הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology.
החוקרים ביקשו למדוד את הרמות של Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית במטרה לקבוע את החשיבות האפשרית של סמנים אלו על התקדמות המחלה, התפתחות יתר לחץ דם ואירועים קרדיווסקולאריים.
מדגם המחקר כלל 117 חולים עם מחלת כליות כרונית, כאשר 32 עברו טיפולי המודיאליזה, 31 היו תחת טיפולי דיאליזה פריטונאלית, 24 עברו השתלת כליה ו-30 טופלו שמרנית בשל מחלת כליות כרונית בשלב 2-5.
החולים נבחנו אל מול קבוצת ביקורת שכללה 31 מתנדבים בריאים עם קצב פינוי גלומרולארי משוער של מעל 90 מ”ל/דקה וללא מחלות כרוניות. דגימות דם נאספו מכל המשתתפים במחקר לאחר מנוחה בת 20-30 דקות במטרה להבטיח מדידה מדויקת של רמות דופמין ונוראפינפרין. בחולים תחת המודיאליזה או השתלת כליה, נאספו דגימות דם לפני ואחרי הפרוצדורה.
מהנתונים עולה כי רמות שלושת הסמנים השתנו לפי סוג טיפול כלייתי חליפי, עם הרמות הגבוהות ביותר של Renalase בחולים תחת דיאליזה פריטונאלית, רמות Dopamine הגבוהות ביותר תוארו באלו שטופלו שמרנית ורמות Norepinephrine הגבוהות ביותר תועדו בחולים תחת טיפול שמרני ולאחר השתלת כליה.
הגורם למחלת כליות כרונית השפיע משמעותית על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine, כאשר הרמות הנמוכות ביותר של Renalase תועדו בחולים עם AD-PKD ובאלו עם יתר לחץ דם, רמות Dopamine הגבוהות ביותר תוארו בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית לגלומרולופנריטיס ורמות Norepinephrine הנמוכות ביותר תוארו בחולים עם יתר לחץ דם ונפרופתיה סוכרתית.
רמות Renalase הנמוכות ביותר תוארו בחולים עם מחלת כליות כרונית בשלבים 1 ו-5, כאשר הרמות עלו משלב 2, הגיעו לשיא בשלב 4 ולאחר מכן ירדו בנוכחות מחלת כליות בשלב סופני בשל ירידה בקצב פינוי גלומרולארי.
בחולים תחת טיפולי דיאליזה במשך למעלה מחמש שנים דווח על רמות Renalase הגבוהות ביותר, עם עליה שנתית ממוצעת של 0.37 ננוגרם/מ”ל. בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ליתר לחץ דם, רמות Renalase השתנו לפי משך הדיאליזה, כאשר הרמות הנמוכות ביותר תוארו בחולים תחת דיאליזה במשך עד 12 חודשים והרמות הגבוהות ביותר תועדו באלו שטופלו במשך 3-4 שנים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי ניטור ריכוזי Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine עשוי לספק תובנות חשובות אודות התקדמות מחלת כליות כרונית, הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים והפרוגנוזה ותוצאות הטיפול בחולים עם מחלת כליות כרונית.
BMC Nephrology, Apr 19, 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!