נוירולוגיה

בגברים עם דימום תוך-מוחי נטייה לדימומים גדולים יותר אך פרוגנוזה טובה יותר (Annals of Neurology)

בגברים עם דימום תוך-מוחי סיכון גבוה יותר לדימום תוך-מוחי בנפח גדול יותר וסיכון מוגבר לדימומים עמוקים לעומת נשים, אך זאת לצד פרוגנוזה טובה יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Neurology.

החוקרים השלימו מטה-אנליזה שכללה שלושה מחקרים אקראיים ומחקר תצפיתי רב-מרכזי, עם נתונים אודות 4,812 חולים עם דימום תוך-מוחי ראשוני ולא-טראומטי (גיל ממוצע של 62 שנים, 40% נשים). אבחנה של דימום תוך-מוחי אושרה בבדיקת הדמיה, כאשר הושלמה הערכה מרכזית של בדיקות ההדמיה ע"י נוירולוגים ונוירו-רדיולוגים אשר סיווגו את הדימום לפי מיקומו ואת נפח ההמטומה מדדו ידנית או באמצעים חצי-אוטומטיים.

התוצאים שנכללו כללו את חומרת דימום תוך-מוחי (נפח והתפשטות המטומה), מיקום (דימום עמוק לעומת אונתי) ותוצאות תפקודיות נבחנו על-פי סיווג mRS (או Modified Rankin Scale) לאחר שלושה ושישה חודשים מהדימום התוך-מוחי.

החוקרים מדווחים כי כ-75% מהחולים אובחנו עם דימומים עמוקים ובגברים עם דימום תוך-מוחי תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לדימומים עמוקים לעומת נשים (יחס סיכויים של 1.63, p<0.001). השפעה זו הייתה שונה בחלוקה לפי מוצא אתני/גזע, כאשר הסיכון היה משמעותי בלבנים (יחס סיכויים של 2.19, P<0.001) והיספאנים (יחס סיכויים של 1.85, p<0.001), אך לא בשחורים ואסיאתיים.

בגברים תועד נפח דימום תוך-מוחי גדול יותר, הן במקרים של דמם אונתי (P=0.02) והן במקרה של דימום עמוק (p<0.001), ללא תלות בגזע.  עוד דווח על סיכון גבוה ב-43% להתפשטות המטומה בגברים לעומת נשים (יחס סיכויים של 1.43, p<0.001).

למרות דימומים חמורים יותר, בגברים תועד סיכון נמוך ב-24% לתוצאות תפקודיות גרועות (יחס סיכויים של 0.76, p=0.001) לעומת נשים, עם תוצאות עקביות בניתוחים סטטיסטיים שונים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הביולוגיה והמהלך הקליני של דימום תוך-מוחי שונים בין גברים ובין נשים עם דימום תוך-מוחי, עדויות התוצאות במחקר ספציפי למגדר במקרים אלו.

Annals of Neurology, Nov 5, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול אמבולטורי אינו-נחות בהשוואה לאשפוז לאחר ניתוח איחוי עמוד-שדרה (JAMA Netw Open)

    טיפול אמבולטורי אינו-נחות בהשוואה לאשפוז לאחר ניתוח איחוי עמוד-שדרה (JAMA Netw Open)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי אין הבדל משמעותי בתוצאות התפקודיות שישה חודשים לאחר ניתוח דה-קומפרסיה ואיחוי צווארי בשל רדיקולופתיה צווארית בין חולים שטופלו באופן אמבולטורי ובין אלו שנשארו להשגחה למשך הלילה. החוקרים השלימו מחקר אקראי ומבוקר, העדר-נחיתות, שכלל 105 חולים (גיל ממוצע של 47 שנים) שעברו ניתוח דה-קומפרסיה ואיחוי […]

  • בטיחות חסם עצבי בהנחיית אולטרה-סאונד בחדרי מיון (JAMA Netw Open)

    בטיחות חסם עצבי בהנחיית אולטרה-סאונד בחדרי מיון (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולות עדויות התומכות בבטיחות חסם עצבי בהנחיית אולטרה-סאונד (Ultrasonography-Guided Nerve Block, או UGNB) בחדרי מיון, כאשר הפרוצדורה מלווה בשיעור סיבוכים נמוך של 0.4% וחלק גדול מהחולים מדווחים על הטבה בכאב. החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר National Ultrasound-Guided Nerve Block Registry להערכת יעילות ובטיחות חסמים שבוצעו בחדרי מיון […]

  • חשיבות ניקור מיימת אבחנתי בשלב מוקדם בחולים מאושפזים עם שחמת כבד ומיימת (Am J Gastroenterol)

    חשיבות ניקור מיימת אבחנתי בשלב מוקדם בחולים מאושפזים עם שחמת כבד ומיימת (Am J Gastroenterol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת  American Journal of Gastroenterologyעולות יתרונות משמעותיים בביצוע ניקור אבחנתי מוקדם בחולים עם שחמת הכבד הפונים לאשפוז עקב מיימת. על פי הממצאים, ביצוע ניקור בתוך 12–24 שעות מהאשפוז מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר ומשך אשפוז קצר יותר, בהשוואה למטופלים שבהם הניקור נדחה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שחמת כבד ומיימת […]

  • האם הזרקת תאי גזע עשויה להקל על כאב גב תחתון כרוני? (Ann Rheum Dis)

    האם הזרקת תאי גזע עשויה להקל על כאב גב תחתון כרוני? (Ann Rheum Dis)

    הזרקה אלוגנאית של תאי גזע (Bone Marrow-derived Mesenchymal Stromal Cells, או BM-MSC) מהווה גישה בטוחה אך לא הוכחה כיעילה בטיפול במחלת דיסק ניוונית בחולים עם כאבי גב תחתון כרוניים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. במחקר RESPINE נבחנו היעילות והבטיחות של הזרקה חד-פעמית של תאי גזע לתוך דיסק […]

  • טיפול ב- Cyclobenzaprine או Methocarbamol מלווה בסיכון מוגבר להתלקחות COPD (מתוך הכנס השנתי CHEST)

    טיפול ב- Cyclobenzaprine או Methocarbamol מלווה בסיכון מוגבר להתלקחות COPD (מתוך הכנס השנתי CHEST)

    בחולים שטופלו במרפי השרירים  Cyclobenzaprine או Methocarbamol תועדה עליה בסיכון להתלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס CHEST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין שימוש בגבפנטינואידים ובין התלקחות COPD. כעת הם ביקשו לבחון אם קיים קשר דומה עם מרפי […]

  • מקומו של tPA בטיפול בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד (Neurology)

    מקומו של tPA בטיפול בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד (Neurology)

    ממצאים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology תומכים במתן תוך-ורידי של Tenecteplase על-פני טיפול תוך-ורידי ב-Alteplase (Tissue Plasminogen Activator) לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד.  מהנתונים עולה כי לחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד שטופלו ב- Tenecteplaseתועדו סיכויי החלמה מלאה גבוהים ב-5% וסיכויים גבוהים יותר למוגבלות מופחתת שלושה חודשים לאחר האירוע המוחי, בהשוואה למטופלים ב-Alteplase. מטה האנליזה […]

  • אפידרמל נקרוליזיס מלווה בשיעורי תמותה גבוהים (JAMA Dermatol)

    אפידרמל נקרוליזיס מלווה בשיעורי תמותה גבוהים (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי כשליש מהחולים עם אבחנה של אפידרמל נקרוליזיס (Epidermal Necrolysis) – הכוללת את תסמונת סטיבנס-ג'ונסון (Stevens Johnson Syndrome, או SJS), תסמונת אפידרמל נקרוליזיס טוקסית (Toxic Epidermal Necrolysis, או TEN) ומצב החופף לשתי המחלות (SJS/TEN) – צפויים למות בתוך שנה אחת. מחקר העוקבה הארצי התבסס על נתונים ממאגר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה