אונקולוגיה

משרד הבריאות החליט לכלול בסל הבריאות בדיקות גנטיות לסרטן השד והשחלה

להלן עדכון שהועבר אלינו ע”י דוברת האגודה למלחמה בסרטן בהתייחס להחלטת משה”ב לאשר בדיקות גנטיות לסרטן השד ושחלה במסגרת סל השירותים:

האגודה למלחמה בסרטן מברכת על החלטת משרד הבריאות לכלול בסל הבריאות בדיקות גנטיות לסרטן השד והשחלה

מירי זיו, מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן: זהו צעד חשוב ומציל חיים של מערכת הבריאות בישראל. כ – 15% – 10% מיקרי סרטן השד וסרטן השחלה נובעים מקיום גורם סיכון תורשתי. מכיוון שמדובר בנשים עם סיכון מוגבר לחלות, בדיקה לגילוי מוטציה גנטית היא מפתח חשוב עבור, אשר עשוי להציל את חייהן. אני מברכת את משרד הבריאות על הצעד החשוב והמציל חיים של הכנסה לסל השירותים המחייב, על פי חוק בריאות ממלכתי, את האפשרות לערוך בדיקה גנטית למציאת BRCA1  ו-BRCA2. זוהי בשורה של ממש עבור ציבור הנשים ואין לי ספק כי קופות החולים ידעו להפיק מאפשרות זו את המירב ולהפנות את המבוטחות שלהם לייעוץ גנטי המצוי כבר בסל ולביצוע הבדיקה על פי הצורך. רשימת המכונים הגנטיים בהן ניתן לערוך בדיקה גנטית, נמצאת בכל קופות החולים וכן באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן הנמצא בכתובת www.cancer.org.il

רקע

ד”ר יצחק ברלוביץ, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות הודיע באמצעות חוזר מיוחד לכל מנהלי בית החולים, קופות החולים מנהלי המכונים לגנטיקה ומנהלי המכונים האונקולוגיים כי בדיקות לגילוי BRCA1  ו-BRCA2 יכללו בסל השירותים המחייב על פי חוק בריאות ממלכתי. הבדיקות יבוצעו לאחר שהנבדקת עברה יעוץ גנטי.

את החוזר ניתן למצוא באתר משרד הבריאות http://www.health.gov.il/download/forms/a2494_mr12_2004.pdf

קונסורציום לחקר סרטן השד והשחלה התורשתי

בתמיכת האגודה למלחמה בסרטן הוקם לפני כשנתיים, קונסורציום לחקר סרטן השד והשחלה התורשתי בשיתוף אונקולוגים וגנטיקאים מרחבי הארץ. אחת ממטרות הקונסורציום היא לבדוק את הסיכון לסרטן שד ולסרטן שחלה בקרב נשאיות בארץ, בין השאר משום שייתכן שרמת הסיכון בארץ תהיה שונה מרמות הסיכון שתוארו במדינות אחרות (לדוגמה בשל תנאי סביבה שונים, ודפוסים שונים של פריון וילודה).

במחקר הנוכחי, אותו מרכזת דר’ אפרת להד, משתתפים המכונים האונקולוגיים והגנטיים במרכזים הרפואיים שערי-צדק (ירושלים), שיבא, (תל השומר), רמב”ם,כרמל (חיפה), והמרכז ע”ש סוראסקי (איכילוב, ת”א). מחקר זה הוא מהגדולים מסוגו בעולם, וכולל כיום מעל 900 נשאיות (רובן המכריע ממוצא אשכנזי), שכולן הוכחו מעבדתית כנשאיות של מוטציות ב- BRCA1 ו-BRCA2, בניגוד למחקרים אחרים שהסתמכו על סיפור משפחתי בלבד. 

מחקר זה צפוי להניב בעתיד הקרוב תוצאות ייחודיות נוספות ביחס לנשאיות בארץ, שיסייעו להן בהחלטות המורכבות לגבי אמצעי המעקב והמניעה לסרטן השד והשחלה. תוצאות הביניים מרמזות על כך שהסיכון לפתח סרטן שד בקרב נשים ישראליות נשאיות עומד על כ- 60% במהלך החיים. מכך עולה כי הסיכון לפתח סרטן שד בקרב נשאיות ישראליות נמוך יותר מאשר הסיכון שיש לנשים נשאיות בארה”ב,  שם הסיכון עומד על כ- 80%. לגבי סרטן שחלה נמצא כי נשאיות הן בעלות סיכון גבוה של כ- 50% להתפתחות סרטן השחלה במהלך החיים (עד גיל 75), זאת בדומה לנשאיות בארה”ב. הבדלים אלה מצביעים על כך שגורמים סביבתיים ו/או דפוסי פריון וילודה מסייעים בהקטנת הסיכון לסרטן השד בארץ, וזיהוי גורמים אלה עשוי לסייע בהקטנת הסיכון לנשאיות ולנשים בכלל.

על הגנטיקה של סרטן השד

כיום מוכרים מספר גנים, שמוטציות מולדות בהם מעלות באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן השד. כמו כן מניחים שישנם גנים נוספים שעדיין לא זוהו, המעלים גם הם את הסיכוי לחלות בסרטן שד, ויתכן שדווקא גנים אלה הם בעלי חשיבות ניכרת ברוב מקרי סרטן השד. מקרי סרטן שד תורשתי, למרות היותם מיעוט מסך כל המקרים, מסייעים בהבנת התהליכים המובילים להיווצרות סרטן השד ובאיתור נשים המצויות בסיכון גבוה במיוחד. לכל גן בגוף יש 2 עותקים; כאשר אדם הוא נשא של מוטציה בגן, בעותק אחד (מתוך שניים) של הגן יש פגם. במידה ובמהלך החיים מתפתחת מוטציה גם בעותק השני של הגן, דבר שיכול לנבוע גם מגורמים סביבתיים, יהפוך התא לממאיר. עם זאת, לא תמיד מתפתחת מוטציה בעותק הנוסף של הגן, ולכן לא כל נשאית מפתחת סרטן. נשאיות מצויות בסיכון מוגבר לחלות בעיקר בסרטן השד והשחלה. לנשאיות מומלץ להתחיל מעקב בגיל צעיר בהרבה, מעקב הכולל: הכרת השדיים, בדיקת רופא, ממוגרפיה, או לאמצעי אבחון משלימים בהתאם להחלטת הרופא המטפל. המידע באדיבות דר’ אפרת לוי- להד, מנהלת היחידה הגנטית, בי”ח שערי צדק. מידע זה ומידע נוסף אודות הגנטיקה של סרטן השד וכן רשימת מכונים לייעוץ גנטי ניתן למצוא באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן בכתובת www.cancer.org.il

החוק לחיסיון מידע גנטי (חוק מידע גנטי, התשס”א-2000)

האגודה למלחמה בסרטן יזמה ועודדה חקיקת חוק לחיסיון מידע גנטי. החוק נועד להסדיר את עריכת הבדיקות הגנטיות ומתן יעוץ גנטי, ולהגן על זכות הנבדק/ת לפרטיות לגבי המידע המזוהה. כל אלה מבלי לפגוע באיכות הטיפול הרפואי והגנטי, בקידום הרפואה ובהגנה על שלום הציבור. בארץ קיים מצב ייחודי שבו מוטציות ב- BRCA1 וב- BRCA2 שכיחות ברמת האוכלוסייה. בנשים ממוצא אשכנזי ישנן 3 מוטציות אופיניות      ( שתיים ב- BRCA1 ואחת ב-BRCA2 ). 40% נשים ממוצא אשכנזי נושאות אחת ממוטציות אלה. בנשים ממוצא אשכנזי שחלו בסרטן שד בגיל צעיר מ-50 שכיחות המוטציות היא 20%, ובנשים ממוצא אשכנזי שחלו בסרטן שחלה בכל גיל, שכיחות המוטציות היא כ-40%.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהשלמת התערבות ניתוחית מעבר ל-42 ימים לאחר באבחנה של סרטן שד הוביל לעליה אקספוננציאלית בסיכון לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research. מרווח הזמן מהביופסיה האבחנתית עד לניתוח הדגים השפעה משתנה בין תתי-סוגים שונים של סרטן שד, כאשר בנשים עם […]

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Datopotamab Deruxtecan  לטיפול בסרטן שד (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Datopotamab Deruxtecan  לטיפול בסרטן שד (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Datopotamab Deruxtecan לטיפול באוכלוסיות מסוימות של נשים עם סרטן שד בלתי-נתיח או גרורתי, חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, לאחר השלמת טיפול כימותרפי והורמונאלי. האישור הנוכחי, הראשון בארצות לתצמיד תרופה-נוגדן, מבוסס על ממצאי מחקר TROPION-Breat01trial, מחקר אקראי, רב-מרכזי, בתווית-פתוחה, שכלל 732 נשים שאינן מתאימות לטיפול […]

  • הוספת Camrelizumab לטיפול כימותרפי משפרת תגובה בנשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים (JAMA)

    הוספת Camrelizumab לטיפול כימותרפי משפרת תגובה בנשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים (JAMA)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA עולה כי הוספת Camrelizumab לטיפול כימותרפי קדם-ניתוחי לוותה בעליה בשיעורי תגובה פתולוגית, לעומת פלסבו, בנשים עם סרטן שד מוקדם או מתקדם-מקומית ושלילי לשלושת הקולטנים להורמונים. הטיפול המשולב הדגים תועלת עקבית בתתי-קבוצות שונות עם פרופיל בטיחות בר-טיפול. המחקר האקראי, כפל-סמיות, בשלב 3, כלל 441 נשים (גיל חציוני של 48 שנים) […]

  • האם מדד מסת הגוף מספק תת-הערכה של הסיכון לסרטן שד בנשים לאחר-מנופאוזה? (Journal of Epidemiology and Community Health)

    האם מדד מסת הגוף מספק תת-הערכה של הסיכון לסרטן שד בנשים לאחר-מנופאוזה? (Journal of Epidemiology and Community Health)

    עודף שומן גוף בנשים לאחר-מנופאוזה מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד, כאשר מדד CUN-BAE (או Clinica Universidad de Navarra-Body Adiposity Estimator) הדגים קשר בולט יותר ממדד מסת הגוף, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Epidemiology and Community Health. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שכלל 1,033 נשים עם סרטן שד ו-1,143 ביקורות לאחר-מנופאוזה ממחקר MCC-Spain Study. […]

  • חשיפה לזיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    חשיפה לזיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של סרטן שד, כאשר הממצאים תומכים בחשיבות חשיפה לחומר חלקיקי בקוטר קטן מ-2.5 מיקרומטר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית המחקרים שפורסמו לאחרונה הציעו כי חשיפה לחומר חלקיקי עדין (חומר חלקיקי בקוטר קטן מ-2.5 מיקרומטר) […]

  • התקן תוך-רחמי ארוך-טווח עלול להביא לעליה בסיכון לסרטן שד (JAMA)

    התקן תוך-רחמי ארוך-טווח עלול להביא לעליה בסיכון לסרטן שד (JAMA)

    שימוש בהתקן תוך-רחמי משחרר Levonorgestrel למניעת היריון מלווה בסיכון מוגבר להיארעות סרטן שד בנשים בגילאי 15-49 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מערכת תוך-רחמית המשחררת Levonorgestrel מהווה את אמצעי המניעה ההורמונאלי המועדף בקרב נשים צעירות מעל גיל 30 שנים בדנמרק. עם זאת, לא ידוע אם […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך