נוירואימונולוגיה

מיגרנה בילדים כגורם סיכון לחרדה ודיכאון (AHS Annual Scientific Meeting)

מטה אנליזה חדשה שהוצגה בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לכאבי ראש הראתה כי ילדים ובני נוער עם מיגרנה נמצאים בסיכון גבוה פי שניים לסבול מהפרעת חרדה או דיכאון, לעומת אלו שאינם סובלים ממיגרנה.

מחקרים קודמים הראו כי 10% עד 20% מהילדים והמתבגרים יסבלו ממיגרנה בשלב מסוים לפני הבגרות, כאשר השכיחות עולה לאחר גיל ההתבגרות. בעוד היחס בין נשים לזכר הוא בערך 1:1 לפני גיל ההתבגרות, אחריו היחס בין נשים לגברים מגיע ל-2-3:1, ציינה החוקרת הראשית ל-Medscape. הדעה הרווחת היא שהורמונים גורמים לפער הזה, ולגברים בוגרים עם מיגרנה יש רמות טסטוסטרון נמוכות יותר מאשר לגברים מבוגרים ללא מיגרנה. החוקרים ניסו למצוא את הקשר בין מיגרנה בילדים לבין תסמיני והפרעות חרדה, כמו גם בין מיגרנה בילדים ותסמיני והפרעות דיכאון. הם בחרו לכלול 80 מחקרים בסקירה, כאשר רוב המחקרים בוצעו ב-30 עד 40 השנים האחרונות, ונכללו גם מחקרים מבוססי קהילה וגם מחקרים קליניים. מתוך כלל המחקרים, 73 מחקרים דיווחו על הקשר בין החשיפות למיגרנה, ו-51 היו ניתנים לאיסוף כמותי.

תוצאות ממטה-אנליזה שכללה 16 מחקרים שהשוו ילדים ובני נוער שסבלו ממיגרנה עם בני גילם הבריאים הראו קשר מובהק בין מיגרנה ותסמיני חרדה ( SMD 1.13; 95% CI, 0.64-1.63; P < .0001). בנוסף, בהשוואה לילדים שלא סבלו ממיגרנה, לאלו עם מיגרנה היו סיכויים של כמעט פי שניים להפרעת חרדה ב-15 מחקרים ( OR 1.93; 95% CI, 1.49 – 2.50; P <.0001). לא זו אף זו, נמצא קשר בין מיגרנה לתסמיני דיכאון ב-17 מחקרים רלוונטיים (SMD, 0.67; 95% CI, 0.46 – 0.87; P < .0001). למשתתפים עם מיגרנה לעומת ללא מיגרנה היו גם סיכויים גבוהים יותר להפרעות דיכאון ב-18 מחקרים (OR, 2.01; 95% CI, 1.46 – 2.78; P < .0001). ההשפעה הייתה דומה בין מחקרים מבוססי קהילה לבין מחקרים בקליניקה. חשוב לציין שהניתוח לא הוגבל למחקרים עם ילדים עם עומס מחלות משמעותי, שבאופן טבעי יהיו בעלי נטייה גבוהה יותר לתחלואה נלווית פסיכיאטרית, על פי אחת החוקרות.

לכתבה ב-Medscape

לאתר ה-AHS Annual Scientific Meeting

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים