אונקולוגיה

מהי היעילות של רדיוכירורגיה בטיפול בנוירומות אקוסטיות גדולות? (מתוך כנס American Association of Neurological Surgeons)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי של ה-American Association of Neurological Surgeons (AANS עולה כי רדיוכירורגיה סטריאוטקטית (Stereotactic surgery, STS) באמצעות סכין גאמא עשויה לטפל בצורה מוצלחת במרבית החולים הסובלים מנוירומות אקוסטיות (Acoustic neuromas, AN) גדולות. החוקרים מוסיפים כי השימוש ב-STS מאפשר שימור טוב יותר של תפקוד העצבים הקרניאליים בהשוואה לניתוח פתוח.

החוקרים מסבירים כי רדיוכירורגיה הינה שיטה מקובלת לטיפול בנוירומות אקוסטיות הקטנות מ-2.5 ס”מ, עם תוצאות טובות ככלל ביחס לשליטה ארוכת הטווח בגידול (94% ומעלה בתום שבע שנות מעקב), שימור השמיעה הפונקציונאלית (60-70%), תפקוד עצב הפנים (96% ומעלה), נוירופתיה טריג’מינלית (פחות מ-5%) ושמירה על איכות החיים. עם זאת, ישנן לדבריהם מספר שאלות שנותרו פתוחות ביחס לשליטה בגידול ולתחלואה הקשורה בעצבים הקרניאליים בעקבות שימוש בשיטה זו לטיפול ב-AN גדולות יותר.

מבין 305 חולים אשר עברו רדיוכירורגיה סטריאוטקטית ב-Mayo Clinic בין השנים 1997 ו-2006 בשל נוירומה אקוסטית (בנפח ממוצע של 2.3 ס”מ מעוקב), התמקדו החוקרים ב-34 החולים בהם נפח הגידול עלה על יותר מסטיית תקן אחת מהממוצע, משמע נפח של 5.2 ס”מ מעוקב ומעלה. הם מציינים כי 47% מהחולים היו נשים, כי חולה  אחד סבל מנוירופיברומטוזיס מסוג 1, וכי הגיל הממוצע עמד על 60.6±15.2 שנים. בנוסף, 91% מהחולים הראו תפקוד תקין או חולשה קלה ביותר של עצב הפנים (דרגת House-Brackmann [HB] של I עד II), ו-41% הראו נוירופתיה טריג’מינלית. אובדן השמיעה היה קל עד בינוני, הם מוסיפים. ה-SRS בוצע עם Margin dose חציונית של 12 Gy (טווח, 12-16 Gy) והנפח החציוני שטופל היה 12 ס”מ מעוקב (טווח, 5.2-19.1 ס”מ מעוקב).

החוקרים מדווחים כי בתום מעקב ממוצע של 59.5 חודשים (טווח, 24.2-125 חודשים) הגידולים קטנו בגודלם ב-85% מהחולים. שיעור השליטה בגידול על פי הערכות Kaplan-Meier עמד על 89.4% בתום שלוש שנות מעקב ו-82.9% בתום חמש שנים. גדילה סדרתית של הגידול נרשמה ב-9% מהמקרים, ו-12% נזקקו לניתוח להסרתו, כעבור תקופה ממוצעת של 10.8 חודשים.

החוקרים מוסיפים כי שלושה חולים נזקקו ל-Ventriculoperitoneal (VP) Shunt בשל הידרוצפלוס, כעבור 6.9 חודשים בממוצע לאחר הניתוח. חולה יחיד הזדקק לניתוח להסרת גידול ממאיר של מעטפת עצב פריפרי כ-7.5 שנים לאחר ניתוח ה-SRS ומת שלושה חודשים לאחר מכן.

עבור 88% מהחולים, תפקוד עצב הפנים הרסצנטי ביותר שהוערך על פי מדד HB היה דרגה I או II, בעוד ש-12% סבלו מנזק חדש וקבוע לעצב הפנים בחומרה בינונית עד מלאה (דרגת HB של III עד VI). ב-36% מהמקרים נשמרה השמיעה הפונקציונאלית, וירידה כלשהי בשמיעה נרשמה כ-15.7 חודשים (טווח, 5.5-53.5 חודשים) לאחר הניתוח. החוקרים לא זיהו גורמי סיכון ספציפיים כלשהם להתפתחות סיבוכים לאחר SRS.

לטענת החוקרים, על אף שחולים רבים הראו תוצאות טובות לאחר רדיוכירורגיה סטריאוטקטית עבור נוירומה אקוסטית גדולה, הרי שהם עצמם נוטים עדיין להסיר גידולים גדולים בצורה ניתוחית. עם זאת, עבור חולים המסרבים לחלוטין להתערבות ניתוחית או כאלו שאינם יכולים לעבור ניתוח ממגוון של סיבות, הרי ששיטת ה-SRS הינה גם היא אפשרות טיפולית טובה מאוד. לדבריהם, גם ניתוח (פתוח) להסרת גידולים גדולים נושא עמו סיכון משמעותי, ובמיוחד לפגיעה בעצב הפנים.

באשר לגבול העליון של גודל הגידולים המתאימים לטיפול ב-SRS, מספרים החוקרים כי נכון לעכשיו הם נעשים מסויגים לשימוש בסכין גאמא מרגע שהגידול מביא לקוטר של 28 מ”מ ומעלה של ה-Posterior fossa.

בין מגבלות המחקר מזכירים החוקרים את המדגם הקטן ואת מבנהו  הרטרוספקטיבי, ואולם טוענים כי יתרונו בקיום מאגר נתונים מצוין שמאפשר מעקב אחר החולים שנכללו בו, כפי שאכן הם מתעתדים לעשות בעתיד.

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים, מציין כי רדיוכירורגיה סטריאוטקטית הפכה לטיפול הראשוני עבור מרבית החולים הסובלים מנוירומה אקוסטית. לדבריו, המחקר הנוכחי מאשר את ממצאי קבוצתו שלו לפיהם רדיוכירורגיה עשויה לאפשר את צמצום הגידול לצד שימור נוירולוגי, אפילו במקרים של גידולים גדולים. הוא מספר מניסיונו האישי כי נוהג לטפל בנוירומות אקוסטיות בקוטר של עד 3 ס”מ, משמע עד נפח של כ-15 ס”מ מעוקב, וכי הוא חש באמצעות רדיוכירורגיה ניתן להשיג תפקוד טוב יותר של עצב הפנים ושל העצב האקוסטי בהשוואה למיקרו כירורגיה.

מתוך הכנס השנתי של ה-American Association of Neurological Surgeons (AANS) שנערך במאי 2010 בפנסילבניה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה