נוירוכירורגיה

פעילות גופנית מותאמת אישית למחלימי סרטן עשויה להפחית מחלות לב וכלי דם כתוצאה מהטיפול התרופתי שקיבלו (European Journal of Preventive Cardiology)

הליכה פעילות גופנית

באדיבות האגודה למלחמה בסרטן

סרטן ומחלות לב הן הסיבות המובילות לתמותה בעולם. בקרב חולים ומחלימים מסרטן יש שכיחות של מחלות לב וכלי דם (קרדיו-וסקולריות), כתוצאה מ”רעילות לבבית” (פגיעה בתפקוד, במבנה הלב ובכלי הדם ההיקפיים), הנובעת בעיקר מהטיפול התרופתי שהם קיבלו למחלתם. תרומתה של פעילות גופנית לבריאות הלב וכלי הדם בקרב חולי סרטן ומחלימים מהמחלה ידועה זה מכבר. כעת, חוקרים מאוניברסיטת סיינה באיטליה סקרו את הספרות המקצועית בתחום הפעילות הגופנית בקרב חולי סרטן, במטרה לבחון את השפעותיה המיטיבות, והאפשרות ולמנוע את התפתחותה של רעילות לבבית.

ירידה מתמשכת בתפקוד חדר הלב השמאלי (LV), הנובעת מהטיפול במחלת הסרטן והעלולה לגרום לכשל לבבי, מהווה גורם מרכזי לתמותה בטווח הארוך (עד 30 שנה) בקרב מחלימי סרטן, בייחוד בקרב אלה שחלו בסרטן בילדותם. עם זאת, החוקרים מציינים כי לעומת אנשים בריאים, חולי סרטן רבים נוטים להימנע מפעילות גופנית, ובין 70-53% ממחלימי הסרטן אינם מבצעים פעילות גופנית המומלצת לשמירה על בריאותם.

ממצאי המחקר הראו כי פעילות גופנית המבוצעת אחרי אבחנת סרטן, הן במהלך והן לאחר קבלת הטיפול האונקולוגי, עשויה להוות אמצעי מבטיח ויעיל לחולים ולמחלימים בנטרול ההשפעות השליליות של הטיפול התרופתי על מערכת הלב וכלי הדם (רעילות לבבית). 

להלן דוגמאות להשפעות המיטיבות של פעילות גופנית מפני הרעילות הלבבית בחולי ומחלימי סרטן, כפי שעלו מהממצאים:


  • בקרב מחלימות מסרטן שד לא גרורתי, פעילות גופנית ממושכת המבוצעת בעצימות גבוהה הדגימה ירידה של 41% בסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם ושל 59% לירידה לתמותה ממחלות אלה.

  • פעילות גופנית המבוצעת בעצימות גבוהה בקרב חולי סרטן האשכים שקיבלו טיפול כימי הדגימה שיפור באספקת החמצן ללב (ערכי VO2), וכך הפחיתה את הסיכון ב-25-10%.

ההנחיות העדכניות לגבי פעילות גופנית כוללות המלצה על ביצוע פעילות גופנית רבה ככל האפשר במהלך הטיפול האונקולוגי ותומכות בהתחלת הפעילות כבר בזמן האבחנה והטיפול בלא דיחוי, היות שהיא בטוחה לביצוע הן במהלך הטיפול והן אחריו. עם זאת, מומלצת הערכה קלינית חוזרת והתאמה מחודשת של תוכנית האימונים במקרה של הופעת תסמיני רעילות לבבית או פוטנציאל להימשכותם. החוקרים מציינים כי על חולים ומחלימים המקבלים טיפול קרינתי להימנע מאימונים גופניים במים, מכיוון שפעילות גופנית מיד אחרי טיפול קרינתי בקבוצת אוכלוסייה זו עלולה להדגים שינויים באק”ג ולהעיד על פגיעה לבבית.

לסיכום, פעילות גופנית המותאמת אישית לחולים ומחלימים מסרטן והמבוצעת הן במהלך הטיפול האונקולוגי והן לאחריו, עשויה לנטרל את הפגיעה הקרדיו-וסקולרית הנגרמת כתוצאה מהטיפול. הערכה קרדיו-וסקולרית הכוללת בדיקת מאמץ היא חיונית להתאמת תוכניות אימונים לקבוצת אוכלוסייה זו.

המחקר פורסם במהדורת  אוקטובר 2019 של כתב העת European Journal of Preventive Cardiology

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

  • סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפנסילבניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית ראשונית של תאי B (או Primary Cutaneous B-cell Lymphoma) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ממאירויות המטולוגיות וסרטן ערמונית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,757 חולים עם אבחנה של לימפומה ראשונית של העור (גיל חציוני […]

  • תוצאות מבטיחות לחיסון כנגד HPV להפחתת עומס קרנת עור אקטינית

    תוצאות מבטיחות לחיסון כנגד HPV להפחתת עומס קרנת עור אקטינית

    חיסון סטנדרטי כנגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הפחית את עומס נגעי קרנת עור אקטינית במטופלים עם מערכת חיסון תקינה ונגעים מרובים, עם הפחתת מספר הנגעים הכולל ומספר הנגעים העבים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. מחקר VAXAK כלל 70 מבוגרים עם מערכת חיסון תקינה ולפחות 15 נגעי קרנת עור אקטינית בשטח של […]

  • בדיקת שתן עשויה לסייע במעקב אחר חולים עם סרטן כליה

    בדיקת שתן עשויה לסייע במעקב אחר חולים עם סרטן כליה

    בדיקת שתן חדשה עשויה להפחית במחצית את הצורך בבדיקות הדמיה במסגרת המעקב אחר זיהוי הישנות סרטן כליה, כך מדווחים חוקרים במהלך הרצאה שניתנה במסגרת הכנס השנתי מטעם ה-European Association of Urology. בדיקת GAGome המבוססת על בדיקת ספקטרומטריה להערכת גליקוזאמינוגליקנים בשתן, עשויה לשלול הישנות סרטן כליה של תאים צלולים עם ערך מנבא שלילי של 97%. ברקע […]

  • עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהשלמת התערבות ניתוחית מעבר ל-42 ימים לאחר באבחנה של סרטן שד הוביל לעליה אקספוננציאלית בסיכון לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research. מרווח הזמן מהביופסיה האבחנתית עד לניתוח הדגים השפעה משתנה בין תתי-סוגים שונים של סרטן שד, כאשר בנשים עם […]

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כ-12% מהחולים עם סרטן מעי גס ורקטום אושפזו בשנית באופן לא-צפוי בתוך 31 ימים מההתערבות הניתוחית. מהנתונים עולה כי גורמי סיכון לאשפוזים חוזרים כללו גיל מתקדם, מחלות רקע, שלב גידול מתקדם, סיבוכים לאחר-ניתוח וגידול הממוקם ברקטום, כאשר מין נקבה זוהה […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך