נוירולוגיה

האם ניתן לטפל באספירין לאחר דימום תוך-מוחי? (Neurology)

ממחקר חדש עולה כי טיפול בנוגדי-טסיות אינו קשור בסיכון מוגבר להישנות דימום תוך-מוחי (ICH).

מטרת המחקר היתה לבדוק אם טיפול בנוגד טסיות מגביר את הסיכון לדימום תוך-מוחי חוזר.

החוקרים בדקו נתונים מחולים שסבלו מדימום לובארי תוך מוחי (n=127) או דימום תוך-מוחי עמוק (n=80). החוקרים עקבו אחר השורדים באמצעות ראיון טלפוני שנערך 3 ו-6 חודשים לאחר האירוע, ולאחר מכן לאחר כל 6 חודשים.

החוקרים מצאו כי 46 מהמשתתפים (22%) החלו בטיפול בנוגדי-טסיות במהלך תקופת המעקב, בעיקר למניעת מחלת לב איסכמית. אינדיקציות אחרות כללו פרפור פרוזדורים, מסתם לב מלאכותי, או שבץ איסכמי/Transient Ischemic Attack.

39 משתתפים במחקר סבלו מדימום תוך-מוחי חוזר, שיעור ההיארעות היה דגול יותר בקרב משתתפים שסבלו מדימום תוך-מוי לובארי, בהשוואה לדימום עמוק (שיעורי מצטברים לשנתיים של 22% לעומת 4%, בהתאמה, P=0.007). טיפול בנוגדי טסיות לא היה קשור בסיכון מוגבר להישנות ICH בקרב שורדי דימום תוך-מוחי לובארי (Hazard Ratio=0.8, 95% CI=0.3-2.3) או עמוק (HR=1.2, 95% CI-0.1-14.3).

למרות תוצאות המחקר, החוקרים ממליצים לשקול בזהירות טיפול נוגד-טסיות לאחר ICH, רק במקרים של סיכון גבוה לאירועים טרומבוטים.

במאמר מערכת צויין כי המחקר היה קטן ולכן בעל עוצמה סטטיסטית נמוכה. העורך הוסיף כי עד שיהיה מידע נוסף זמין באשר לטיפול בנוגדי-טסיות, יש להגביל את הטיפול למקרים ספציפיים עם סיכון נמוך לדימום חוזר.

Neurology 2006;66:206-209.

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התועלת של טיפול בחסר ברזל בחולים עם אי-ספיקת לב

    התועלת של טיפול בחסר ברזל בחולים עם אי-ספיקת לב

    בחולים עם אי-ספיקת לב וחסר ברזל שקיבלו טיפול תוך-ורידי בברזל תועדו שיעורים נמוכים יותר של תמותה קרדיווסקולארית או אשפז בשל אי-ספיקת לב, אך תוצאות מחקר FAIR-HF2 לא היו מובהקים סטטיסטית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. עם זאת, כאשר ממצאי המחקר שולבו במטה-אנליזה עם תוצאות חמישה מחקרים קודמים, תועדו יתרונות חשובים למטופלים, כך […]

  • בדיקה מהירה לכלמידיה וגונוריאה מפחיתה טעויות בטיפול בחדרי מיון

    בדיקה מהירה לכלמידיה וגונוריאה מפחיתה טעויות בטיפול בחדרי מיון

    בדיקת NAAT (או Nucleic Acid Amplification Test) בת 90 דקות במחלקות לרפואה דחופה הדגימה ירידה משמעותית בשיעורי תת-טיפול וטיפול-יתר בנשים עם אבחנה של זיהום ב-Chlamydia trachomatis ו-Neisseria gonorrhea, כך עולה מתוצאות מחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת The Journal of Emergency Medicine. המחקר הרטרוספקטיבי נערך בשני אתרים וכלל נשים שהשלימו בדיקות לכלמידיה וגונוריאה לאורך תקופה של […]

  • שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    הפרעת קשב, ריכוז/היפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים מלווה בסיכון מוגבר להתנהגות פושעת, בעיקר בגברים ובאלו עם מחלות רקע, דוגמת הפרעת שימוש באלכוהול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Law and Psychiatry. מחקר החתך כלל 308 מבוגרים שאובחנו עם ADHD (גיל ממוצע של 34 שנים, 66% גברים), אשר עברו הערכה […]

  • טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    מתוצאות מחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Epilepsia Open עולה כי Cenobamate הינו טיפול יעיל בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, כאשר קרוב למחצית מהחולים השיגו ירידה של לפחות 50% בתדירות פרכוסים לאחר שלושה חודשים. אירועים חריגים בדרגה קלה-עד-בינונית תועדו ב-30.9% מהחולים ורובם חלפו עם הזמן. המחקר הרב-מרכזי, רטרוספקטיבי, תצפיתי, כלל 19 בתי חולים בגרמניה, צרפת […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות ארוכת-טווח של Benznidazole בטיפול במחלת שגס

    עדויות חדשות תומכות ביעילות ארוכת-טווח של Benznidazole בטיפול במחלת שגס

    מנתונים ארוכי-טווח שפורסמו בכתב העת Clinical Microbiology and Infection עולה כי מרווח הזמן עד לעדות מולקולרית למחלה בחולים עם מחלת שגס (Chagas Disease) היה קצר יותר משמעותית עם Posaconazole לעומת Benznidazole. כשני-שליש מהחולים שטופלו תחילה ב-Posaconazole טופלו שוב ב- Benznidazole. החוקרים השלימו מחקר המשך למחקר פרוספקטיבי תצפיתי להערכת התוצאות הקליניות והפרזיטלוגיות ארוכות הטווח של טיפול […]

  • שינויים במחזורי שינה-ערות עשויים להעיד על דמנציה בנשים מבוגרות (Neurology)

    שינויים במחזורי שינה-ערות עשויים להעיד על דמנציה בנשים מבוגרות (Neurology)

    עליה בישנוניות לאורך 24 שעות בנשים בשנות ה-80 לחייהן מלווה בסיכון גבוה כפליים לדמנציה, בהשוואה לנשים בגיל דומה עם דפוסי שינה יציבים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. מדגם המחקר כלל 733 נשים ללא ליקוי קוגניטיבי (גיל ממוצע של 82.5 שנים, 91% לבנות) אשר לקחו חלק במחקר Study of Osteoporotic Fractures. המשתתפים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך