נוירוכירורגיה

יתרונות מינון מותאם של Enoxaparin למניעת תרומבואמבוליזם ורידי לאחר ניתוח ממאירות בטנית (J Am Coll Surg)

התאמת מינוני Enoxaparin (קלקסן) על-בסיס רמות anti-Xa, במקום מתן מינונים סטנדרטיים של הטיפול, עשויים לסייע טוב יותר במניעת תרומבואמבוליזם ורידי, ללא עליה בשיעור הדימומים, בחולים לאחר ניתוח ממאירות בטנית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Surgeons.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות והבטיחות של טיפול ב-Enoxaparin במינון המותאם לפי רמות anti-Xa. מדגם המחקר כלל חולים שנדרשו לניתוח בשל גידול ממאיר בטני, בהם מינון הטיפול ב- Enoxaparin ניתן על-בסיס רמות שיא של anti-Xa להשגת יעד של מעל 0.20 יחידות בינלאומיות/מ”ל. המשתתפים היו במעקב פרוספקטיבי ונבחנו אל מול מדגם היסטורי של חולים שקיבלו טיפול מונע כמומלץ. החוקרים בחנו את שיעורי היארעות תרומבואמבוליזם ורידי באשפוז ודימומים מג’וריים לאחר שינויי מינון Enoxaparin.

מדגם המחקר כלל 197 חולים 64 משתתפים בקבוצת ההתערבות ו-133 חולים בקבוצת הביקורת. מאפייני הבסיס היו דומים בשתי הקבוצות, למעט מדד Caprini (8.09 לעומת 7.26, p=0.013).

בקבוצת ההתערבות, ב-50 מבין 64 חולים (78.1%) תועדו תחילה רמות anti-Xa תת-טיפוליות. שיעורי תרומבואמבוליזם ורידי היו נמוכים יותר בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (0% לעומת 8.27%, p=0.018). לא תועדו הבדלים בשיעור אירועי דמם מג’ורי (3.12% לעומת 1.50%, p=0.597), בשיעור עירוי מנות דם לאחר-ניתוח (17.2% לעומת 23.3%, p=0.426), או בריכוז המוגלובין ממוצע בעת השחרור מבית החולים (9.58 לעומת 9.37 גרם/”ל, p=0.414).

החוקרים מדווחים על קורלציה משמעותית בין רמות תרפואיטיות של Anti-Xa ובין גיל (65.7 לעומת 58.2 שנים, p=0.022) וקורלציה שלילית עם משך השהות בחדר ניתוח (203 לעומת 281 דקות, p=0.032) ומדד מסת גוף (25.3 לעומת 29.2, p=0.037).

לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי טיפול ב- Enoxaparinבמינון יומי של 40 מ”ג מלווה לעיתים קרובות בשיא רמות Anti-Xa מתחת לטווח הטיפולי. התאמת המינון על-פי רמות Anti-Xa הובילה לעליה במינון היומי של הטיפול התרופתי, לצד הפחתת שיעור אירועים תרומבואמבולים באשפוז, ללא עליה נלווית בסיכון לדימומים.

J Am Coll Surg. 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

  • סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפנסילבניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית ראשונית של תאי B (או Primary Cutaneous B-cell Lymphoma) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ממאירויות המטולוגיות וסרטן ערמונית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,757 חולים עם אבחנה של לימפומה ראשונית של העור (גיל חציוני […]

  • התועלת של משלב סטטינים עם Ibrutinib בחולים עם CLL ו-SLL

    התועלת של משלב סטטינים עם Ibrutinib בחולים עם CLL ו-SLL

    טיפול בסטטינים בחולים עם אבחנה של CLL (או Chronic Lymphocytic Leukemia) ו-SLL (או Small Lymphocytic Lymphoma) לווה בתועלת הישרדותית משמעותית עם ירידה של 45% בסיכון לתמותה כוללת וירידה של 27% בסיכון להתקדמות מחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. התועלת של הטיפול נותרה עם גישות טיפול שונות, ללא עליה באירועים חריגים חמורים. החוקרים […]

  • תוצאות מבטיחות לחיסון כנגד HPV להפחתת עומס קרנת עור אקטינית

    תוצאות מבטיחות לחיסון כנגד HPV להפחתת עומס קרנת עור אקטינית

    חיסון סטנדרטי כנגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הפחית את עומס נגעי קרנת עור אקטינית במטופלים עם מערכת חיסון תקינה ונגעים מרובים, עם הפחתת מספר הנגעים הכולל ומספר הנגעים העבים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. מחקר VAXAK כלל 70 מבוגרים עם מערכת חיסון תקינה ולפחות 15 נגעי קרנת עור אקטינית בשטח של […]

  • בדיקת שתן עשויה לסייע במעקב אחר חולים עם סרטן כליה

    בדיקת שתן עשויה לסייע במעקב אחר חולים עם סרטן כליה

    בדיקת שתן חדשה עשויה להפחית במחצית את הצורך בבדיקות הדמיה במסגרת המעקב אחר זיהוי הישנות סרטן כליה, כך מדווחים חוקרים במהלך הרצאה שניתנה במסגרת הכנס השנתי מטעם ה-European Association of Urology. בדיקת GAGome המבוססת על בדיקת ספקטרומטריה להערכת גליקוזאמינוגליקנים בשתן, עשויה לשלול הישנות סרטן כליה של תאים צלולים עם ערך מנבא שלילי של 97%. ברקע […]

  • עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהשלמת התערבות ניתוחית מעבר ל-42 ימים לאחר באבחנה של סרטן שד הוביל לעליה אקספוננציאלית בסיכון לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research. מרווח הזמן מהביופסיה האבחנתית עד לניתוח הדגים השפעה משתנה בין תתי-סוגים שונים של סרטן שד, כאשר בנשים עם […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך