נוירואימונולוגיה

טיפול ב-Rizatriptan בטוח ויעיל בילדים עם מיגרנה (מתוך הכנס השנתי ה-54 מטעם ה-American Headache Society)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי Rizatriptan (ריזלט) הינו טיפול בטוח, יעיל ונסבל היטב במתבגרים וילדים בגילאי 6 שנים ומעלה. שני מחקרים להערכת התרופה בילדים הוצגו במהלך הכנס השנתי ה-54 מטעם ה-American Headache Society.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שכיחות מיגרנה בילדים בגילאי 6 שנים נעה סביב 2-5% ובילדים בגילאי 12 שנים עומדת על כ-6%. בגילאים הצעירים, שכיחות מיגרנה דומה בבנים ובבנות. עם זאת, סביב גיל 15 מתחיל פיצול בין המינים, כאשר 15-18% מהבנות המתבגרות, בהשוואה ל-6% מבנים המתבגרים, סובלים ממיגרנה.

בפוסטר שהוצג במהלך הכנס הציגו החוקרים סקירה שכללה ילדים בגילאי 6-17 שנים, שלא הגיבו לטיפול בתרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) או אקמול. מהתוצאות עולה כי Rizatriptan היה יעיל יותר באופן מובהק סטטיסטית מפלסבו, בהקלה על הכאב במהלך כאב ראש.

מבין 1388 ילדים ומתבגרים שחולקו באקראי במסגרת המחקר, 977 טופלו והחוקרים העריכו את התועלת של הטיפול ב-770. הסקירה כללה משתתפים שלא הגיבו קודם לכן לפלסבו, וחולקו באקראי לשלב שני במחקר.

במסגרת המחקר, המשתתפים התבקשו להתחיל בטיפול במיגרנה בינונית-עד-חמורה בתוך 30 דקות מהופעת הכאב. מינון Rizatriptan התבסס על משקל הגוף.

33.0% מהמטופלים ב- Rizatriptan דיווחו על העדר כאב שעתיים לאחר המנה, זאת בהשוואה ל-24% מהמטופלים בפלסבו (יחס סיכויים של 1.52, P=0.01). במשתתפים צעירים בגילאי 6-11 שנים, יחס הסיכויים להעדר כאב באלו שנטלו Rizatriptan עמד על 1.41 (P=0.269), ובאלו בגילאי 12-17 שנים עמד על 1.55 (p=0.025).

התרופה נסבלה היטב ותופעות הלוואי הנפוצות ביותר עם Rizatriptan כללו ישנוניות, בחילות, עייפות וסחרחורות. בילדים בגילאי 6-11 שנים לא תועדה שכיחות גבוהה יותר של תופעות לוואי בהשוואה לאלו בגילאי 12-17 שנים.

החוקרים הציגו גם תוצאות מחקר להערכת בטיחות וסבילות הטיפול בטווח-ארוך בילדים גדולים יותר. מהממצאים עלה כי לתרופה השפעה עקבית עם הזמן. המחקר בתווית-פתוחה כלל 606 ילדים בגילאי 12-17 שנים.

ילדים במשקל גדול יותר טופלו ב- Rizatriptan במינון 10 מ”ג (583 ילדים) וילדים רזים יותר (לרוב הילדים הצעירים יותר) טופלו במינון של 5 מ”ג (23 ילדים).

החוקרים התירו למשתתפים לטפל בעד שמונה התקפי מיגרנה בחודש, במשך עד 12 חודשים עם מנה אחת שהותרה בתקופה של 24 שעות. הם התבססו על יומנים לתיעוד חומרת כאבי הראש ותופעות לוואי.

המחקר נמשך 292 ימים, מספר המינונים הממוצע של הטיפול התרופתי עמד על 20.

מהתוצאות עולה כי בתוך 14 ימים מנטילת הטיפול, 66.0% פיתחו תופעת לוואי כלשהי, 2.3% הפסיקו את הטיפול בשל תופעות לוואי, 2.6% פיתחו תופעת לוואי חמורה ו-23.4% אובחנו עם תופעת לוואי הקשורה בטיפול בטריפטאנים. נטילת למעלה ממנה אחת בתוך 24 שעות הוגדרה כמינון-יתר, ותופעות לוואי שהופיעו על-רקע מינון-יתר הוגדרו באופן אוטומטי כתופעות לוואי חמורות.

שיעור ההתקפים הממוצע עם העדר כאב בתוך שעתיים מנטילת הטיפול עמד על 46.3%, שיעור שהיה פחות או יותר עקבי לאורך 12 חודשים.

American Headache Society 54th Annual Scientific Meeting

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    בילדים שטופלו במספר מחזורי טיפול אנטיביוטי מהלידה ועד גיל שנתיים תועד סיכון מוגבר להתפתחות אסתמה, אלרגיות למזון, נזלת אלרגית ולקות אינטלקטואלית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Journal of Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם ארצי גדול להערכת הקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי בתוך שנתיים מהלידה ואבחנה של מחלות כרוניות בילדות. […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך