מהכנס השנתי של הרופאים הנוירולוגים, שנפתח הבוקר, עולה המסר: “מעטים מול רבים”, בלתי אפשרי להתמודד עם היקפי תחלואת המוח העצומים בישראל, בעזרת מיעוט רופאים נוירולוגים. “אחת המשימות הראשונות והדחופות לשר ולמנכ”ל החדשים: יישום הדו”ח לקידום רפואת הנוירולוגיה, שמציג את ההזדמנות העצומה להפחית את נטל תחלואת המוח בישראל ואת החסר הגדול בנוירולוגים ובתשתיות רפואיות נוירולוגיות”, כך לדברי פרופ’ דוד טנה, יו”ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה.

בארץ רק 28 רופאים מומחים בנוירולוגיה וסקולרית (שבץ מוחי), מול כ- 20,000 אירועי שבץ מוחי חד בשנה, ועוד כמאה אלף ארועים “שקטים”.
יש בארץ רק 15 מומחים בתחום הקוגנטיבי, שבו נכללות תחלואות שונות, בהן דמנציה, עם כ- 120,000 חולים בישראל,
יש בארץ רק 15 מומחים פעילים בשורה ארוכה של מאות מחלות עצב ושריר, בהן חולים עשרות אלפים.
יש בארץ רק 15 מומחים לאפילפסיה, מול כ- 85,000 חולים מוכרים, וכ- 5,000 חולים חדשים בשנה,
יש בארץ רק 31 מומחים בהפרעות תנועה, תחום המקיף עשרות רבות של מחלות, מהן רק בפרקינסון לבדה יש בארץ כ- 25,000 חולים פעילים,
וכך הלאה, תחלואה כבדה וקשה, מול מעט מידי רופאים.

הכנס השנתי של האיגוד הישראלי לנוירולוגיה נערך ברקע לחסר הגדול, שאין לו פתרון ניכר בעין, היות ופרחי הרפואה מגיעים להתמחות בנוירולוגיה רק טיפין טיפין, ומעדיפים על אף הענין העצום בתחום להתמחות בתחומי רפואה מתגמלים וקלים יותר.

פרופ’ דוד טנה, יו”ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה אומר: “אני מסתכל סביב ורואה הרבה מאוד שיער לבן ומאפיר של חבריי. כשליש מהמומחים הנורולוגים בישראל מתקרבים לגיל הפנסיה, או חצו אותו. אשתקד, ב- 2021 ניתנו בארץ רק 21 תעודות מומחה כללי בנוירלוגיה. שנה קודם, ב- 2020 ניתנו 22 תעודות כאלה. אלה מספרים נמוכים מאוד, שמעידים על משבר גדול. שורש הבעיה בעיוותים היסטורים בתגמול הכלכלי, במסגרתם נשכח מקצוע הנוירולוגיה מאחור, ולכן רופאים צעירים מעדיפים תחומים אחרים ברפואה”.

המשבר קיים גם ברפואה הנוירולוגית הכללית, וגם בהתמחויות בתתי המקצוע. בשנת 2021 ניתנה בישראל רק תעודת בוגר השתלמות אחת לנוירולוג בתחום הפרעות התנועה ו- 3 תעודות בוגר השתלמות בשבץ מוחי.

לדברי פרופ’ טנה: “המדינה עלולה לפספס הזדמנות להפחית את נטל תחלואת המוח המזנקת, ואת העלויות הכלכליות העצומות הנילוות אליה, בעזרת ההתפתחויות הטיפוליות והטכנולוגיות המרשימות בעשור האחרון. בין המשימות הראשונות והדחופות לשר החדש ולמנכ”ל: ללמוד את דו”ח המשרד המקיף לקידום רפואת הנוירולוגיה, שפורסם לפני כחצי שנה, ומחכה להם על שולחנם, וכמובן להביא ליישמו המהיר”.

הנוירולוג, ד”ר רני ברנע, חבר צוות האיגוד להתמודדות עם המשבר במקצוע מסביר: “בעבר המקצוע היה בעיקרו דיאגנוסטי, עם יכולת התערבות טיפולית נמוכה. הקצבים והעומסים היו שונים לחלוטין, ובגלל שלא היו טיפולים יעילים, פחות אנשים פנו אלינו. בשנים האחרונות יש לנו אפשרות ממשית לטפל בנזקים נוירולוגים, והציבור מצפה מאיתנו לקבל מענה מהיר, למרות העומסים הגדולים. התחלואה הנוירולוגית בעלייה ואין את כוח האדם המתאים, עד כדי כך שבבתי חולים רבים, ובעיקר בפריפריה, מקבלים החולים בתחלואות המוח מענה מרופאים שאינם נוירולוגים. מדובר בבירור רפואי ובטיפול פחות איכותי, פשוט כי אין את הידע”.

ד”ר ברנע מוסיף: “המצב כיום, לפיו הנוירולוגיה נמצאת בתחתית השכר של הרפואה הציבורית, חייב להשתנות בדחיפות, בד בבד עם שורת צעדים משמעותיים מצד משרד הבריאות לחיזוק המקצוע”.

באדיבות פנינה שלו