נוירואימונולוגיה

שיטה המשלבת EEG תוך-גולגולתי ו-fMRI מראה כי ישנה פעילות אפילפטית נרחבת בחולים עם אפילפסיה פוקאלית (מתוך כנס European Congress on Epileptology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי התשיעי של ה-European Congress on Epileptology עולה כי חולים עם אפילפסיה פוקאלית מראים שינויים נרחבים במוח בעת פעילות אפילפטית מקומית מתועדת, וזאת באמצעות שיטה חדשה המשלבת אלקטרואנצפלוגרפים תוך-גולגולתית (Intracranial electroencephalography, icEEG) ותהודה מגנטית פונקציונאלית (Functional MRI, fMRI).

על בסיס תוצאות השימוש בשיטה החדשה בקרב שני חולים, מדווחים החוקרים כי ישנה פעילות מוחית הניכרת ב-fMRI שהינה מרוחקת ממיקום האלקטרודות התוך-גולגולתיות המתעדות פעילות אפילפטית אינטר-איקטלית. לדבריהם, הממצאים מצביעים על כך שניתן למדוד את פעילותה של רשת אפילפטית לאורך טווח רחב יותר של מדדים במרחב ובזמן מכפי שניתן היה עד כה. הם מציינים כי זוהי הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בבדיקה מסוג זה באדם.

במחקר הנוכחי, עברו שני חולים בדיקת icEEG-fMRI במסגרת הערכה טרום-ניתוחית בשל אפילפסיה. כחלק מהערכתם הקלינית, הושתלו אלקטרודות באונה הטמפורלית של חולה אחד ובאונה הפרונטלית של החולה השני. החוקרים תיעדו אותות חשמליים המספקים מידע אודות המקור האפשרי של התפתחות הפרכוסים.

החוקרים מציינים כי לפני בהדיקה המשולבת, עברו הנבדקים את ההערכה המקובלת, לרבות MRI מבני, EEG קרקפתי, Magnetoencephalography ומבחנים נוירופסיכומטריים על מנת לנסות ולזהות חסרים ביכולת תפקודית ספציפית העשויים לסייע באיתור האזור הפגוע של המוח. מידע מבדיקות אלו שימש למיקום האלקטרודות המושתלות לצורך בדיקת ה-icEEG-fMRI.

לדברי החוקרים, היכולת לתעד פעילות חשמלית ישירות מתוך המוח פירושה שלבדיקה רגישות ייחודית לפעילות זו. מאחר והאלקטרודות רושמות מכסנטימטר אחד של רקמת המוח שסביבן, הן מספקות מיקום מדויק במרחב.

החוקרים מדווחים כי כל אחד משני החולים עבר שתי בדיקות icEEG-fMRI הנמשכות כעשר דקות כל אחת. לדבריהם, סריקת נבדקים עם אלקטרודות מושתלות דורשת הערכת בטיחות מדוקדקת, וזו בוצעה באמצעות פרוטוקול בטיחות נוקשה, שימוש בסורק 1.5T, RF-coil של הראש, שימוש ב-low-SAR sequences (עד 0.1-W/kg לראש בממוצע), וקונפיגורציה מדויקת של כבלי האלקטרודות החיצוניים, המאפשרים 64 ערוצים של EEG פולשני המתועדים עם ציוד MR מתאים. נציין כי פרטי הבדיקה מפורטים על ידי החוקרים במאמר שפורסם בגיליון ינואר של ירחון Neuroimage.

שימוש משולב באלקטרודות תוך-גולגולתיות עם fMRI מאפשר קבלת תמונה טובה יותר של הפעילות האפילפטית במוח, טוענים החוקרים. הם מוסיפים כי בלתי אפשרי להשתיל את האלקטרודות ברחבי המוח כולו, כך שלצד ה-icEEG החליטו על הוספת fMRI המאפשר מדידת הפעילות האפילפטית הן בצורה מקומית (באמצעות האלקטרודות התוך-גולגולתיות) והן מבחינת תגובות נלוות ברחבי המוח.

החוקרים מציינים כי עשו שימוש בשיטה המתוארת על מנת לזהות פעילות חשמלית ברחבי המוח הקשורה בזיזים של פעילות אינטר-איקטלית. לאחר הסריקה, זיהו זיזים המייצגים פעילות אפילפטית ברישום ה-icEEG והשוו אותם לסריקות ה-fMRI. ההשוואות נעשו בין השינויים באותות שנצפו ב-fMRI ובין זיזי ה-icEEG.

אחת השאלות הקליניות שנותרו פתוחות, מסבירים החוקרים, הינה באיזו מידה האזור במוח שבו מתחיל פרכוס חופף את האזור האיריטטיבי המכיל את הפעילות האפילפטית המתמשכת. על אף שמדובר במחקר מוקדם מסוג proof-of-principle, יש בו משום הבטחה ליישום המסקנות במצבים בהם יש צורך בהרחבת הדימות המוחי אולם ישנה מגבלה של מספר האלקטרודות שניתן למקם במוח בנקודת זמן נתונה, הם מוסיפים. לדבריהם, הדבר עשוי לסייע בחשיפת אזורים של פעילות הנצפים ב-fMRI אשר יתכן ואינם האזורים מהם נרשמה הפעילות האפילפטית (ב-EEG). לפיכך, ישנה אפשרות שהבדיקה תחשוף אזורים מרוחקים של פעילות, ואותם ניתן להשוות לתוצא הניתוחי של החולה על מנת לבחון שמא הייתה להם חשיבות ביצירת הפרכוסים. באם כך הדבר, הם מציעים, הרי שיתכן ויהיה בכך משום תיקוף של חשיבותם ותפקידם של אזורים אלו, ושל הרלוונטיות שלהם עבור החולה.

חוקרת בתחום אשר נכחה בכנס ונתבקשה להגיב לפרסום הדברים, טוענת כי המדובר במחקר המייצג ממשק מעניין בין טכנולוגיה חדשה ובין השימוש בה בחולים. לדבריה, EEG תוך-גולגולתי הינו ספציפי יותר מאשר EEG קרקפתי ומאפשר לחוקר למפות איזורים המראים פעילות פרכוסית או פעילות פונקציונלית כלשהי ואשר ניתנים לאיתור גם ב-fMRI. היא מסבירה כי icEEG מאפשר בנוסף למפות איזורי פעילות בעת התרחשותה, וכי ניתן לבדוק את הקורלציה של תוצאות הבדיקה עם אלו של דימות מוחי. לדבריה, עשויות להיות לכך השלכות מבחינת כריתה ניתוחית ומבחינת זיהוי האיזורים בהם מתרחשים הפרכוסים.

מתוך הכנס השנתי התשיעי של ה-European Congress on Epileptology, שנערך בחודש יולי 2010 ברודוס, יוון.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השמנה ואיכות תזונה ירודה נפוצים בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה

    השמנה ואיכות תזונה ירודה נפוצים בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה

    מסקר במבוגרים עם מחלות פסיכיאטריות חמורות שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Nutrients עולה כי השמנה מדווחת ב-42% מהמשתתפים, לצד איכות תזונה ירודה והתערבויות לא יעילות להפחתת משקל למרות המאמצים, עדות לפערים בגישות לטיפול במשקל העודף באוכלוסייה זו. החוקרים השלימו סקר שכלל שאלונים באינטרנט, בדואר ובסיוע חוקרים והופנו ל-529 מבוגרים (גיל ממוצע של 49.3 שנים, 58% גברים) […]

  • שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כמחצית מהילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס פיתחו לויקופניה, אם כי מרבית המקרים (89%) היו קלים, ללא מקרים מסכני-חיים או מקרי תמותה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 198 חולים מתחת לגיל 18 שנים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס בבית חולים בשבדיה. החוקרים אספו […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לאובדנות

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לאובדנות

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים עם קרוב ל-60,000 מטופלים עם סוכרת או השמנת-יתר, מהן עולה כי אין הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון לאובדנות בין אלו שטופלו בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ואלו בזרוע הפלסבו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחים ראשוניים אודות סיכון מוגבר לאובדנות בקרב […]

  • כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אינטראקציה בת עשר דקות עם כלבים טיפוליים, לצד טיפול תומך, הפחיתו את רמת החרדה בקרב ילדים במהלך ביקורים בחדרי מיון. המחקר החד-מרכזי, אקראי, כלל 80 ילדים (גיל ממוצע של 10.9 שנים) עם חרדה בדרגה בינונית-עד-גבוהה (מדד של 6 ומעלה […]

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

  • ריכוז נמוך של sNRP-1 מנבא דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2

    ריכוז נמוך של sNRP-1 מנבא דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism עולה כי רמות נמוכות של sNRP-1 (או Soluble Neuropilin-1) נקשרו עם דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, כאשר הקשר נותר עקבי בכל קבוצות הגיל. מחקר החתך נועד לבחון את הקשר בין רמות sNRP-1 ובין דיכאון ב-837 מבוגרים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך