נוירוכירורגיה

מטופלים צעירים עם לאחר אירוע מוחי עם פרכוסים בסיכון מוגבר לדמנציה (Neurology)

שבץ

הופעת פרכוסים לאחר אירוע מוחי מלווה בסיכון גבוה יותר מכפליים לדמנציה בצעירים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דמנציה מופיעה בשכיחות גבוהה לאחר אירוע מוחי ופוגעת באחד מכל שלושה מטופלים ששרדו אירוע מוחי. אבחנה של דמנציה לאחר אירוע מוחי מלווה בסיכון גבוה פי 2-6 לתמותה, שיעורים גבוהים יותר של הישנות אירוע מוחי ומצב תפקודי ירוד.

החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין הופעה חדשה של פרכוסים ובין דמנציה במדגם של חולים צעירים לאחר אירוע מוחי על-בסיס מאגרי IBM Watson Health MarketScan Commercial Claims and Encounters. הם זיהו 23,680 חולים בגילאי 18-60 שנים עם אירוע מוחי איסכמי (20,642 חולים) ואירוע מוחי המורגי (3,038 חולים) בין ינואר 2006 ועד דצמבר 2009.

התוצא העיקרי היה הופעה של דמנציה בתקופה שבין ינואר 2010 ועד דצמבר 2014. לכל משתתף חישבו החוקרים את מרווח הזמן מתאריך האינדקס ועד הופעה ראשונה של דמנציה, תמותה, תום גיוס או תום תקופת המעקב. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין פרכוסים ובין הופעת דמנציה.

מהנתונים עולה כי ההיארעות המצטברת של פרכוסים עמדה על 6.7% (1,574 חולים) בכלל האירועים המוחיים, 6.4% (1,322 חולים) באלו לאחר אירוע מוחי איסכמי ו-8.3% (252 חולים) באלו לאחר אירוע מוחי המורגי, עם שיעורי היארעות מצטברים של דמנציה של 1.3%, 1.4% ו-0.9%, בהתאמה.

יתרה מזאת, לאחר תקנון רב-משתני, בחולים עם אירוע מוחי שפיתחו פרכוסים תועד סיכון מוגבר לדמנציה, בהשוואה לאלו ללא פרכוסים (יחס סיכון מתוקן עם כלל אירועים מוחיים של 2.53, רווח בר-סמך 95% של 1.84-3.48; יחס סיכון מתוקן עם אירוע מוחי איסכמי של 2.52, רווח בר-סמך 95% של 1.79-3.53; יחס סיכון מתוקן עם אירוע מוחי המורגי של 2.8, רווח בר-סמך 95% של 1.05-7.43).

ממצאים אלו מעלים את האפשרות כי בדיקות סקר שיטתיות וטיפול בפרכוסים מטופלים צעירים ששרדו אירוע מוחי עשוי להפחית את שיעורי הופעת דמנציה וכי לגישה זו עשויות להיות השלכות חשובות ברמת בריאות הציבור.

Neurology, 2022

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך