. המשתתפים (גיל ממוצע של 55 שנים, 46% מהמשתתפים היו נשים) היו במעקב לאורך חציון של 3.5 שנים להערכת השפעות דפוסי שינה על תמותה.

מניתוח הנתונים עלה כי בקרב חולים עם משך שינה קצר מהחציון של 6-7 שעות תועד סיכון מוגבר לתמותה בימי דיאליזה (יחס סיכון של 1.59, רווח בר-סמך 95% של 1.09-2.31) ובימים שאינם ימי דיאליזה (יחס סיכון של 1.51, רווח בר-סמך 95% של 1.04-2.19). בנוסף, בחולים עם קשיי הירדמות תדירים, עייפות ותשישות כללית או לאחר-דיאליזה תועד סיכון גבוה יותר לתמותה, עם יחסי סיכון של 1.74, 1.69, 2.42 ו-1.73, בהתאמה.

החוקרים מדווחים כי שימוש מתון-עד-גבוה בכדורי שינה לווה בשיעורי תמותה גבוהים יותר (יחס סיכון של 2.07, רווח בר-סמך 95% של 1.08-3.97) באלו שנטלו כדורים אלו לעיתים (יחס סיכון של 2, רווח בר-סמך 95% של 1.22-3.28) עם שימוש תדיר בהשוואה לחולים שלא השתמשו כלל או לעיתים נדירות בתרופות אלו.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לזהות התערבויות יעילות ובטיחות לשיפור השינה, בפרט גישות לא-תרופתיות, בחולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת או מחלת כליות בשלב סופני.

Kidney Med, Feb 2025

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פרכוסים בתינוקות מלווים בסיכון מוגבר לאפילפסיה (Developmental Medicine & Child Neurology)

    פרכוסים בתינוקות מלווים בסיכון מוגבר לאפילפסיה (Developmental Medicine & Child Neurology)

    אחד מכל חמישה ילדים עם היסטוריה של פרכוסים בינקות אובחן עם אפילפסיה עד גיל 22 שנים, זאת בהשוואה ל-1.15% בלבד מאלו ללא פרכוסים בינקות, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה חדש שפורסמו בכתב העת Developmental Medicine & Child Neurology. החוקרים מדווחים כי הסיכון המוגבר לאפילפסיה נותר לאורך תקופת הילדות. מחקר העובה המבוסס על מרשם ארצי כלל […]

  • האם נוגדי-דיכאון מאיצים הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם דמנציה? (BMC Medicine)

    האם נוגדי-דיכאון מאיצים הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם דמנציה? (BMC Medicine)

    טיפול בנוגדי-דיכאון, בעיקר תרופות ממשפחת SSRI (או Selective Serotonin Reuptake Inhibitor), לווה בהידרדרות קוגניטיבית מהירה יותר משמעותית בחולים עם דמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Medicine. עם זאת, החוקרים מזהירים כי יש לנקוט משנה זהירות בהערכת המשמעות הקלינית של השינויים המתוארים וכי לא ניתן לשלול את האפשרות כי אלו נובעים מדיכאון […]

  • חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה מוגברת להרדמה כללית במהלך פרוצדורות ניתוחיות מלווה בירידה ארוכת-טווח בתפקוד ניהולי קשב סלקטיבי ומהירות קוגניטיבית ועיבוד מידע, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Anesthesiology. בתת-ניתוח של מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בהולנד, החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה כוללת להרדמה כללית ותפקוד קוגניטיבי לאורך מעקב של 12 שנים. מדגם המחקר כלל […]

  • תוצאות מבטיחות לטכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תפקוד מוטורי (Front Neurol)

    תוצאות מבטיחות לטכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תפקוד מוטורי (Front Neurol)

    טכנולוגיית מציאות מדומה מלווה בשיפור שיווי המשקל ותפקוד מוטורי של הגפיים במבוגרים במצב קריטי, בהשוואה לטכניקות שיקום מסורתיות, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Frontiers in Neurology. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שהתבססו על נתונים מ-11 מחקרים אקראיים ומבוקרים שפורסמו לאורך עשר שנים בשמונה מאגרי נתונים גדולים. הסקירה כללה 880 מבוגרים במצב קריטי, […]

  • יעילות ובטיחות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה (Neurology)

    יעילות ובטיחות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תרומבוליזה תוך-ורידי משמשת לעיתים רחוקות לטיפול במקרים של אירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם אבחנה של מויה-מויה והעדויות תומכות בבטיחות ויעילות התערבות זו במקרים נבחרים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת מויה מויה הינה מחלה צרברווסקולארית נדירה והינה גורם סיכון מוכר […]

  • ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי במבוגרים עם יתר לחץ דם וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, איזון הדוק של לחץ הדם במשך כשלוש שנים עשוי להפחית את הסיכון לליקוי קוגניטיבי, בהשוואה לאיזון סטנדרטי של לחץ הדם. מחקר Systolic Blood Pressure Intervention Trial הציע כי איזון אינטנסיבי של לחץ דם סיסטולי עשוי להפחית […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי Tenecteplase מהווה טיפול בטוח במקרים של אירוע מוחי איסכמי עורקי בילדות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מתן תוך-ורידי של Tenecteplase משמש יותר ויותר לטיפול במבוגרים עם אירוע מוחי איסכמי עורקי, אך פרופיל הסיכון במקרים של אירוע מוחי בילדות אינו ידוע. מטרת […]

  • טיפול ב-Mirtazapine במינון נמוך משפר תסמיני אינסומניה בטווח הקצר (Br J General Practice)

    טיפול ב-Mirtazapine במינון נמוך משפר תסמיני אינסומניה בטווח הקצר (Br J General Practice)

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of General Practice מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן Mirtazapine במינון נמוך הוביל להקלה משמעותית קלינית בחומרת אינסומניה לאחר שישה שבועות, אך לא לאחר 12 שבועות ומעלה. מנגד, מתן Amitriptyline במינון נמוך הדגים השפעה קטנה יותר וחסרת חשיבות קלינית לאחר שישה שבועות. המחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, […]

  • צריכת בשר אדום מלווה בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה (Neurology)

    צריכת בשר אדום מלווה בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה (Neurology)

    מחקר שפורסם בכתב העתNeurology  מצא כי צריכה גבוהה של בשר אדום, במיוחד בשר אדום מעובד, מלווה בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה. החלפת בשר אדום מעובד באגוזים וקטניות עשויה להועיל לתפקוד הקוגניטיבי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין תזונה לתפקוד הקוגניטיבי אינו זוכה לתשומת לב רבה כמו הקשר בין הרגלי התזונה ובין מחלות לב או […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה