נוירואימונולוגיה

גירוי מוחי לא פולשני לטיפול באנוסמיה (Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry)

מאמר חדש מראה כי גירוי מוחי לא פולשני עשוי לסייע לשיקום חוש הריח בחולי אנוסמיה כרונית או היפוסמיה לאחר קורונה

מאמר חדש שפורסם ב-Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry מראה כי גירוי מוחי לא פולשני עשוי לסייע לשיקום חוש הריח בחולי אנוסמיה כרונית או היפוסמיה לאחר קורונה. תוצאות המחקר הראו שגירוי טרנסגולגולתי אנודלי (A-tDCS) בשילוב עם אימון חוש הריח (OT) הראה שיפור בולט בחולים עם היפוסמיה או אנוסמיה מתמשכת הקשורה לקורונה. 1% מהחולים עם COVID יסבלו מאובדן ריח לטווח ארוך, ובהתחשב בתפוצת המחלה, מספר ניכר של חולים יחוו אובדן ריח כרוני בגללה. אובדן הריח עשוי להימשך בין 15 ל-180 ימים לאחר הזיהום, כאשר מחקרים מראים שיש מעורבות של מערכת העצבים המרכזית באנוסמיה, בעיקר בקליפת המוח האורביטופרונטלית. החוקרים רצו לחקור האם גירוי אזור זה עשוי לשפר את הפרעות הריח בחולים לאחר COVID. המחקר כלל 7 מטופלים עם היפוסמיה או אנוסמיה לאחר קורונה שנמשכו לפחות 6 חודשים ובעלי ציון של פחות מ-12 במבחן Sniffin’ Sticks. ביצועי הריח של החולים הוערכו לפני הגירוי (t0) ודורגו בסולם של 0-10, כאשר 0 מציין אובדן ריח מוחלט ו- 10 מציין חוש ריח מלא.

בפגישת OT של 20 דקות, החולים התבקשו להריח 10 ריחות שונים בסדר אקראי במשך 10 שניות ואז התבקשו לזהות את הריח ולדרג את עוצמתו, כאשר A-tDCS או גירוי דמה (S-tDCS) ניתן באותו זמן. המטופלים השתתפו באימון חוש הריח עם S-tDCS במשך השבועיים הראשונים. בשבועיים השניים של המחקר, הם ביצעו OT עם A-tDCS. הסדר של גירוי הדמה ו-A-tDCS לא היה מאוזן כדי למנוע השפעות העברה פוטנציאליות אם A-tDCS הוחל קודם. הערכת הריח התבצעה שוב מיד לאחר S-tDCS , A-tDCS ו-3 חודשים מתום הגירוי (t1, t2 ו-t3 בהתאמה), תוך שימוש באותם ריחות ובאותו סדר של ההערכה הראשונה. מבחן Wilcoxon שימש כדי להשוות כל הערכה (t2, t1 ו-t3) עם תחילת המחקר. כלל המדדים הראו שיפור מובהק סטטיסטית ב-t2 ו-t3, כאשר מדידות ממוצעות הוכפלו או אפילו שולשו בהשוואה ל-t0 ו-t1. בנוסף, כל החולים הראו שיפור ניכר בביצועי הריח. לא רק שהתוצאות הראו שיפור משמעותי בכל משתתפי המחקר בהשוואה לתחילת המחקר, אלא שההשפעה המיטיבה נמשכה עד 3 חודשים לאחר הטיפול, והדגימה השפעה לאורך זמן.

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב- Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) הפחית את הסיכון לנזק כלייתי חד לאר התערבות כלייתית בהיקף של 31%, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחי מקרים ומחקרים רטרוספקטיביים קטנים הצביעו על סיכון מוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח ונזק כלייתי חד בחולים תחת טיפול […]

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

    היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

    בחולים עם היפונתרמיה תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר 30 ימים, בהשוואה לאלו עם ריכוזי נתרן תקינים בדם, ולאורך הזמן, הסיכון לתמותה פחת בחולים עם היפונתרמיה קלה; אך מגמה זו הייתה פחות בולטת באלו עם היפונתרמיה מתונה ולא תוארה כלל בחולים עם היפונתרמיה חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Internal […]

  • התועלת של טיפול מוקדם בפלזמה ממחלימים בחולים עם COVID-19

    התועלת של טיפול מוקדם בפלזמה ממחלימים בחולים עם COVID-19

    מתן טיפול בפלזמה ממחלימים בתוך שבוע מהופעת תסמיני קורונה נסבל היטב, הפחית את שיעור האשפוזים והסיכון לתמותה בחולים מדוכאי חיסון עם COVID-19, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eBioMedicine. המחקר האקראי נערך ברחבי גרמניה, צרפת והולנד בין אפריל 2022 ועד נובמבר 2023 במטרה לבחון את הבטיחות והיעילות של טיטר גבוה של פלזמה ממחלימי קורונה […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר