אונקולוגיה

חשיבה חיובית ורוח לוחמת אינן בעלות השפעה על סיכויי החלמה, הישרדות או הסיכון לחזרת המחלה ? מתוך כנס האיגוד לפסיכו-אונקולוגיה

מומחה בינלאומי שהרצה בכינוס האיגוד לפסיכו-אונקולוגיה בבית האגודה למלחמה בסרטן, התריע מפני הגישה שעלולה לגרום לחולים להרגיש ‘אשמים’ במחלתם. במקום זאת, צריכה להיות חשיבה ריאלית תוך התייחסות לסיכונים, לצרכים ולדרך של כל חולה להתמודד איתם.

“למרות שנמנעתי ממחשבות מעיקות ורעילות, סלחתי לכולם, עשיתי מדיטציה, הסרטן חזר. האם החסרתי משהו?”, שואל חולה סרטן במסגרת מחקר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Cancer. חולה זה אינו לבד ושאלתו הקשה מתברר, מעסיקה חולים רבים. זאת, למרות שמחקרים מקיפים רבים שנערכו בשנים האחרונות, לא מצאו הבדלים בשיעורי ההישרדות או הישנות המחלה, בין חולים שהתמקדו ב”מחשבות חיוביות” לבין קבוצות הביקורת.


החוקרים מסכמים ומזהירים כי הטענה שחולי סרטן יכולים “לנצח” את מחלתם כאשר הם מאמצים גישות חיוביות ומתמקדים בתוצאות החיוביות של מצבם, מרמזת שחולים שמחלתם מתקדמת, או חזרה, נכשלו כביכול במאבק שלהם, כתוצאה מכך שלא נקטו בגישות אלו, או לא עשו זאת ‘טוב’ מספיק.

חשוב להדגיש כי התערבות פסיכו סוציאלית עשויה לשפר משמעותית את איכות החיים, אך לא להאריכם.


בסוף השבוע התקיים הכינוס השנתי של האיגוד לפסיכו-אונקולוגיה בבית מטי לזכרה של מטילדה רקאנטי, בית האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים, במסגרתו הרצה פרופ’ ג’יימס קויאן, מאוניברסיטת פנסילבניה בארה”ב והמרכז הרפואי באוניברסיטת גרונינגן בהולנד. פרופ’ קויאן ערך סקירה של המחקרים העיקריים בתחום גוף, רגש ונפש.

בהרצאתו, הפריך פרופ’ קויאן מיתוסים, אמונות וגישות תרבותיות ביחס לחשיבותם של הרוח והרגש ביחס למחלות הסרטן, והדגיש את הנזק שעלול להיגרם לחולה הסרטן כתוצאה מגישות אלו. כך לדוגמה, כבר ב-1979 פרופ’ Greer במחקרו ב- Lancet מצא, כי הישנות של מחלת הסרטן היתה שכיחה יותר בקרב חולים שנקטו בהכחשה, או כאלו שהיו בעלי “רוח לחימה”, לעומת חולים שהגיבו בהשלמה עם מחלתם, או שחשו תחושות של חוסר-אונים.

ב-2002 Petticrew ערך סקירה שיטתית ב-BMJ ביחס למחקרים שבחנו את השפעת ההתמודדות הפסיכולוגית על הישרדות והישנות של מחלת הסרטן. ברוב המחקרים לא נמצא קשר בין רוח-לחימה, או תחושת חוסר אונים, לבין הישרדות או הישנות המחלה. ממצאים חיוביים דווחו כמחקרים קטנים, או בעלי פגמים מתודולוגיים. הוא סיכם את מאמרו: “אנשים שחולים בסרטן, לא צריכים להרגיש לחץ לאמץ דפוס התמודדות מסוים כדי לשפר את סיכויי ההישרדות, או להפחית הסיכון להישנות המחלה”.

במחקר שפרסם פרופ’ קויאן ב- Cancer ב-2007, בו נחקרו 1,100 חולים אשר מתוכם נפטרו 650, לא נמצא קשר סטטיסטי משמעותי בין סוגי התחושות הריגשיות של החולים לתוצאות מחלתם. במחקרו מ-2007 שפורסם ב-Psychological Bulletin קבע קויאן, כי אף מחקר לא מצא שטיפול פסיכו-תרפי שיפר הישרדות, למשל בחולות סרטן שד מתקדם. (בזמנו פורסם מחקר שטען זאת ע”י פרופ’ שפיגל, אך גם הוא עצמו לא הצליח לאשש את ממצאיו במחקרים חוזרים).

מחקרו של אנדרסן (Cancer 2008) מדגיש כי צריך להימנע מלהעביר את האשמה על החולה שלא חשב חיובי מספיק, לא צחק מספיק, או לא לחם מספיק. הלחץ המופעל עליו לבטא חשיבה וגישה חיובית, אינו מאפשר לו לבטא את המצוקה האמוציונאלית שהוא חווה.

החוקרת, פרופ’ Anne Harrington טוענת כי “זה מלחיץ לשמור חזות חיובית, לא פחות מאשר להיות במצב רוח לא טוב. זה מאד מלחיץ לשחק כל הזמן את תפקיד הלוחם האופטימי”. ופרופ’ Wortman שאלה ב-2004: “האם מטילים ‘אשמה’ כזאת על נפגעי טראומה, ומצפים שיחושו בושה כאשר אינם מצליחים למצוא משהו טוב במה שקרה להם”?. חוקרים אף הגדירו זאת כ”טרור של החשיבה החיובית”.


רבים מצטטים ושואבים כוח מהספורטאי לאנס ארמסטרונג, אך הזוכה האולימפי ההולנדי Maarten Van der Weijen שרואיין לאחר שאובחן לפני כשנתיים כחולה סרטן, התנגד לגישתו של ארמסטרונג. לטענתו, המסר שלאנס מעביר, מצביע על כך שזו אשמת החולה כאשר הוא לא מתגבר על מחלתו, ועל פי גישה זו “החולה לא נלחם מספיק טוב”. לדעתו, כאשר אתה מאובחן, אתה צריך להתמודד עם הרגשות המציפים אותך ולהתרכז בטיפול בעזרת הצוות הרפואי. “הלחץ לחשוב חיובי ולהלחם כדי להחלים, עלול להיות נטל כבד על החולים”, אמר. “מעולם לא הוכח שאתה יכול להחלים כתוצאה מחשיבה חיובית או רוח לחימה”.


לסיכום, טען פרופ’ קויאן, כי יש להגן על החולים מטיעונים פסאודו-מדעיים שמגזימים באחריות של החולים למצבים ולמנוע מהם תחושה של אשמה שלא ניצחו את הסרטן בגלל שלא היו חיוביים ולוחמים מספיק.

לקריאתו זו הצטרפו פרופ’ לאה ביידר, נשיאת האיגוד הישראלי לפסיכו אונקולוגיה, ששימשה בעבר כנשיאת האיגוד העולמי לפסיכו אונקולוגיה, ותזכה החודש בפרס על מפעל חיים מטעם ארגון חשוב זה. פרופ’ ביידר: “אסטרטגיות התמודדות שונות, מתאימות לחולים שונים. דפוסי ההתמודדות הינם תהליך, המשתנה  במהלך המחלה. עידוד החולים להאמין שלחשיבה שלהם או ל”רוח הלחימה” שלהם יש יכולת שליטה על מחלתם, מוליכה לתחושת אשמה של החולים, כאשר מחלתם מתקדמת”. פרופ’ ביידר הדגישה עוד: “כאנשי מקצוע בתחום עלינו לאפשר לחולים ולבני משפחתם להתמודד עם המציאות, לקבוע את היעדים המתאימים להם, לאפשר להם לבטא את התחושות המציקות להם ולסייע להם להתמודד עם ההווה, תוך כדי הכנת הצרכים לעתיד”.

ד”ר שמעון ויין, מנהל היחידה הפליאטיבית במרכז “דווידוף” שבבילינסון, הסכים והוסיף: “להכריח את החולה לחשוב חיובי זהו צעד שעלול באופן פרדוקסלי לפגוע במנגנוני ההתמודדות של החולה, שלעיתים טבעי שירגיש עצוב. צעד כזה עלול אף לגרום לחולים לחוש תחושות אשמה אם מחלתו חזרה, למרות שניסו ‘כנראה ללא הצלחה’ לחשוב חיובית”.

“חשיבה שלילית” אינה האלטרנטיבה היחידה לחשיבה “חיובית”. צריכה להיות חשיבה ריאלית המתייחסת לסיכונים, לצרכים ולדרכים להתמודד איתם: אנשי הצוות הפסיכו סוציאלי שהאגודה למלחמה בסרטן מממנת ומכשירה, נועדו להעניק כלים כאלה, כדי לשפר את איכות חייהם של החולים ובני-משפחותיהם” סיכמה מירי זיו, מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן.

מקור: דוברת האגודה למלחמה בסרטן

הערת מערכת: כדי שלא תהי אי הבנה, יש ספרות התומכת בכך שדכאון פוגע בפרוגנוזה של חולי סרטן, ראו למשל המאמר שלהלן מחודש אוקטובר האחרון שבו ביצעו החוקרים מטהאנליזה :  דיכאון והישרדות של חולי סרטן (מתוך Cancer)

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • משקאות ממותקי-סוכר מלווים בסיכון מוגבר לממאירות חלל הפה בנשים

    משקאות ממותקי-סוכר מלווים בסיכון מוגבר לממאירות חלל הפה בנשים

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Otolaryngology – Head & Neck Surgery עולה כי צריכה רבה יותר של משקאות ממותקי-סוכר מלווה בסיכון מוגבר לממאירות חלל הפה בנשים. עם זאת, למרות הסיכון המוגבר, הסיכון ברמת האוכלוסייה הוא נמוך ונע סביב שלושה מקרים ל-100,000 אנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הראו כי צריכה רבה יותר […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך