בגברים עם דימום תוך-מוחי סיכון גבוה יותר לדימום תוך-מוחי בנפח גדול יותר וסיכון מוגבר לדימומים עמוקים לעומת נשים, אך זאת לצד פרוגנוזה טובה יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Neurology.
החוקרים השלימו מטה-אנליזה שכללה שלושה מחקרים אקראיים ומחקר תצפיתי רב-מרכזי, עם נתונים אודות 4,812 חולים עם דימום תוך-מוחי ראשוני ולא-טראומטי (גיל ממוצע של 62 שנים, 40% נשים). אבחנה של דימום תוך-מוחי אושרה בבדיקת הדמיה, כאשר הושלמה הערכה מרכזית של בדיקות ההדמיה ע"י נוירולוגים ונוירו-רדיולוגים אשר סיווגו את הדימום לפי מיקומו ואת נפח ההמטומה מדדו ידנית או באמצעים חצי-אוטומטיים.
התוצאים שנכללו כללו את חומרת דימום תוך-מוחי (נפח והתפשטות המטומה), מיקום (דימום עמוק לעומת אונתי) ותוצאות תפקודיות נבחנו על-פי סיווג mRS (או Modified Rankin Scale) לאחר שלושה ושישה חודשים מהדימום התוך-מוחי.
החוקרים מדווחים כי כ-75% מהחולים אובחנו עם דימומים עמוקים ובגברים עם דימום תוך-מוחי תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לדימומים עמוקים לעומת נשים (יחס סיכויים של 1.63, p<0.001). השפעה זו הייתה שונה בחלוקה לפי מוצא אתני/גזע, כאשר הסיכון היה משמעותי בלבנים (יחס סיכויים של 2.19, P<0.001) והיספאנים (יחס סיכויים של 1.85, p<0.001), אך לא בשחורים ואסיאתיים.
בגברים תועד נפח דימום תוך-מוחי גדול יותר, הן במקרים של דמם אונתי (P=0.02) והן במקרה של דימום עמוק (p<0.001), ללא תלות בגזע. עוד דווח על סיכון גבוה ב-43% להתפשטות המטומה בגברים לעומת נשים (יחס סיכויים של 1.43, p<0.001).
למרות דימומים חמורים יותר, בגברים תועד סיכון נמוך ב-24% לתוצאות תפקודיות גרועות (יחס סיכויים של 0.76, p=0.001) לעומת נשים, עם תוצאות עקביות בניתוחים סטטיסטיים שונים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הביולוגיה והמהלך הקליני של דימום תוך-מוחי שונים בין גברים ובין נשים עם דימום תוך-מוחי, עדויות התוצאות במחקר ספציפי למגדר במקרים אלו.
Annals of Neurology, Nov 5, 2024
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!