נוירולוגיהבעריכת ד"ר דוד אוריון

הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית בחולי אפילפסיה ודרכים לצימצומו: הרצאתו של פרופ’ Rainer Surges מכנס עדכונים בנוירולוגיה (יולי 2021)

פרופ’ Rainer Surges, מנהל המחלקה לאפילפסיה בבית החולים האוניברסיטאי ב – Bonn גרמניה (לשעבר בניהולו שלCHRISTIAN ELGER ) בהרצאתו בכינוס ה – 17 לחידושים ועדכונים בנוירולוגיה שנערך ביולי 2021 בתל-אביב.

ההרצאה של פרופ’ Surges התמקדה בהשפעה השלילית שיש למטופלים הסובלים מהתקפים אפילפטיים ונוטלים תרופות אנטי-אפילפטיות על תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית.
פרופ’ Surges ציין שתמותה מסיבות קרדיווסקולרית בחולי אפילפסיה גבוהה ב- 40% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית! כמו כן, הסיכוי לשבץ, אוטם בשריר הלב או הפרעות קצב קטלניות (VT, VF) בחולי אפילפסיה גבוה באופן משמעותי בקרב חולים אלו. שלושת הגורמים הנפוצים לתחלואה זו הם- מחלת האפילפסיה עצמה, העובדה שהמטופל ממשיך לחוות התקפים-בעיקר התקפים כלליים או התקפים שעוברים הכללה וכן חלק מהתרופות נוגדות פרכוסים.

התרופות נוגדות הפרכוסים, בעיקר ממשפחת חוסמי-תעלות נתרן ובמיוחד במינונים גבוהים, עלולות לגרום להפרעות קצב חמורות ואף לדום-לב פתאומי. בהרצאתו, פרט פרופ’ Surges מספר מנגנוני פעולה ידועים בספרות שממחישים את הקשר בין חלק מהתרופות נוגדות הפרכוס לתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית וציין שרצוי להמנע ממתן מינונים גבוהים של תרופות נוגדות פרכוס ממשפחה זו ואף להפנות מטופלים לייעוץ קרדיולוג במידה והם נכללים באוכלוסית סיכון.

חולי אפילפסיה רבים חווים פעילות לא תקינה בקצב הלב בזמן התקפים אפילפטיים: הפרעת הקצב הנפוצה ביותר בזמן התקפים אפילפטיים היא sinus-tachycardia אך קיימות גם הפרעות קצב נוספות כגון האטות בקצב הלב וכן דום-לב קצר (עד ל-20 שניות) בזמן התקף. חולה שחווה הפרעה מסוכנת זו (גם אם היא נדירה יחסית) הוא בסיכון של 40% להישנות של התופעה ולכן לחולים אלו מומלצת השתלת קוצב-לב. תופעה זו, קשורה גם רבות לנפילות ופציעות קשות בקרב המטופלים ולכן חשוב לנסות למנוע אותה ככל שניתן.
קיים קשר ישיר בין ריבוי התקפים אצל חולי אפילפסיה לבין תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית: נושא זה מכונה גם ה- Epileptic Heart. מטופלים אלו, ובמיוחד מטופלים הסובלים מהתקפים טונים-קלוניים, מציגים תמונה קלינית של שינויים דרסטיים בקצב הלב אך גם תמונה תחלואתית של קצב הלב בדיאסטולה המתבטאת לרוב ב- T-wave alternans(TWA). חולים הסובלים מתופעה זו, הם בעלי סיכוי גבוה משמעותית להפרעות קצב קטלניות (כגון VT,VF) ולדום לב פתאומי. במחקרים נמצא גם שככל שה-TWA הוא גדול יותר (נמדד במיקרו-וולט) כך הסיכוי לתמותה לבבית עולה. אצל מטופלים אפילפטיים כרוניים, הסובלים מריבוי התקפים במשך שנים, ה-TWA גבוה יותר ופטולוגי משמעותית מאשר אצל מאובחנים חדשים באפילפסיה. כמו כן, חולי אפילפסיה בעלי התקפים שעוברים הכללות, נוטים להציג תמונה פטולוגית של TWA במהלך התקופה הפוסט-איקטלית.

בהמשך הרצאתו, ציין פרופ’ Surges שחולי אפילפסיה המטופלים בקוצב-ווגאלי (VNS) מציגים שיפור משמעותי ביותר ב- T-wave alternans שלהם. מחקרים הוכיחו שמדד ה- TWA במטופלי VNS משתפר משמעותית כחודשיים בלבד לאחר השתלת הקוצב. בנוסף לכך, מחקרים הראו שהטיפול ב-VNS יעיל בשיפור התפקוד הלבבי בחולי אי-ספיקת לב וכן הוצגו נתונים ממחקר גדול מאד (מעל ל- 40,000 מטופלים למשך 10 שנות מעקב) המדגים ש-VNS מקטין משמעותית את הסיכון ל-SUDEP(Sudden Unexpected Death in Epilepsy).

בסיכום הרצאתו, הראה פרופ’ Surges, שלמרות ש-SUDEP נתפס בקרב צוותי-רפואה כגורם סיכון מוביל בתמותה בקרב חולי-אפילפסיה. ההישנות של תמותה לבבית בקרב חולים אלו, הוא גבוה פי-4 מתופעת ה SUDEP במספרים אבסולוטיים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    החלפת טיפול מונותרפי ותוספת טיפול הדגימו יעילות דומה כקו-טיפול שני בנשים עם אפילפסיה מוכללת אידיופטית, ללא הבדלים משמעותיים בשיעורי הכישלון בין הטיפולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי רב-מרכזי שכלל נתונים מ-18 מרכזים לטיפול באפילפסיה בארבע מדינות בין השנים 1995 עד 2023 כאשר חציון משך המעקב […]

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • הפחתה משמעותית בתדירות הפרכוסים ובאשפוזים בחולי LGS המטופלים בקוצב־VNS; תוצאות ממחקר ה־CORE-VNS

    הפחתה משמעותית בתדירות הפרכוסים ובאשפוזים בחולי LGS המטופלים בקוצב־VNS; תוצאות ממחקר ה־CORE-VNS

    במאי 2025 התפרסם בכתב העת היוקרתי EPILEPSIA, מחקר שהדגים שיפור משמעותי בשליטה בהתקפים, שיפור במדדי איכות חיים והפחתה משמעותית בצורך במשאבים רפואיים בחולי אפילפסיה עמידה עם סינדרום Lennox–Gastaut (LGS) המטופלים בקוצב  VNS מהדור החדש. חולים אלו היו חלק מהקבוצה הגדולה של מחקר ה־CORE-VNS. מחקר ה־CORE-VNS הוא מחקר פרוספקטיבי, רב־מדינתי ורב־יבשתי שעקב אחר 820 חולי אפילפסיה […]

  • שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כמחצית מהילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס פיתחו לויקופניה, אם כי מרבית המקרים (89%) היו קלים, ללא מקרים מסכני-חיים או מקרי תמותה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 198 חולים מתחת לגיל 18 שנים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס בבית חולים בשבדיה. החוקרים אספו […]

  • טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    מתוצאות מחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Epilepsia Open עולה כי Cenobamate הינו טיפול יעיל בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, כאשר קרוב למחצית מהחולים השיגו ירידה של לפחות 50% בתדירות פרכוסים לאחר שלושה חודשים. אירועים חריגים בדרגה קלה-עד-בינונית תועדו ב-30.9% מהחולים ורובם חלפו עם הזמן. המחקר הרב-מרכזי, רטרוספקטיבי, תצפיתי, כלל 19 בתי חולים בגרמניה, צרפת […]

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • פרכוסים בתינוקות מלווים בסיכון מוגבר לאפילפסיה (Developmental Medicine & Child Neurology)

    פרכוסים בתינוקות מלווים בסיכון מוגבר לאפילפסיה (Developmental Medicine & Child Neurology)

    אחד מכל חמישה ילדים עם היסטוריה של פרכוסים בינקות אובחן עם אפילפסיה עד גיל 22 שנים, זאת בהשוואה ל-1.15% בלבד מאלו ללא פרכוסים בינקות, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה חדש שפורסמו בכתב העת Developmental Medicine & Child Neurology. החוקרים מדווחים כי הסיכון המוגבר לאפילפסיה נותר לאורך תקופת הילדות. מחקר העובה המבוסס על מרשם ארצי כלל […]

  • השימוש ב- VNS בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול: יעילות גבוהה במיוחד בחולים עם פרכוסים כלליים ובחולים עם אנצפלופתיה אפילפטית והתפתחותית משנית לשינויים גנטיים (תוצאות מכנס האפילפסיה הבינלאומי, רומא, ספטמבר 2024)

    השימוש ב- VNS בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול: יעילות גבוהה במיוחד בחולים עם פרכוסים כלליים ובחולים עם אנצפלופתיה אפילפטית והתפתחותית משנית לשינויים גנטיים (תוצאות מכנס האפילפסיה הבינלאומי, רומא, ספטמבר 2024)

    בחודש ספטמבר 2024 נערך ברומא כינוס EEC (European Epilepsy Congress ). במהלך הכינוס התקיים סימפוזיון מדעי שבו הוצגו לראשונה תוצאות הטיפול ב-VNS ממחקר ה CORE המפורסם. המרצים בסימפוזיון היו Prof. Arjune Sen MD PhD מבית החולים האוניברסיטאי באוקספורד ו- Prof David McCormick MD - מבית החולים King’s College London. פרופ' הדסה  גולדברג – שטרן, מומחית לאפילפסיה בילדים ובמבוגרים, מנהלת היחידה לאפילפסיה ומכון  האלקטרואנצפלוגרם (EEG) במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, שהשתתפה בסימפוזיון והייתה גם אחת מהחוקרות הישראליות במחקר, סיכמה את עיקרי התוצאות במחקר חשוב זה.

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך